המוסד לבטיחות ולגיהות
בטיחות ובריאות של אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה
31
תיקון מס 2 לחוק השוויון משנת 5002 קובע את החובה להנגיש כל מקום ושירות הפתוח לציבור
בעבור אנשים עם כל סוגי המוגבלות.
התיקון מוסיף לנציבות סמכויות חקירה, פיקוח ותביעה, בקשר לחובות ההנגשה בכל המקומות
הציבוריים והשירותים הציבוריים, וסמכות תביעה בגין אפליה בכניסה למקום ציבורי או בקבלת שירות.
בעקבות חקיקת חוק השוויון התקבלה שורה של חוקים, המושתתים אף הם על עקרונות השוויון
וכבוד האדם, וביניהם: חוק שיקום נכי נפש בקהילה, שנתקבל בשנת 0002 וקובע את זכותו של
אדם עם מוגבלות נפשית לסל של שירותי שיקום בקהילה, ותיקון לחוק הסעד שנתקבל בשנת
2002 וקובע כי בעת החלטה על סוגו של דיור מוגן לאדם עם מוגבלות שכלית תינתן עדיפות לדיור
בקהילה. באותה שנה נתקבל התיקון הנרחב לחוק חינוך מיוחד, הקרוי “חוק השילוב", הקובע
סל שירותים שנועד לאפשר השתלבותם של תלמידים עם מוגבלות בחינוך הרגיל. באוגוסט 9002
נכנס לתוקף תיקון 901 לחוק הביטוח הלאומי, המכונה “חוק לרון", שמטרתו עידוד השתלבותם
של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הפתוח. רשימת חוקים אלה וחוקים נוספים, הנוגעים
לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, מופיעה במסגרת נספח ד' בהמשך.
צעד משמעותי נוסף לקראת ההכרה בזכות לשוויון של אנשים עם מוגבלות התבצע בחודש מרץ
7002, כאשר מדינת ישראל חתמה על אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות,
המגדירה את זכות האדם לשוויון במכלול תחומי החיים. הנציבות לקחה על עצמה את האחריות
לפעול למימוש ויישום האמנה בישראל.
הנציבות חותרת להמשיך בקידום הליכי חקיקה שונים ויישומם, תוך שיתוף עם משרדי ממשלה
שונים, עם ארגוני החברה האזרחית ובעיקר עם ארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות. כמו כן,
הנציבות פועלת לשיתוף המגזר העסקי ומוסדות מחקר ואקדמיה ביצירת מחויבות לזכויותיהם של
אנשים עם מוגבלות. משימות אלו הן ארוכות טווח. השינוי המתבקש בחברה הישראלית הדרגתי
מטבעו, ומחייב אורך נשימה והתמדה. אנו סמוכים ובטוחים כי החברה בכללותה תצא נשכרת
משיתוף הפעולה למען הגשמת המטרה - קידום השתלבותם והשתתפותם הפעילה של אנשים
עם מוגבלות בחברה.
