חדשות

הכנס הארצי ה-7 לבטיחות, בריאות תעסוקתית ואיכות הסביבה בחקלאות נערך בתחילת חודש אוקטובר במרכז וולקני, בית דגן. בכנס השתתפו כ-300 איש המיצגים את כל מגזר החקלאות ומיגוון העוסקים בחקלאות: פרופסורים וחוקרים, נציגים של משרדי ממשלה והמגזר הציבורי, מפתחים של טכנולוגיות, ממונים על הבטיחות, מנהלי משקים, משווקי תשומות ועוד.

המסר המרכזי העולה מן הכינוס הוא שיש חשיבות גבוהה להמשך ההשקעה בענף החקלאות, כדי לקדם את פעילות  המניעה של תאונות עבודה ומחלות מקצוע במגזר זה. ענף החקלאות ספג השנה מהלומה קשה לאור התאונה הטרגית שבה קיפחו את חייהם שלושה בחורים צעירים גדעון רז , ניר גלסמן ואוריאל בוכריס בשנות ה-20 לחייהם כתוצאה מהתחשמלות במהלך עבודתם במדגה בקיבוץ איילת השחר. בתחילת הטקס עמדו המשתתפים דקת דומה לזכר שלושתם.

אמיר פרץ, השר להגנת הסביבה גילה כי בעברו היה חקלאי, וזאת היתה אחת התקופות היפות בחייו. כמי שמכיר את הענף אמר כי משרד החקלאות, משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה צריכים לפעול במשותף על מנת לקדם את הבטיחות והגיהות בחקלאות.
אבשלום וילן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אמר כי המדינה צריכה להשקיע יותר במניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע. כמו שהמדינה יודעת להשקיע ולהילחם בהצלחה בתאונות דרכים ולהוריד את שיעור הנפגעים וכמו שהצבא בכלל וחיל האוויר בפרט למד להוריד באופן דרמטי את שיעור הנפגעים בתאונות אימונים כך גם יש לפעול במישור התעסוקה. צריך להקדיש את מירב המאמצים לנושא ולהעלות את המודעות למניעה. 
פרופסור שלמה מור יוסף, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי אמר כי המוסד שבראשו הוא עומד משלם בכל שנה כ- 4 מיליארד ש"ח תגמולים לנפגעים בתאונות עבודה. אבל בטיחות היא לא רק כסף אלא היא גם תרבות התנהגות. מדוע רק התאילנדים המועסקים בחקלאות מגינים על גופם באמצעות בגדים ארוכים וכובע ואילו הישראלי שעובד בחקלאות לובש מכנסיים וחולצה קצרים ונפגע לאחר מכן מסרטן העור. צריך לזכור שהמניעה תמיד זולה יותר ויותר טובה מאשר הטיפול לאחר הפגיעה. המניעה תלויה בנו.
ורדה אדוארדס ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ומפקחת עבודה ראשית במשרד הכלכלה אמרה כי התאונה שהיתה השנה בבריכת הדגים מלמדת אותנו שאסור לשמור על שאננות. יש לפעול לצמצום התאונות. היא הזכירה שכל העוסקים בבטיחות ובגיהות צריכים ללמוד ולאמץ את התקנות החדשות להכנת תכנית לניהול הבטיחות.


דניאל חדד מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות סיפר כי בשנה האחרונה סייר  במשקים חקלאיים רבים וכך  ניתנה לו ההזדמנות להכיר ולהבין מקרוב את אשר על ליבם של העוסקים בענף. "תחושתם של חלק מהחקלאים היא שאוזנינו כבעלי המקצוע בתחום הבטיחות אינה קשובה להם, ואם היא קשובה היא אינה מסייעת בפתרון בעיותיהם. אין בי הספק שקיים צורך אמיתי לפעול במשותף – להקים צוות היגוי בהשתתפות כל העוסקים במלאכה כולל נציגים בכירים ממקבלי החלטות וממחוקקי החוקים, יחד עם אנשי המקצוע בתחום הבטיחות, יחד עם נציגי החקלאות, לבקר, לראות, להקשיב לרחשי הלב, לבחון ובסופו של דבר למצוא את האיזונים הנדרשים בין הרצוי למצוי. הדבר יאפשר למלא את כלל הדרישות ההגיוניות ולצידן להפחית בסיכונים ובנפגעים."  
חשוב לציין שבתחילת השנה הוכנסו לפעילות שתי ניידות הדרכה מיוחדות לתחום החקלאי ובהן מערכות מולטימדיה בשלוש שפות. הניידות נעות בין המשקים ועוסקות בהדרכת העובדים – עד כה הדריכו ניידות החקלאות כ-5000 איש.
המוסד כיום עובר רפורמה משמעותית הן בתפיסת העולם בכל הקשור לתחומי עיסוקו והן ביעילות המקצועית, הטכנולוגית והאישית כאחד. החשיבה כיום היא חשיבה הוליסטית הרואה את מעגל החיים השלם כמקשה אחת ועל פיה יש לפעול.
ישראל שרייבמן, סמנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות אמר כי המוסד לבטיחות ולגיהות משקיע בשנים האחרונות מאמצים מוגברים לטיפול במגזר החקלאי, באמצעות מדריכי החקלאות, ניידות ההדרכה ופעילות במחוזות.  באשר לוועדה אשר בודקת את התאונה במידגה בה נהרגו שלושה עובדים  צעירים, אמר כי בכוונת המוסד לפרסם את מסקנות הוועדה בכלי ההדרכה וההסברה של המוסד לבטיחות ולגיהות. כמו כן יאומצו המימצאים הרלוונטיים להתייחסות לעבודה במאגרי מים.
כמו כן חשוב גם לציין  את המחקר שבוצע ע"י קרן מנוף באמצעות חברת ארגו שהציג דר''  נחום פוספלד  שבמרכזו בדיקה והערכה רבה לאפקטיביות שבהשקעה שבוצעה ע"י  המוסד לבטיחות וגיהות בנושא קידום הבטיחות והגיהות במגזר החקלאי.

אריה כרנדיש ראש מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במרכז התאחדות חקלאי ישראל מעריך כי הוועדה הבוחנת את הסיבות לתאונה בבריכת הדגים שבה נהרגו שלושת הצעירים תסיים את עבודה עוד בשנה זו. כרנדיש סקר את הסכנות הרבות  הצפויות לעובדים בענפי החקלאות וציין כי בכל שנה נהרגים בממוצע 6-3 אנשים בעבודה בענפי החקלאות השונים והשנה יהיו כנראה יותר. בנוסף להורגים יש מדי שנה כ- 4,000 נפגעים והערכה היא שנתון זה משקף רק כ-60% מסך הנפגעים שכן ישנם מעסיקים רבים שאינם מאורגנים ואין  נתונים לגביהם. בנוסף לכך קיים גם חוסר דיווח לגבי מי שעובדים שלא על פי דין. הביטוח הלאומי משלם בכל שנה כ-140 מיליון ש"ח לנפגעים בתאונות עבודה ובמחלות. הנזק האנושי והכלכלי הוא רב ולכן צריך להגביר את האכיפה. תאונות עבודה הם לא גזירה משמים, אמר.

ענף החקלאות הוא ענף עתיר סיכונים: נעשה בו שימוש בחומרי הדברה רעילים, יש עבודה על סולמות ועבודה בגובה, ישנה עבודה עם מערכות חשמל ומים יחדיו, בענף מופעל ציוד מוטורי נגוון (טרקטורים ומכונות חקלאיות אחרות), יש סיכונים הנובעים כתוצאה מחשיפה ממושכת לקרינת השמש, עובדים צריכים להיות לעיתים בתנוחות של כיפוף גב, כריעה ועוד. בענף החקלאות מועסקים עובדים זרים רבים שבאים מרקע ותרבות בטיחות שונים שאינם דוברים את השפה, ויש צורך להקנות להם הרגלי עבודה בטוחה. אולם, למרות הסיכונים הרבים מספר ההרוגים בתאונות עבודה הוא יחסית נמוך, רק 2% מכלל ההרוגים בתאונות עבודה בשנת 2012 היו בחקלאות. על פי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בשנת 2012 נהרג אדם אחד בעבודה בענף החקלאות. נתון זה נמוך ב- 70% מן הממוצע החמש שנתי שעמד בשנת 2011 על 3.4 אנשים. הממוצע החמש שנתי בשנת 2012 היה 2.8 אנשים.

 
קידום בטיחות וגיהות במגזר החקלאי: דו"ח מסכם
ד"ר נחום פוספלד , יובל פורת, המוסד לביטוח לאומי, אגף פיתוח שירותים, קרן ''מנוף''
קרן מנוף של המוסד לביטוח לאומי מימנה בשנים 2002 עד 2010 פרויקט התערבות לקידום הבטיחות במגזר החקלאי. הפרויקט בוצע באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות וכלל התערבות ב-6,472 משקים חקלאיים – פרטיים, שיתופיים-קיבוציים וכן במועצות אזוריות ובבתי ספר חקלאיים. הפעילות כללה ביקורים של מדריך בטיחות במשק החקלאי, זיהוי סיכונים פוטנציאליים לבטיחות העובדים, המלצות לטיפול בסיכונים, הדרכות בעברית ובתאית וימי עיון. בנוסף הוכשרו נאמני בטיחות.
בתקופה שבין אוגוסט 2009 לדצמבר 2010 יזמה קרן מנוף מחקר להערכת ההשפעה של פעולת ההתערבות על רמת הבטיחות במשקים החקלאיים בהם בוצע המהלך לקידום הבטיחות והגיהות במגזר החקלאי.
את המחקר ביצע חברת הייעוץ ארגו. במסגרתו נדגמו 394 משקים בהם בוצעה ההתערבות ו-208 משקים שבהם לא בוצעה ההתערבות והם שמשו כקבוצת ביקורת. הערכת תוצאות ההתערבות במשקים נעשתה על בסיס מודל הערכת מקובל {Kirkpatrick 1959}. המודל מבוסס על ארבע רמות עקרוניות המספקות הערכות של אפקטיביות ההתערבות ברמה גדלה והולכת של קונקרטיזציה.
לסיכום, ממצאי מחקר ההערכה מספקים תמיכה אמפירית לכך שפרויקט ההתערבות במשקים החקלאיים היה אפקטיבי בשלוש הרמות הראשונות של המודל להערכת אפקטיביות ההתערבות. ברמה הרביעית, רמת התוצאות, במשקי ההתערבות נצפתה רמת יישום גבוהה של המלצות מדריכי הבטיחות בשלב ההתערבות, אך נמצא גם כי במשקי  הביקורת מספר המפגעים שזוהו כדורשים טיפול דחוף היה נמוך מאשר במשקי ההתערבות. לחוקרים אין הסבר, במסגרת המחקר הנוכחי, לאי התאמה זאת בין הממצאים.
להערכת החוקרים, הממצאים מצביעים על הצלחה של פעולת ההתערבות בשיפור מרכיבי תשתית ההכרחיים ליצירת השינוי הנדרש ברמת הבטיחות במשקים החקלאיים. שביעות רצון של החקלאים מההתערבות (מהמדריכים של המוסד לבטיחות ולגיהות, מהחומר הכתוב), התחלה של שינוי עמדות בקרב החקלאים, שיפור בהתנהגות הבטיחותית (שימוש באמצעי בטיחות והקפדה על כללים) ויישום המלצות המדריכים לניטרול מפגעי בטיחות.
השפעה על רמת המדדים התוצאתיים (כגון כמות המפגעים הקיימים בשטח, מספר תאונות עבודה וחומרתן וכדומה) מחייבת כנראה פעולת התערבות ארוכת טווח, מתמדת ובכל מרכיבי השינוי הנדרשים. תמונת מצב זאת העולה מהממצאים מצביעה, לדעתנו, על הצורך בהרחבה והעמקה של פעולת ההתערבות במשקים החקלאיים, לאורך זמן ובגישה כוללת המאפיינת תהליכי שינוי מוצלחים. 
 
ברכות חמות לאריה כרנדיש ראש מנהל הבטיחות ב התאחדות חקלאי ישראל, על הצלחת כנס זה אשר בוצע במימון קרן "מנוף " של המוסד לביטוח לאומי.
 
 מקור:
מיכאל לרר, אגף הסברה פרסום והוצאה לאור, המוסד לבטיחות ולגיהות