קשר בין קורונה בביוב לבין אישפוזים וחיסונים במילנו
עודכן ב:03/07/2022
נטינו וחב' מאיטליה ניסו למצוא קשר בין רנ"א של נגיף הקורונה במי ביוב במילנו בתקופה 3.2020 עד 11.2021, לבין מספר המאושפזים וכן שיעור המחוסנים נגד נגיף זה.
החוקרים דגמו מי ביוב ברחבי העיר ובדקו בעזרת PCR לגן הנוקלאקפסיד את ריכוז הרנא הנגיפי, אך לא ניסו לבדוק חיוניות, והם מדגישים חיסרון זה. החוקרים שרטטו עקומות של מספר המאושפזים, מספר המחוסנים וריכוז הרנא הנגיפי באותה תקופת מעקב. המערכה לחיסונים החלה בינואר 2021 והגיעה לכיסוי של 75% באוכלוסיה (85% בקרב קבוצות סיכון).
החוקרים מצאו כי חפיפה בין עקומת המאושפזים לעקומת הנגיף בביוב עד לזמן בו חיסון האוכלוסיה היה משמעותי. עם החיסונים היתה הפחתה משמעותית במספר המאושפזים אך הגברה בריכוז הנגיף בביוב. למרות מספר המאומתים הקטן יחסית (4672) ומספר המאושפזים הקטן (252), ריכוז רנא נגיפי בביוב היה 
ליום לכל 1000 תושבים, לעומת ערך של 12.30 בזמן הגל השני בנובמבר 2020.
החוקרים מסבירים ממצאים אלה בכך שגם לאחר כיסוי חיסוני רחב, הנגיף המשיך להיות מופץ בסביבה כולל בקרב המחוסנים. עובדה זאת עלולה להוביל ללחץ מתון אבולוציוני מול תגובת מערכת החיסון ולגרום לואריאנטים בעלי יכולת הדבקה והפצה גבוהה להיות יותר תחרותיים. התפשטות האומיקרון לדעתם תומכת בהנחה זאת. כמו כן הם מדגישים כי החיסונים היו מאד יעילים במניעת הדבקות, אך מעקב אחר התפשטות הנגיף בשיטות מקובלות אינו מייצג נכון, וקביעת הריכוז בביוב יכולה לשפר את תחזיות ההתפשטות.
מקור:
JAMA 2022;327:1922
מקור: ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.