המוסד לבטיחות ולגיהות
בטיחות ובריאות של אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה
30
נספח א': חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
דברי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - משרד המשפטים:
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-8991, אושר בכנסת ישראל בשנת 8991.
החוק קבע עיקרון יסוד, לפיו זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה לזכויות
אלו, מושתתות על עיקרון השוויון, על ערך האדם שנברא בצלם ועל עיקרון כבוד הבריות. חוק זה
הוא נקודת ציון במעבר שמתקיים בשנים האחרונות מתפיסה של רווחה, שעל פיה התייחסו אל
ציבור הנכים בארץ ובעולם, לתפיסה של זכויות אדם. דהיינו, מעבר מגישה הרואה את האדם הנכה
כנזקק וכתלוי בעזרת הזולת, לגישה המדגישה את זכותו להשתלב באופן שוויוני ופעיל במיגוון
תחומי החיים ככל אזרח.
אימוץ זה של גישת הזכויות דרש שינוי מהותי בתפיסה. החלפת ההתייחסות לאדם עם המוגבלות
בהתאם למודל הרפואי המתמקד בליקוי ובהערכת חוסר היכולת של האדם, בהתייחסות התואמת
את המודל החברתי, לפיו נכות היא תוצר של פעילות גומלין בין הפרט לסביבתו הפיזית והחברתית.
לפי המודל החברתי, אנשים עם מוגבלות אינם נתפסים כנתמכים ונזקקים, אלא כקבוצת מיעוט
הסובלת ממחסומים ומאפליה, ועל החברה מוטלת האחריות להסיר את המחסומים ולפתח
מנגנונים לקידום הזכות לשוויון.
ביטוי ראשוני לתפיסת זכויות האדם שבבסיס החקיקה החדשה מתגלה בלשונה: בניגוד לעבר,
החקיקה משתמשת בשפה של “אנשים תחילה" (לדוגמה: אדם עם מוגבלות שכלית) ולא בשפה
מתייגת (לדוגמה: “נכה", “מפגר"). ההתייחסות למוגבלות היא רק כאשר הדבר נדרש על מנת
להתאים את הסביבה החברתית והפיזית לצרכיו של האדם.
הפרקים הראשונים של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הכוללים את סעיף העקרונות,
הזכות לשוויון בתעסוקה, הזכות לנגישות בתחבורה הציבורית והפרק העוסק בהקמת נציבות
השוויון, הוגשו לכנסת על ידי ארגון ‘בזכות' ונתקבלו ביום כ"ז בשבט תשנ"ח, 32 בפברואר 8991.
מטרת חוק השוויון, כפי שהוגדרה בו בסעיפים 2 ו-4, היא להגן על כבודו וחירותו של אדם עם
מוגבלות, לעגן את זכותו להשתתפות שוויונית פעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם
לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי
מלוא יכולתו. לקבל החלטות הנוגעות לחייו על פי רצונו והעדפותיו, והכל בהתאם להוראות כל דין.
חוק השוויון רואה במנגנון ההעדפה המתקנת אמצעי לגיטימי לקידום עקרונות אלה. כאמור, החוק
קובע באופן מיוחד את זכותם של אנשים עם מוגבלות לשוויון בתעסוקה, הזכות לייצוג הולם והזכות
לנגישות בתחבורה ציבורית. בתחום התעסוקה מעניק החוק לנציבות את הסמכות להגיש תביעות
בשל הפרת הוראות החוק, בכל הנוגע לאפליה של אנשים עם מוגבלות.
