פסק דין: פגיעה במהלך ההשתלמות – תאונת עבודה
עודכן ב:16/08/2009
רינה עאמר יצאה להשתלמות מורים בידיעת הארץ. במסגרת ההשתלמות, יצאו המורים לטיול ברמת הגולן. במהלך הטיול, ארעה לעאמר תאונה. המורה פנתה לביטוח הלאומי וביקשה כי יכיר בתאונה כתאונת עבודה. הטיול היה חלק בלתי נפרד מההשתלמות, הסבירה אעמר לנציגי הביטוח הלאומי, וההשתלמות חלק בלתי נפרד מהיותי מורה לידיעת הארץ. אולם נציגי הביטוח הלאומי השיבו את פניה ריקם.
עאמר פנתה לעזרת בית הדין לעבודה והמחלוקת הגיעה עד לבית הדין הארצי. כדי לקבוע האם פגיעה במהלך השתלמות מהווה תאונת עבודה, הסבירה השופטת ורדה וירט-ליבנה, יש לבדוק האם ההשתלמות נעשתה ב"זמן הרגיל" של העבודה, את העידוד שהמעביד נתן להשתתפות בה, מי מימן את הוצאות ההשתלמות והאם העובד המשיך לקבל את שכרו בתקופת ההשתלמות.
במקרה של עאמר, קבעה השופטת, משרד החינוך שלח הודעה על ההשתלמות לבית הספר שבו עאמר לימדה. ההשתלמות הייתה מוכרת לצורך גמול השתלמות. לאחריה קודמה עאמר לתפקיד של רכזת טיולים בבית הספר ושכרה שופר. משרד החינוך מימן גם חלק מההשתלמות בדרך של סבסוד. כל אלה מצביעים על כיוון של הכרה בתאונה כתאונת עבודה.
אולם, מאידך, ההשתלמות התקיימה לאחר שעות הלימודים ובחופשות. אעמר השתתפה בהשתלמות מתוך יוזמה שלה. משרד החינוך רק מסר הודעה על קיומה. לעאמר לא שולם שכר בתקופת ההשתתפות בהשתלמות, ממילא גם לא הופרשו דמי ביטוח לאומי בתקופה זו. משקילת המרכיבים אלה מול אלה, סיכמה השופטת, ניתן להסיק כי הקשר בין עבודתה של עאמר לבין ההשתלמות הינו קשר עקיף ורופף אשר אינו מצדיק הכרה בהשתלמות כפעולה נלווית לעבודה.
מדובר מפסק דין מקומם עם הבחנות דקיקות המנותקות מהמציאות, הנותן למשרד החינוך ולביטוח הלאומי הכשר להותיר את המורים בתקופת השתלמות ללא כיסוי ביטוחי. העובדה שמשרד החינוך לא משלם דמי ביטוח לאומי בתקופת ההשתלמות אינה רלבנטית. אילו היה מדובר במעביד פרטי, השולח עובד להשתלמות וחוסך בתקופה זו את דמי הביטוח, תוצאת פסק הדין הייתה שונה. בית הדין היה מאלץ את הביטוח הלאומי להעניק לעובד כיסוי ביטוחי והביטוח הלאומי היה תובע, על פי סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, השבה מהמעביד. זו הייתה צריכה להיות התוצאה גם במקרה של אעמר.
מקור: Ynet (חיים קליר) .