האמת על גילוי התרכיב נגד אבעבועות שחורות
עודכן ב:06/03/2018
כאשר מספרים על גילוי שיטת החיסון בהרכבה נגד אבעבועות שחורות, נהוג לצטט את הסיפור על אדוארד ג'נר, לפיו הוא הבחין בעורן החלק של נערות חולבות, וקישר את חשיפתן לאבעבועות הבקר לחסינות בפני המחלה הקטלנית.
ארתור בוילסטון מזים סיפור זה תוך גיבוי במובאות המעמידות את הדברים על דיוקם. הוא טוען כי כותב הביוגרפיה של ג'נר, ג'ון בארון יצר את האגדה הנ"ל, 13 שנים לאחר מותו של ג'נר, כדי להגן על מעמדו ולבסס את תפקידו החשוב בפיתוח השיטה, מול אנשי רפואה שטענו שהוא אינו המגלה של תרכיב אבעבועות הבקר. בוילסטון מעניק את הבכורה בגילוי התרכיב לרופא כפרי בשם ג'ון פויסטר מגלוסטרשייר, תורנבורי, אנגליה, שנהג להרכיב לאנשים אבעבועות שחורות עוד משנת 1768, וכתב על כך בשנת 1796. פויסטר הבחין שרבים מהמורכבים לא חלו במחלה הקשה, אך חלקם חלו בצורה קלה עד קשה של אבעבועות הבקר. פויסטר תאר את ממצאיו ב"חברה הרפואית" בקרב עמיתיו, ביניהם האחים לודלאו, שג'נר היה מתלמד אצלם, ואז נודע לו על שיטת ההרכבה. בשנת 1774 כשחזר ג'נר מלונדון לגלוסטשייר הוא החל לפרסם את ניסוייו באבעבועות הבקר, בעוד שפויסטר לא חשב שיש לדבר משמעות. פויסטר ואחרים חשבו כי תופעות הלוואי השליליות בהרכבת אבעבועות שחורות פחות קשות מאלה של הדבקה באבעבועות הבקר.
השורה התחתונה היא כי פויסטר וג'נר שניהם תרמו משמעותית לפיתוח שיטת ההרכבה והשימוש באבעבועות הבקר, אך ההיסטוריה הוסיפה נופך מיסטי לתפקידו של ג'נר. הכתבה של בוילסטון מתבססת על מובאות של מסמכים מסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 שמעניין לראות אותם.
מקור:
NEJM 2017;378:414
מקור:ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.