מהם הסיכונים של אישה בעבודת ההלחמה ואיך אפשר להתמודד איתם?
משיב: יפעת זר ודוד זיו | 09/03/2025
נשים רבות ניחנות ביכולת דיוק ושימת לב לפרטים שעבודת ההלחמה דורשת ויכולות להשתלב היטב במקצוע זה. עם זאת, על המלחימות להיות מודעות לסיכוני המקצוע ולגורמי סיכון נוספים הקשורים למגדר ולהיערך אליהם.
סיכוני המקצוע העיקריים והשלכותיהם על בריאות האישה:
- חשיפה לנדפים רעילים המשתחררים במהלך ההלחמה, כמו עופרת, בדיל, קדמיום ונדפי תוצרי הפירוק של קולופוני (Flux, רוזין) העלולה להוביל לתופעות או מחלות נשימה כמו אלרגיה, אסתמה, קשיי נשימה, תגובת גירוי או תגובה אלרגית בעור ובעיניים, כאבי גרון, אנמיה, עייפות, התפתחות מחלות נשימה ועור (דרמטיטיס) כרוניות, פגיעה בתפקודי הכליות, סרטן, פגיעה במערכת הרבייה (איבוד המחזור החודשי, הפלות, סיבוכי הריון ונזקים לילודים).
- כוויות בעבודה חמה.
- התחשמלות בעת תקלה במערכת המלחם (שנאי, פתיל זימה, גוף המלחם).
- התפתחות בעיות שלד ושריר עקב ישיבה ממושכת וביצוע תנועות חוזרניות.
אתגרים נוספים הקשורים למגדר:
פריטים רבים של ציוד מגן אישי, כמו כפפות, אינם מותאמים למידות ולצורות הגוף השונות של נשים, מה שמוביל להגנה בלתי מספקת ולהעלות את הסיכון לפגיעות במהלך עבודת ההלחמה. נוסף על כך, נשים כמיעוט בתעשייה עם דומיננטיות "גברית" עלולות לחוות אפליה, הטרדה, עוינות או אלימות על רקע מגדר - גורמים פסיכו-סוציאליים המשפיעים על הרווחה ועל בריאות הנפש ונקשרים לעליה בפציעות ותאונות עבודה.
המלצות לצמצום ולמניעת הסיכונים:
- מעבר לשימוש בחוטי הלחמה שאינם מכילים עופרת ובתחליפים של פלקס רוזין .
- ניטור סדיר של הסביבה התעסוקתית לאיתור מזהמים באוויר.
- מניעת חשיפה נשימתית - בידוד העובדת מהתהליך למשל על ידי הלחמה אוטומטית, או התקנת אמצעי אוורור הנדסי (יניקה מקומית של נדפי ההלחמה באזור הנשימה של העובדת, כיונק שולחני, שרוול יניקה גמיש, שרוול יניקה המחובר למלחם עצמו, תא מנדף).
מוצע שתכנון מערכת אוורור ומיזוג אוויר יתבסס על ממצאי סקר גיהות תעסוקתי סביבתי בחלל העבודה ויבוצע ע"י מהנדס המתמחה בנושא בהתאם להנחיות התקן הישראלי ת"י 6210 (ראה בהמשך).
- בדיקת תקינות מערכת המלחם למניעת התחשמלות.
- הקפדה על היגיינה, כמו שטיפת ידיים לאחר ההלחמה והימנעות מאכילה, שתיה ועישון באזור העבודה.
- הדרכות בטיחות לעובדות, הכוללות, בין היתר, הנחיות הקשורות לעבודה עם חומרים מסוכנים ושימוש בציוד מגן אישי. העובדות צריכות להיות מודעות לכימיקלים הספציפיים הקיימים בחומרי ההלחמה ולסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים כדי להימנע מחשיפה אליהם.
- שימוש בציוד מגן אישי (PPE) כמו מסננים נשימתיים, כפפות, ביגוד רכוס ומשקפי מגן, והתאמתם ככל האפשר לאישה המלחימה.
- הפסקות עבודה לצורך התרעננות והימנעות מ"יושבנות" ומפעולות חזרתיות.
- עידוד תרבות מכילה ותומכת שוויונית, מגדרית, במקום העבודה.
פניה לייעוץ או טיפול רפואי :
- פניה מידית כאשר מופיעים תסמינים כגון בעיות נשימה, גירוי בעור ובעיניים, עייפות.
- עריכת בדיקות רפואיות שוטפות למעקב אחר השפעות ארוכות הטווח של החשיפה להלחמה וכדי לוודא טיפול בזמן, כאשר נדרש.
תחיקה
תקינה
- תקן ישראלי ת"י 4348 חלק 1 , בטיחות בריתוך, בחיתוך ובתהליכים נלווים: כללי.
תקן זה מביא דרישות מינימום להגנה על אנשים העובדים בסביבה המושפעת מריתוך, מחיתוך ומתהליכים נלווים, מפני פציעה ומחלה, ולמניעת נזק לרכוש הנובע מההתקנה, מההפעלה ומהתחזוקה של ציוד המשמש בתהליכים אלה.
- תקן ישראלי ת"י 6210 : "אוורור לשמירת איכות אוויר נאותה בתוך בניינים".
תקן זה מבוסס על תקן האגודה האמריקאית לחימום קירור ומיזוג אויר ANCE/ASHRAE 62.1. התקן כולל דרישות אוורור בנוכחות מזהמים כימיים, פיזיים וביולוגיים ומגדיר דרישות לתכן, להתקנה, להזמנה ולתפעול ותחזוקה של מערכות אוורור ומערכות ניקוי אוויר.
- תקן NFPA 318 - Standard for the Protection of Semiconductor Fabrication Facilities (Chapter 5 Ventilation and Exhaust Systems) מכסה, בין היתר, את נושא האוורור בהלחמות.
למידע נוסף,