כניסה הרשמה צור קשר

המוסד לבטיחות ולגיהות הציג בכנס השנתי של ענף הריתוך

 

עודכן ב:29/01/2013

 

מעל 250 מהנדסים, מפקחי ריתוך, אנשי שטח, משווקי ציוד, חוקרים מהאקדמיה, סטודנטים, אנשי צבא, נציגים ממשרד התמ"ת ועוד השתתפו בכנס השנתי של ענף הריתוך שהתקיים ב-14 לינואר. את הכנס ארגנה הוועדה הלאומית לריתוך בלשכת המהנדסים. במהלך הכינוס הציגו מספר חברות ציוד וטכנולוגיות מתקדמים ומוצרים שונים מעולם הריתוך. בין המציגים היה גם המוסד לבטיחות ולגיהות שחילק למשתתפים מידע אודות פעילותו של המוסד, כמו כן, למבקרים בדוכן של המוסד לבטיחות ולגיהות בתערוכה חולק תקליטור עם מידע אודות ציוד מגן אישי, חוברת ''בטיחות'' (גיליון 341) ובה כתבה בנושא "בטיחות בריתוך, בחיתוך ובתהליכים נלווים". את הכתבה כתבו פרופסור עדין שטרן מאוניברסיטת בן גוריון, דוד זיו-סגן מנהל מרכז המידע ומידען במוסד לבטיחות ולגיהות ואמנון בר יוסף מהנדס בטיחות ומפקח ריתוך מוסמך AWS.

הכנס כלל מספר מושבים: מושב בוקר הנדסי מעשי - אותו הנחו יוסי אלמלם ממשרד התמ"ת וסא"ל ערן תובל מהחטיבה הטכנולוגית של צה"ל; מושב בוקר הנדסי עיוני – אותו הנחה פרופסור עדין שטרן מאוניברסיטת בן גוריון ועדי עציץ ממכון התקנים; מושב הצהריים התחלק אף הוא למושב הנדסי מעשי אותו הנחו אלי בן אריה ושרגא ירון. ואת החלק ההנדסי עיוני הנחו פרופסור נחום פרגה מאוניברסיטת בן גוריון ועדי בן ארצי.

בנוסף להרצאתו של ד"ר אשר פרדו, ראש מחלקת המחקר במוסד לבטיחות ולגיהות, אשר דיבר על "גורמי סיכון ואפקטים בריאותיים בעבודת ריתוך" היו עוד מספר הרצאות שהתייחסו לנושא הבטיחות בריתוך או כשלים בריתוך. אמנון בר יוסף מחברת אמנון שירותי הנדסה ובטיחות, דיבר על "היבטי בטיחות בריתוך בהנדסה אזרחית". יוסי שואף מחברת גבי שואף דיבר על "מיתוסים בריתוך ובבדיקות ריתוך". ליאור אברבוך, עמי אברבנאל ועדין שטרן הציגו את תהליך פיתוח תקני ריתוך במכון התקנים הישראלי.

להלן תקציר מהרצאתו של ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר, המוסד לבטיחות ולגיהות: גורמי סיכון ואפקטים בריאותיים בעבודת ריתוך:

ריתוך חשמלי ולהבת גז וחיתוך תרמי או חשמלי הן עבודות שיש בהן סיכון בריאותי גבוה עקב שילוב מספר רב של גורמי סיכון בעלי תכונות פנימיות של רעילות וסיכון. התהליכים יוצרים בעיקר גורמי סיכון כימיים ופיזיקליים אשר עלולים לפגוע בבריאות העובד באופן אקוטי וכרוני, אך לא נעדרים מהם גורמי סיכון ארגונומיים וסיכונים בטיחותיים הנוגעים לבטיחות אש, בטיחות חשמל וכדו''.

החשיפה התעסוקתית לגורמי סיכון כימיים בעבודת ריתוך היא בעיקר חשיפה נשימתית, עקב פיזור חומרים באוויר, אך עלולה להתרחש גם חשיפה דרך הבליעה בגלל גיהות אישית לקויה של העובד. לעומת זאת, גורמי סיכון פיזיקליים, כגון רעש וקרינה בלתי מייננת, עלולים לפגוע במערכות שונות בגוף ובעיקר באוזניים (רעש), בעיניים ובעור (קרינה). הופעתם של חומרים באוויר כתוצאה מתהליך הריתוך לובשת מספר מופעים פיזיקליים ובהם נדפים (fumes) שהם חלקיקים מוצקים זעירים בעיקר של הרכב מתכתי, וגזים. מקורם של גורמי הסיכון המתכתיים הוא במתכת המעובדת ובאלקטרודה.

בריתוך חשמלי, מקורם של 95%-80% מנדפי המתכת הוא האלקטרודה. 90%-20% מהחלקיקים הם גבישיים, להם מיוחס סיכון בריאותי גבוה יותר. בצילום מיקרוסקופי נצפות שרשראות חלקיקים בעלי גודל דומה בתחום 1-0.001 מיקרומטר. גודלם של נדפי המתכת מאפשר את חדירתם עמוק לדרכי הנשימה ולריאות, שם נגרמים נזקים בריאותיים. מקורם של גורמי הסיכון האחרים יכול לנבוע מחומרי ציפוי באלקטרודה ובמתכת המעובדת, מאי ניקיונות מתכתיים ואחרים, מקרינה בלתי מייננת הנוצרת בעיקר בתהליך של ריתוך חשמלי, מתגובת הקרינה עם שאריות חומרי ניקוי מתהליכי ניקוי של מתכת ומתגובות בין התהליך לסביבה. מיגוון רחב של גורמי סיכון כימיים בריתוך כולל: -מתכות: תחמוצות ברזל, מנגן, כרום, ניקל, בריליום, אבץ, נחושת, מוליבדן, קובלט, קדמיום, עופרת, טיטניום. -תחמוצות ומלחים: פלואורידים, סיליקה וסיליקטים, קרבונטים, הידרוקסידים, בורטים. -תוצרי פירוק תרמי: אלדהידים, חומצות מינראליות. גורמי הסיכון הפיזיקליים הם קרינה אולטרה-סגולה ואינפרה-אדומה, רעש וחום יתר.

הלם חשמלי וכוויות הם סיכונים נוספים בעבודת ריתוך. המרכיבים הכימיים הנפלטים לאוויר בתהליך ריתוך עלולים לפגוע באיברים שונים בגוף לרבות ריאות, לב, כליות ומערכת עצבים מרכזים והיקפית. לטווח קצר נגרמים אפקטים של גירוי בעיניים, אף ודרכי נשימה. אבץ, לדוגמה, שמקורו במתכת מגולוונת עלול לגרום לקדחת נדפי המתכת. הסיכונים מחשיפה כרונית חמורים יותר.

תוצאות הריתוך בדרכי הנשימה עלולות להיות שיעול מתמשך, קוצר נשימה ונשימה צפצפנית, ברונכיט כרוני, אסתמה, ירידה בתפקודי ריאות, דלקת ריאות כימית ואפילו בצקת ריאות. נצפו גם בחילה, חוסר תיאבון, עוויתות בטן והאטה בעיכול. מתכות מסוימות כגון קדמיום נמצאו כפוגעות גם במערכת הרבייה. אחת ההשפעות הבריאותיות החמורות היא סרטן, בעיקר בריאות. הכרום עלול לגרום לסרטן בדרכי הנשימה ומחיצות האף וגם הניקל, הבריליום והקדמיום הם חומרים מסרטנים לאדם.תגובת הקרינה האולטרה-סגולה עם חמצן יוצרת אוזון שהוא חומר מגרה ועלול לפגוע בדרכי הנשימה. תגובת הקרינה עם שאריות חומרי ניקוי כלוריים עלולה ליצור פוסגן שהוא גז רעיל ביותר. הקרינה האולטרה-סגולה עצמה גורמת לנזקים בעיניים, כגון דלקת לחמית וקטראקט, ובעור. נזקי שמיעה עלולים להיגרם מחשיפה לרעש מתמשך ומזיק בריתוך. מניעת החשיפה בעבודה מורכבת בעלת סיכונים כה רבים מחייבת נקיטת אמצעים של טיפול במקור, אמצעי הגנה הנדסיים, נוהלי עבודה נכונים, הדרכת עובדים, הגנה אישית, ניטור סביבתי והשגחה רפואית.  

   
   
מקור:
מיכאל לרר, מחלקת הוצאה לאור, המוסד לבטיחות ולגיהות

 

שלח להדפסה

תשובת השבוע

מתאריך: 05.06.2024

 

שאלה:

האם מנהל עבודה בבנייה חייב להיות נוכח כל הזמן באתר?

 

התשובה:

הדרישה לחובת נוכחות של מנהל עבודה באתר נדרשת בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), 1988. תקנות 2-5 מפרטות את הדרישות למינוי מנהל עבודה בבנייה וחובת נוכחותו.

 < קרא עוד

 

לארכיון תשובת השבוע