חדשות

משמרת עבודה סטנדרטית במשרד נמשכת במקרה הטוב שמונה עד תשע שעות, ויש המאריכים אותה ל- 12 שעות ואף יותר. תוסיפו לזה את השעות שאתם מבלים בתוך הבית, בעיקר בחורף, ותמצאו את עצמכם שוהים רוב שעות היממה בתוך מבנה סגור. חשוב אם כן, שאיכות הסביבה בתוך המבנים תספק לשוהים בה נוחות ורווחה, אוורור נאות, חימום ראוי, תאורה נכונה, ישיבה מתאימה ושאר תנאי עבודה שיוציאו אותנו משם בריאים בגופנו ובנפשנו. העוסקים בבריאות העובדים ובאיכות הסביבה הפנים-מבנית מטפלים בכל ההיבטים והתנאים הנוגעים לסביבת המחיה בתוך מבנה: איכות המבנה ותכנונו, איכות האוויר, איכות המים, תאורה, אסתטיקה, צמחייה, סילוק פסולת ועוד ועוד. סביבת עבודה פנים-מבנית מתחלקת לסביבת עבודה תעשייתית ומשרדית. היום נעסוק בסביבת עבודה משרדית. כמו כן נדבר על ‘תסמונת הבניין החולה’ - שילוב של גורמים התורמים לאיכות לקויה של הסביבה הפנים-מבנית.

איכות הסביבה במשרד - מחקרים מראים שב - 30% מבנייני המשרדים החדשים מתלוננים העובדים על תסמינים שונים, בהם תחושת מחנק או “חוסר באוויר”, כאבי ראש, עייפות, גירויים בעיניים, באף, בגרון ובעור כמו גם תגובות נשימתיות ועלייה ברגישות לזיהומים. כאשר תסמינים כאלה מופיעים בעת ובעונה אחת אצל יותר מ - 20% מהעובדים באותו מבנה, או שחלה בהם הקלה ניכרת כאשר העובדים עוזבים את מקום העבודה או יוצאים לחופשה, מקובל לכנות את התופעה ‘תסמונת הבניין החולה’. גורמים אלה עלולים להוביל גם לתחלואה, כתלות בעוצמתם, במשך החשיפה אליהם וברגישות העובד. מחלה המיוחסת למבנה היא לרוב זו שנמצא קשר סיבתי להתרחשותה ובדרך כלל כתוצאה מאיכות סביבה פנימית לקויה.

בין הגורמים לתסמונת הבניין החולה:

• גורמים כימיים ופיזיקו-כימיים: חלקיקי אבק, עשן או פייח, חומרים נדיפים (הנובעים מריהוט, שטיחים, דבקים וצבעים), גזים שונים, חלקיקים וסיבים שמקורם בחומרי הבניין (נייר סיבי, גבס, לוחות בידוד נקבובי וחומרי בידוד של תעלות אוורור, טפטים וחיפויים, עץ לבוד).
• גורמים פיזיקליים: לחות וטמפרטורה לא נוחות, אספקה לקויה של אוויר חיצוני, שדות אלקטרומגנטיים מציוד חשמלי ואלקטרוני (מסופי מחשבים), תאורה לקויה, אקוסטיקה לקויה או רעש מטריד, רטט.
• גורמים ביולוגיים: ביואירוסולים כגון חידקים, פטריות ועובשים, אקריות, אבקות צמחים ושערות פרווה של חיות.
• גורמים ארגונומיים: ממשק לא נכון בין העובד ועמדת העבודה, המביא לעיוותים ומאמץ יתר של שריר-שלד, תנועה חוזרנית, ממשק אודיו-ויזואלי לקוי וכדומה.
• גורמים פסיכו חברתיים: לחצים בעבודה ודחק, התמודדות לקויה עם עומס יתר וארגון העבודה, יחסי אנוש בארגון, צפיפות עובדים - ומצד שני עבודה בבדידות. מניתוח התלונות מתברר שיותר ממחציתן קשורות למחסור באוויר טרי. הדבר נובע מכך שבבנייה המודרנית, הרצון ליעל ולחסוך בהוצאות על חימום וקירור הוביל לבניית בניינים אטומים ללא אוורור ומיזוג טבעיים. מערכות מיזוג האוויר מסיעות מזהמים כימיים וביולוגיים ממקום למקום בחלל הבניין. אטימת בניינים, צמצום בקצב האוורור לשם חיסכון באנרגיה, שימוש בחומרי בניין וריהוט סינתטיים ושימוש במוצרים אישיים בעלי בסיס כימי, בחומרי הדברה ובחומרי ניקוי, הביא את הסוכנות להגנת הסביבה [EPA] בארה”ב לדרג זיהום אוויר פנים-מבני בין חמשת גורמי הסיכון הסביבתיים הראשיים לבריאות הציבור הרחב.

תחיקה ותקינה - עבודתם של עובדי משרדים בסביבה לא תעשייתית אינה מוגדרת בדרך כלל כעבודה בחומרים מסוכנים, ברעש מזיק, בקרינה וכו’, ועל כן נשאלת השאלה איזו תקינה ותקני חשיפה צריכים לחול עליהם. האם אלה תקנים תעסוקתיים לגבי עובד שהגדרת עבודתו מראש היא עבודה בגורם מזיק, או תקנים המתאימים לציבור הרחב שגם הוא אינו מוגדר בעיקרון כעוסק בגורמים מזיקים. תקנים אלה מיועדים למניעת תחלואה מקצועית בעקבות חשיפה מוגדרת, ואינם מכוונים למשרדים, למצבים ולתנאים הנכללים בהגדרה של נוחות. מאידך, אימוץ תקני איכות אוויר לציבור הרחב אינו עונה על קריטריונים המגדירים סביבת עבודה לא תעשייתית. המסקנה המתבקשת היא, שחשוב לפתח תקינה ותקני חשיפה נפרדים לסביבת עבודה לא תעשייתית.


מקור:
מתוך עלון קיר 512, ינואר 2013