25 שנים אחרי האסון התעשייתי הגדול בהיסטוריה
עודכן ב:21/06/2009
27 חברי קונגרס בארה"ב קראו לענקית הכימיקלים האמריקאית דאו כמיקל (סימול DOW) לנקות הרעלים בסביבתו של מפעל הדברה בהודו של יצרנית חומרי ההדברה יוניון קרבייד - שאותה רכשה דאו בתחילת העשור - אשר בו התרחש האסון התעשייתי הגדול בהיסטוריה לפני כמעט 25 שנים.
במכתב ששלחו חברי הקונגרס לדאו כמיקל, הם גם דרשו מהחברה ליטול אחריות לצרכים הרפואיים והכלכליים של ניצולי האסון שאירע בעיר ההודית בופאל, אשר גרם למותם של עשרות אלפי בני אדם. עוד נאמר במכתב כי למרות בקשות ומחאות ציבוריות חוזרות ונשנות ברחבי העולם, יוניון קרבייד סירבה להתייצב בפני בית המשפט המחוזי של בופאל כדי לעמוד למשפט בגין אישומים פליליים הקשורים לאסון. כאשר הוגש זימון של בית המשפט המחוזי של בופאל לחברה בשנת 1992, יוניון קרבייד סירבה באופן פומבי להיענות לו.
בליל ה-3 בדצמבר 1984 התרחשה תקלה במפעל של יוניון קרבייד בעיר ההודית בופאל. בשעה שמרבית תושבי בופאל נמו במיטותיהם, עטף ענן לבן ורעיל את העיר וגרם לאלפים מתושביה להיחנק למוות. נשים הרות דיממו בעת שהפילו את עובריהן תוך כדי בריחה לאחר שרחמיהן נפתחו בעקבות החשיפה לגז הרעיל. מאות נרמסו למוות בעת הבריחה המבוהלת בסמטאות הצרות של העיר. למעלה מ-3,500 בני אדם מתו באופן מיידי בעקבות האסון, ולפחות 8,000 בני אדם מתו בתוך שבוע.
תושבי בופאל ממשיכים למות כתוצאה מנזקי האסון עד היום. מדי חודש מתים בעיר עשרות בני אדם בעקבות סיבוכים שנגרמו מחשיפתם לגז הרעיל, ומספר האנשים שמתו מאז האסון עולה על 22 אלף. למעלה מ-200 אלף בני אדם עדיין סובלים מהשפעותיו; 50 אלף מהם אינם מסוגלים לעבוד למחייתם ושרידי עופרת וכספית עדיין נמצאים בחלב אמהות בעיר. קרבייד ברחה מהודו מייד לאחר האסון והותירה את הזיהום באתר ללא טיפול. כימיקלים רבים חדרו למי תהום באזור, וגרמו להרעלה חוזרת ונשנית של הקורבנות.
תאוות הבצע של קרבייד היתה לאסונם של תושבי בופאל. החברה עשתה שימוש בטכנולוגיות לא בדוקות כדי לחסוך 8 מיליון דולר בהוצאותיה (לעומת מפעל מקביל בארה"ב) - תוך סיכון תושבי העיר. למרות שעשרות עובדים נפגעו ונהרגו בעקבות תקלות במפעל בשלוש השנים שקדמו לאסון, החברה לא נקטה בצעדים לשיפור הבטיחות בו, ולא גיבשה תוכנית חירום למקרה של תקלה. רדיפת הממון של קרבייד תרמה ישירות להיקף האסון. בליל דליפת הגז, אף אחת משש מערכות הבטיחות של המפעל לא פעלה - דבר שלא מנע מהחברה לייחס תחילה את האסון לפעולת חבלה של טרוריסטים סיקים.
דאו, שמיהרה ליישב תביעות בארה"ב נגד קרבייד לאחר רכישתה ואף הקצתה בשנת 2002 סכום של 2.2 מיליארד דולר לכיסוי הוצאות הקשורות לתביעות שהוגשו נגד קרבייד בארה"ב, לא עשתה דבר למען הנפגעים בהודו: החברה עומדת בסירובה לנקות את אתר המפעל בבופאל, לממן טיפולים רפואיים לנפגעים, לסייע לאלה מהם שאינם מסוגלים לעבוד ולעמוד לדין בהודו בגין האסון. אפילו ממשלת הודו זנחה את קורבנות האסון - כדי לא לפגוע בתדמיתה כיעד ידידותי להשקעות.
דאו ממשיכה לעמוד בסירובה ליטול אחריות לאסון בופאל בטענה כי התרחש לפני שרכשה את יוניון קרבייד. לפני כחמש שנים, הגדילה דאו לעשות כאשר טענה כי "הדבר החשוב מכל הוא שבעלי המניות שלנו לא יספגו שום הפסדים. האחריות היחידה שלנו היא לבעלי המניות, ולא נשנה גישה זו אלא אם כן נחויב לכך על פי חוק".
לחץ כאן לתוכן המלא של הכתבה
מקור:TheMarker (נמרוד הלפרן)
.