חדשות

באוניברסיטת וירג''יניה נערך מעקב אחר דקירות עובדי בריאות משנת 1993, לצורך ניתוח ההבדלים בשיעור הדקירות לפני ואחרי פרסום חוק בנושא. במחקר השתמשו בנתונים משנת 1995 עד 2005, שכללו קרוב ל-24,000 תאונות דקירה, ב-85 בתי חולים בעשר מדינות.

החוק לבטיחות ומניעת דקירות במחטים בתאריך 6 חוקק בארה"ב בנובמבר שנת 2000. החוק דרש ממעסיקים לספק לעובדים אמצעי בטיחות שיפחיתו את הסיכון לדקירה, לשתף את העובדים בבחירת האמצעים ולערוך מעקב אחר מקרי הדקירה.

החוקרים חישבו את שיעור דקירות השנתי למאה עובדי בית חולים במשרה מלאה. הממצאים הצביעו על מגמת עליה בשיעור הדקירות לפני פרסום החוק, בעוד שלאחריו נרשמה ירידה של 38%. המספרים הממשיים היו 4 דקירות למאה עובדים לפני החוק וכשתי דקירות לאחריו.

אמנם, חקיקה בשנת 1991 בענין הסיכונים והמניעה בדגימות המכילות דם ונוזלי גוף, הורידו את שיעור הדקירות שהיה גבוה מהערכים הנ"ל עוד לפני חוק זה, אך הירידה המשמעותית והמיידית בעקבות החוק מרשימה ביותר. המחברים מייחסים את התופעה החיובית המתוארת לא רק לעצם פרסום החוק, אלא גם לשינויים שבוצעו באמצעי בטיחות פיסיים הקשורים במזרקים ומחטים, וכן בהגברת האכיפה של הרשות לבריאות תעסוקתית – שני משתנים שנובעים מאופיו של החוק.

מקור:
ד"ר איתן ישראלי  ע"פ  Phillips et al. NEJM 2012;366:670