17 / 70
17
בטיחות ובריאות של עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית
זיהוי והערכת סיכונים לעובד
בעל מוגבלות שכלית התפתחותית
על המעביד לזהות את גורמי הסיכון והתרחישים העלולים לפגוע בעובד, להעריך את הסיכוי
שיתרחשו ואת חומרת הפגיעה. יש לטפל בסיכונים בולטים, שאין להשלים עם קיומם (בנושא זה
עוסק הפרק הבא).
שלבי הערכת הסיכונים
‰ זיהוי גורמי הסיכון: מה יכול לפגוע בעובד? כיצד הוא יכול להיפגע?
‰ הערכה מי עלול להיפגע וכיצד, ובאיזה אופן המוגבלות השכלית ההתפתחותית יכולה להשפיע
או להגביר את הסיכון, ומהן החוזקות של העובד המסייעות לו להימנע מפגיעה.
‰ המלצה על פעולות מונעות, להפחתת הסיכון, והתאמות המביאות בחשבון את המוגבלות של
העובד.
על הערכת הסיכונים במקום העבודה לכסות את הנושאים הבאים:
‰ המשימה, הפעילות בעבודה.
‰ צרכיו המיוחדים של העובד, בהתחשב במגבלתו (ערנות, זיכרון, קשב, וכו’).
‰ סביבת העבודה, רעש, צפיפות, היעדר מקום מנוחה הולם, וכד’.
‰ ארגון העבודה והמשימות לביצוע, לוחות זמנים, זמן להפסקות, חופשות וכד’.
‰ סיכונים פסיכו-סוציאליים: לחץ של לקוחות, ביקורת מעמיתים ומממונים, קונפליקטים ותככים
בצוות, וכד’.
הערכת הסיכונים צריכה להיעשות תוך שיתוף פעולה בין המעסיקים לעובד בעל המוגבלות. שיתוף
פעולה זה מונע הנחות מוטעות בנוגע לאנשים עם מוגבלות, המובילות לאפליה או לנוהג גרוע,
ומסייע לעובד להימנע מהסתרת המגבלה מחשש שיאבד את עבודתו. כמו כן, חשוב לזכור כי
העובד בעל המוגבלות אינו חשוף, בהכרח, למגבלות ולסיכונים המאפיינים אחרים. כל מקרה לגופו.
נוסף על כך, כאשר משוחחים עם עובד בעל מוגבלות קוגניטיבית, יש לזכור שהוא אדם בוגר ולא
ילד, ויש להתייחס אליו בכבוד, וכמובן להימנע מכל מגע פיזי עמו (לא לטפוח על השכם, למשל).
צריך לנסח את המשפטים הנאמרים בצורה פשוטה ככל שאפשר, ולהימנע מקצב דיבור מהיר.
אין לדחוק בו לתת תשובה מהירה, ויש לאפשר התלבטות; להשתדל לא לקטוע את דבריו באמצע.