חובת חבישת קסדה לאור תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז – 1997, בדגש על חבישת הקסדה בתוך מחסן מאת: עו"ד עידן גרושקובסקי*
ההוראה הכללית שבתקנות כידוע, תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז – 1997, להלן התקנות, קובעות, בקליפת אגוז, את החובה של המעביד לספק את ציוד ההגנה הדרוש לעובד. תקנה 2 קובעת, כי אם במקום העבודה הרלוונטי - לא ניתן למנוע סיכונים בטיחותיים ע"י בניה או התקנה - חייב המעביד לספק לעובד את ציוד המגן האישי המפורט בתקנות. תקנה 3 מוסיפה כי מעבר לאספקת הציוד, עפ"י סוג הסיכון והאיבר החשוף לסכנה - על המעביד לפקח על השימוש כציוד התוספת לתקנות מעניקה את הפירוט הנדרש לענין: התוספת קובעת מהו איבר הגוף הטעון הגנה בזיקה לתהליך העבודה הרלוונטי; ולצד זאת – מהו ציוד ההגנה הדרוש, בהינתן הסיכון המסויים לאיבר הגוף הנדון.
הדיון לענין חובת חבישת קסדת מגן לענין חבישת קסדה מפרט סעיף 1 לתוספת מספר מקרים בהם יש לחבוש קסדה. בין היתר מדובר על מקום בו יש סכנה מפגיעת גוף נופל; אם העבודה מתבצעת מתחת או בקרבה למשא מורם; אם יש סכנה של היתקלות בצינורות, קורות, או בליטות; אם העיסוק הוא בגיזום ענפים או כריתת עצים; או אם מדובר במקום בו עובדים אנשים זה מעל זה.
חובת החבישה בתוך מחסן והקושי המתעורר סעיף מענין הוא סעיף 1.8 לתוספת, הקובע, כי אם עובדים במחסן בו הציוד מאוחסן בגובה של 3 מטרים ויותר – יש חובת חבישת קסדה. סעיף זה מתעלם, לכאורה, ממספר שאלות פשוטות אך חשובות: אם החפץ הנמצא במחסן, בגובה 3 מטרים, הוא כבד מאד, מאות ק"ג או יותר – מה תעזור הקסדה במקרה של נפילה? האם הקסדה (על הסירבול המסויים שבה), לא עלולה דווקא להזיק? ושאלה נוספת בענין: מה אם מדובר במדף הנמצא בגובה של 2.9 מטר או 2.8 מטר למשל? האם אז אין חובה של חבישת קסדה?
הפתרונות המוצעים נראה לנו שהתשובה לשאלות אלו יכולות להישאב מהדין הכללי, דהינו מתחום דיני הנזיקין, ועל המעביד להפעיל במקרים בהם עולה הקושי הנ"ל את חובות הזהירות, הסבירות והצפיות. נסביר: א. תקנה 3 לתקנות מדגישה כי יש על המעביד לספק את ציוד המגן האישי, הדרוש לפי הענין, לשימוש העובד. יש להפעיל את שיקול הדעת הנדרש ולראות אם וכיצד תגן הקסדה במקרה כזה (של חפצים כבדים במיוחד המאוחסנים בגובה רב). ב. לצידה, תקנה 6 לתקנות קובעת אף היא, כי "ציוד המגן יהיה באיכות נאותה... ובעל מבנה ותכונות למתן הגנה נאותה מפני הסיכונים שאותם הוא בא למנוע". גם כאן, נותר שיקל דעת למעביד, והוא צריך לשאול עצמו, אם אמצעי הגנה X יתאים מול סיכון Y. במקרה שלנו - אם קסדת המגן המוצעת תגן מפני חפץ במשקל מאות ק"ג, שנופל, חלילה, מ - 3 מטרים (עובדה המגדילה, כמובן, את עצמת הנפילה).
חובות הזהירות והצפיות, בהן עסקנו במאמרים אחרים (ראה מאמרים מתוך העלון האלקטרוני: גליון מס' 1, גליון מס' 2, גליון מס' 3) מזכירות לנו, כל על המעביד לפעול בזהירות סבירה, דהינו, כפי שמעביר סביר, נבון, זהיר, מנוסה, "מודאג", "פסימי" - היה נוהג באותן נסיבות, נתונים וסיכונים. עליו לצפות את הנולד (לכל הפחות לנסות לעשת כן – הרי איש אינו מלאך), ולראות, אם חבישת הקסדה על הראש במקרה שתואר לעיל - תעזור. אם נמצא, למשל, כי המדפים עליהם מאוחסן הפריט הכבד מצויים על עמודי ברזל המהודקים ומקובעים בחוזקה לרצפה. אם נמצא, למשל, כי על כל מדף מותקנות מספר קורות תמיכה, עליהן מונח הפריט בביטחה רבה. אם נמצא, כי על כל מדף מונחת סבכת ברזל צפופה ("סיפון"), עליה מונח הפריט, והיא שמונעת כל החשש שהוא ירעד או יפול. אם נמצא כי הפריט או הפריטים מאוגדים וסגורים בצורה הרמטית בעזרת רצועות חזקות במיוחד. אם נמצא כי התקיימו כל אלו, ולצד זאת - התקיים קשר רציף עם העובד לשם גיבוש משותף של כללי בטיחות - נוכל לאמר כי המעביד, כמו גם העובד, נוהגים בסבירות ובזהירות הנדרשות, ומנסים לצפות את הנולד.
סיכום במקרים רבים החוק או התקנות סובלים מ"לאקונה" (חסר או חיסרון), דהינו, חוסר "כיסוי" או יכולת לצפות את כל האפשרויות שמציבה המציאות. כך למשל הוא המצב לגבי שימוש בקסדה במחסן בו מאוחסן ציוד כבד בגובה רב. החוק לא דן כלל באפשרות שהקסדה כלל לא תעזור במקרה של נפילת החפץ הכבד. במקרים אלו, אין להיבהל – החוק הרי אינו יכול לצפות את כל האפשרויות. יש להפעיל את שיקול הדעת והזהירות הגבוהה, ולהיצמד לסטנדרט של התנהגות סבירה וזהירה, אפילו זהירה מאד. במקרה של חבישת הקסדה – הדבר ודאי יכול להציל חייו של עובד בנסיבות רבות. עם זאת, במקרים מסוימים, כפי שתואר לעיל, ידרשו, לדעת החו"מ, אמצעים אחרים, נוספים, כדי למנוע אסון. דווקא חבישת הקסדה יכולה להיחשב, לעיתים, כאמצעי הדל ביותר, ואין להתבסס עליו.
|
