השפעת הקרינה הבלתי מייננת על בריאות האדם – סטטוס עדכני
עודכן ב:02/01/2024
החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת מלווה אותנו באופן קבוע בבית, בסביבה ובעבודה – חשיפה אישית לטלפונים סלולריים (כולל הדור הסלולרי החמישי לאחרונה), לרשתות WiFi, ל"שן כחולה", לארונות ולתשתיות של חשמל, לציוד חשמלי ועוד.
החשיפה התמידית לקרינה של כלל האוכלוסייה (החל מתינוקות וכלה בקשישים), מעוררת שאלות וחששות בעניין השפעתה על הבריאות.
הקרינה הבלתי מייננת אינה מסוגלת לשנות את מבנה החומר ע"י הסרת אלקטרונים מהאטומים – בשונה מקרינה מייננת, כגון קרני רנטגן וקרני גמא.
אולם ככל שגדל השימוש בקרינה בלתי מייננת, ולאחר שנתגלו השפעותיה הראשונות, עלו החששות כי גם קרינה זו יכולה לפגוע בגוף ולגרום להשפעות מזיקות לבריאות בדומה לקרינה מייננת, אך במנגנונים אחרים.
מקובל לחלק את ההשפעות האפשריות של החשיפה לקרינה לשני סוגים: השפעות קצרות טווח (מכונות לעתים "השפעות אקוטיות"), והשפעות ארוכות טווח (השפעות כרוניות).
השפעות קצרות טווח נגרמות בחשיפה קצרה לקרינה, בדרך כלל בעוצמה גבוהה יחסית, ומתבטאות בהשפעות בריאות מידיות, שאפשר, לרוב, לגלותן, והן חולפות לאחר החשיפה.
עם ההשפעות קצרות הטווח נמנים חימום הרקמות (בעיקר בתדר המיקרוגל) וכן העירור העצבי או העצבי-שרירי, בתדרי רשת החשמל.
השפעות אלו הן השפעות מוכחות ומבוססות. הן התגלו לראשונה בעקבות חשיפות אקוטיות, ברמות גבוהות, יחסית, והיו בסיס לפיתוח מגבלות החשיפה הראשונות, בשנות השישים ובשנות השבעים של המאה הקודמת.
השם "השפעות ארוכות טווח" מתייחס להשפעות אפשריות בחשיפה ממושכת לקרינה (אף חודשים ושנים), בעוצמות בינוניות או נמוכות (ואף נמוכות מאוד). לדוגמה, חשיפות סביבתיות בקרבת משדרי רדיו, אתרים סלולריים, קווי מתח או חשיפות ביתיות ועוד.
השפעות הבריאות הנבחנות בהקשר זה הן השפעות סרטניות, השפעות על רבייה, על מערכות שונות – המערכת הקרדיווסקולרית (הלב וכלי הדם), מערכת העצבים, המערכת האנדוקרינית (בלוטות המפרישות הורמונים); השפעות על ההתנהגות, התפקוד הקוגניטיבי והשינה על תינוקות וילדים (תחלואות ילדים, התפתחות, לימוד) ועוד.
השפעות אלו קשות, יחסית, לגילוי ולביסוס הואיל והן אינן מתבטאות באופן מידי, ולפעמים אף דרושות שנים של חשיפה להתפתחותן. עוד קיים קושי רב בגילוי השפעות כאשר ההשפעות חלשות, יחסית, ודורשות יכולת אבחנה גבוהה ומדגם סטטיסטי מספק.
אולם בשל ההיקף הרב של האוכלוסייה, החשופה לקרינה באופן ממושך, יש חשש רב מקיום השפעות אלו ובפגיעתן בבריאות הציבור.
על יסוד מחקרים שבחנו את הקשר בין החשיפה לקרינה בלתי מייננת לבין תחלואת הסרטן (דוגמת מחקרי חשיפות ילדים בקרבת קווי מתח, ומחקר ה"אינטרפון", שעסק בחשיפה מטלפונים סלולריים), הארגון הבינ"ל לחקר הסרטן, IARC, החליט לסווג את הקרינה הבלתי מייננת בקטגוריה "2B", שמשמעותה "מסרטן אפשרי בבני אדם".
עקב כך, ההמלצות העדכניות של ארגון הבריאות העולמי והגופים העוסקים בנושא בישראל, דוגמת משרדי הגנת הסביבה והבריאות, והמלצת המוסד לבטיחות ולגיהות (המוס"ל), הן:
- להפחית את חשיפת האדם לקרינה בלתי מייננת, באמצעות אימוץ מגבלות חשיפה בינ"ל מבוססות. מגבלות אלו נבחנות באופן תמידי על בסיס הידע המדעי העדכני, ומתעדכנות מעת לעת (הפרסום האחרון הוא מהשנים 2019-2020, והמוס"ל שותף לו).
- קיום החמרות לפי "עקרון הזהירות", שמשמעותו הפחתת החשיפות באמצעים סבירים אף מתחת למגבלות החשיפה המקובלות. החמרות אלו מקובעות בישראל בחוק, בתקנות ובהמלצות של הגופים שצוינו קודם.
- המשך חקירת הקשר בין החשיפה לקרינה לבין התחלואה, בין השאר, בשל היקף החשיפות של האדם לקרינה וההשפעה האפשרית הרבה של כל גידול קטן יחסית על הסיכון לתחלואה.
מקור: ד"ר אמנון דובדבני, ראש תחום קרינה בלתי מייננת, המוסד לבטיחות ולגיהות.