חדשות

זה היה יום מרגש במיוחד, עובדי המוסד לבטיחות ולגיהות אשר ביקרו (14.4) במכון משואה, בקיבוץ תל יצחק, בפאתי העיר נתניה.

אני בן להורים אשר עברו את המלחמה והפרעות ביהודים ברומניה: אמי חנה רודניק נשארה יתומה בגיל 12 לאחר שהוריה ואחיה נהרגו בהפצצות של הרוסים לכיבוש העיר יאסי ברומניה מידי שלטון הרומני שתמך בנאצים והרג מאות אלפי יהודים. אבי, מרדכי לרר היה במחנה עבודה ברח והגיע בדרכים לא דרכים לאיטליה ומשם עלה באוניה אלטלנה לישראל. חלק מהמשפחה נרצח על ידי הרומנים ברכבות המוות. הורי שמרו על שתיקה כל השנים.

זאת לא חוויה קלה לשמוע ולראות את הזוועה למרות הריחוק בזמנים, למרות השנים, למרות מעמדה של מדינת ישראל.

קשה לתפוס את גודל הזוועה ואת היגון אשר נפל על היהודים חסרי בית באותם הימים. מי שרוצה להבין את גודל השואה, מהפן המספרי, יחשוב על 6 מיליון יהודים החיים כיום במדינת ישראל. רק לאחר 68 שנים מתום המלחמה הגיע מספר היהודים בארץ ישראל ל- 6 מיליון נפשות.

סירנו באתר ההתייחדות לששת המיליונים ובתערוכה הקיימת במקום. כמו כן שמענו הרצאה על משפט אייכמן וראינו סרט קצר שסיפר על הבאת הצורר אדולף אייכמן לדין צדק במדינת ישראל ומשפטו. הסופר דינור שידוע בכינוי ק.צטניק אמר בסרט שמחנות הריכוז היו פלנטה אחרת שזר לא יבין לעולם.

בהמשך הביקור שמענו הרצאה על זיכרון השואה בקולנוע הישראלי ואחר כך הרצאה מרגשת במיוחד של מר שטיינר, ניצול שואה, שסיפר כיצד אביו ואימו הצליחו בדרך לא דרך לשרוד ולהתקיים למרות הרדיפות אחר היהודים, הרעב, המחלות. כיצד חיו מאחורי קיר מסתור 12 אנשים במשך 9 חודשים ועוד.

לצערנו הלקח של השואה לא נלמד בעולם ויש לחזור לספר בבחינת "ושיננתם לבניך ודיברת בם".

באתר של המכון ללימודי השואה - "משואה" מצאנו כי "המקום הוא מוזיאון ומרכז סמינרים בינלאומי שנועד לעורר שיח על משמעות השואה לחברה ולתרבות שלנו היום". קמפוס משואה כולל בית-ספר מרכזי להוראת השואה, במסגרתו נערכים סמינרים לבני נוער, לאנשי כוחות הביטחון ולסטודנטים ולמורים מהארץ ומהעולם.

במכון ארכיון, ספריה, פנימייה, אולמות דיון ואמפיתיאטרון, שנועדו לשרת את ציבור המשתלמים והחוקרים, וכן לקרב את הקהל הרחב לדיון בקשר שבין זיכרון השואה לשאלות מרכזיות העומדות על סדר היום הציבורי.

מכון משואה	סדנת זיכרון השואה בקולנוע	אולם ההנצחה
מורשת וגבורה	מר שטיינר, ניצול שואה	אלי לרנר, עובד המוסד, מזכיר ומספיד את יקיריו

המקור: מיכאל לרר, עורך מקצועי, המוסד לבטיחות ולגיהות.