תקציר מחקר: עמידה ממושכת בעבודה = סיכון מוגבר למחלות לב
עודכן ב:06/09/2017
עובדים שעבודתם כרוכה בעמידה ממושכת נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה לבבית לעומת עובדים המבצעים עבודה בישיבה וזאת על פי מחקר שהתפרסם לאחרונה ב- American Journal of Epidemiology.
מטרת המאמר הייתה לבחון את יחסי הגומלין בין עיסוקים/מקצועות שמחייבים ישיבה במרבית הזמן לבין עיסוקים/מקצועות המחייבים עמידה במרבית זמן העבודה והקשר בינם לבין שכיחות תחלואת לב.
המחקר נערך במחוז אונטריו שבקנדה. הקבוצה הנחקרת מנתה 7300 עובדים בטווח הגילאים שבין 35-74 שנים (שלא סבלו מתחלואה לבבית). העובדים האלה היו חלק מקבוצת מעקב שהחלה משנת 2003 והייתה מושא של מעקב ואיסוף מידע לגבי פרמטרים אישיים, בריאותיים, התנהגותיים כולל מידע לגבי תנאי עבודתם שכללו פרמטרים כמו: תפקיד, זמני עבודה מוערכים בישיבה, עמידה, הליכה, תנוחות גוף כגון רכינה או התכופפות ועוד. מקרב חברי הקבוצה הנחקרת 9% מעבודתם הייתה כרוכה בעיקר בעמידה ו- 37% עבדו מרבית הזמן בישיבה. במהלך תקופת המחקר 3.4% מבין קבוצת המחקר פיתחו מחלת לב (גברים 4.6% ונשים 2.1%). הסיכון של מחלת לב היה גבוה יותר בקרב עובדים שעבודתם הצריכה עמידה ממושכת - 6.6% לעומת עובדים שמרבית זמן עבודתם הוא בישיבה 2.8%. גם אחרי ניטרול משתנים כגון: מין, השכלה, חרדתיות, מצב בריאותי (עישון, שתייה, מסת גוף ועוד); המצב בעבודה (למשל: דרישות פיזיות, זמני עבודת משמרות) – הסיכון של תחלואה לבבית היה פי 2 יותר גבוה בקרב עובדים בעמידה לעומת אלו המבצעים עבודה יושבנית.
מנהל המחקר דר' סמית מסכם: "שילוב של עבודה בישיבה, בעמידה ובתנועה הוא בעל הערך המוסף הגבוה ביותר עבור העובדים. מקומות העבודה חייבים להעביר את המסר הזה במיוחד לציבור העובדים שעבודתם נעשית בעמידה". מקום העבודה, אומר דר' סמית צריך להתבונן מעבר לפעילות הפיזית של העובד ולגונן על בריאותו הלבבית של העובד. "תכניות מניעה שמתמקדות בעיקר בניתוח הסביבה הפיזית של העובד, בעודן מתעלמות מהסביבה הפסיכו-חברתית שלו, סביר שלא יניבו תוצאות בתחום המניעה של תחלואה לבבית בקרב עובדים".
מקור : EHS Today 22/8/2017
מקור:שלום ויסמן, מרכז מידע ואינטרנט, המוסד לבטיחות.