חיטוי מעבדות ברמת בטיחות 3 על ידי מי חמצן בפאזה גזית
עודכן ב:07/10/2021
עקב מגיפת הקורונה והמחקר בנגיף זה הדורש רמת בטיחות ביולוגית 3, צריך להדגיש, שמעבדות ובתי חיות ברמה זו דורשים אטימות גבוהה שתאפשר חיטוי כל החלל בגז. בשנים האחרונות הפורמלדהיד פחות מקובל ולמעשה אסור בשימוש בפארמה, והשיטה דורשת גם ניטרול ואחר כך אורור משמעותי לאורך זמן. התחליף הזמין מזה מספר שנים בישראל הוא אידוי או ריסוס מי חמצן. לאחרונה פורסמו שני מאמרים שבדקו יעילות תהליך זה בחללי אוויר גדולים.
הנמן וחב' השתמשו במכשיר CURIS ,Hybrid Hydrogen PeroxideTM המרסס/מאדה תמיסת מי חמצן בריכוז 7%. החוקרים ביצעו חיטוי שתי מעבדות בשטח של 65 ו-132 ממ"ק בעלות תקרה תלויה, ויחידת נתיחת בעלי חיים שלאחר המוות, בנפח של 1252 ממ"ק בגובה תקרה של 6.4 מ'. סמן ביולוגי שימש גאובצילוס סטרותרמופילוס בריכוז 1.7X
10 וסמנים כימיים למי חמצן. לאחר ביצוע החיטוי במעבדה הקטנה, 60 סמנים ביולוגיים הוכיחו הפחתה של מעל 6 סדרי גודל בחיוניות הנבגים. גם במעבדה הגדולה וחדר הנתיחות, כמאתיים סמנים ביולוגיים לא הציגו כל צמיחה ב-60 מ"צ לאחר 24 שעות. המחברים מדגישים כי ממצאים אלה מוכיחים את יעילות מי חמצן להגיע גם לחללים מוסתרים או גבוהים במעבדות ובתי חיות ברמה 3.
פאלייז וחב' בדקו יעילות חיטוי בעזרת מכשיר BIOQUELL המאדה מי חמצן לפאזה גזית, ביחידה ברמה 3 מול שורה של מיקרוארגניזמים המסווגים בקבוצת סיכון 3. פרט לסמני נבגים של בצילי סטרותרמופילוס, אטרופאוס וטורינגיינזיס, בדקו החוקרים גם דעיכה של אנתרקס, סארס 2, VEE, ווקציניה. מעניין שהחיידקים בורקהולדריה, ברוצלה וטולרמיה לא נכללו בניסויים באשר דגימות שלהם על גבי חומרים שונים במצב יבש, לא שרדו במשך 48 שעות באוויר.
הממצאים הצביעו כי כל דגימות הנבגים ונגיפי רנ"א עטופים, הציגו דעיכה של 7-5 סדרי גודל, לעומת זאת נגיף וקציניה, נגיף דנ"א עטוף מזן ליסטר, הציג עמידות מסוימת לתהליך החיטוי בתלות במיקום במעבדת 3 BSL.
מקור
מקור: ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.