להתנהל בזהירות מתחת לפנס, על בטיחות וגיהות בתאורה
עודכן ב:22/02/2017
לאור ולספקטרום האור השפעה על בריאותו ותפקודו של האדם. מאז שחר ההיסטוריה ניסה האדם הקדום, ואף הצליח, להרחיב את שעות הפעילות שלו מעבר לשעות האור ביממה. בהתחלה זה היה הודות למדורות ואחר כך הודות לעששיות ובמאה השנים האחרונות הודות לנורה. הראשונה הייתה נורת הליבון שפותחה על ידי תומס אדיסון ומאז התפתחו עוד סוגים רבים של נורות: נורות טונגסטן- הלוגן, נורות פריקה בגז, נורות פריקה בלחץ נמוך כמו נורה פלואורצנטית ובהמשך נורה פלואורסצנטית קומפקטית. נורות פריקה בלחץ גבוה ( נורות כספית, נורת כספית הלידית נורות נתרן). בשנות ה-60 של המאה הקודמת פותחו נורות לד, אשר מבוססת על טכנולוגיית המוליכים למחצה. בהתחלה האור שניתן היה לקבל היה בגוון אדום ובהמשך בגוונים אחרים כולל כחול מה שאפשר יותר מאוחר בתחילת האלף השלישית לספירה לקבל את הצבע הלבן והגביר באופן ניכר את השימוש בנורה. נורות אילו, נכון להיום, מכילות יחסית הרבה מהמרכיב הכחול של האור.
נורות הליבון וההלוגנים, רוב נורות מטל הליד קרמיות מכילים יחסית מעט אור באורך הגל הכחול ויחסית יותר - באורך הגל האדום. המחקרים החדשים בתחום הפיזיולוגיה והכרונוביולוגיה מצביעים על חשיבות החלק האדום של הספקטרום בצמצום הנזק המתקבל מהחלק כחול. נורות הפלואורסנט הסטנדרטיות הישנות (CRI60) מסוג T8 מכילות באופן יחסי הרבה מאורך הגל הכחול אבל ההשפעה של האור הכחול בהן אז לא נבדקה. רק בערך משנת 2007 נעשים במעבדות ברחבי העולם מחקרים רבים אודות השפעת אורך הגל הכחול על "השעון הביולוגי" ועל בריאות האדם.
האור והשפעתו על בריאות העובדים
בערב עיון של האגודה הישראלית לתאורה שהתקיים באמצע חודש פברואר בנושא "בטיחות וגיהות בתאורה" השתתפו מעל ל 70 מהנדסי חשמל, מתכנני תאורה, מעצבים , אדריכלים, מנהלי מחלקות מאור, מנהלי אחזקה ועוד אשר שמעו על החשיפה לתאורה מלאכותית, חשיפה לאור כחול ועוד על בריאות האדם.
ד"ר אינה ניסנבאום, יו"ר האגודה הישראלית לתאורה, איי בי אן מעבדות ציינה כי יש תקנים רבים בנושא איכות התאורה אבל רובם אינם תקנים רשמים כך שאינם מחייבים. למשל תקן 8995 תאורה למקומות עבודה שבתוך מבנים הוא תקן כזה שאיננו רשמי. עוד ציינה כי חסרה חקיקה בתחום איכות התאורה בעיקר בכל הקשור להשפעות התאורה על בריאות המשתמשים. לעומת זאת, בנושא הלדים- בארץ טרם אומצו תקנים רלוונטיים- הן הבודקים את איכות ובטיחות, הן בודקים את הבטיחות. באתר האגודה הישראלית לתאורה ניתן לראות את רשימת התקנים המלאה (כמובן, הרשימות מתעדכנות בעת לעת ויש ללבדוק את הרשימות הרלוונטיות לזמן הבדיקה). בספטמבר 2015 עודכן המפרט הבינמשרדי, פרק עבודות חשמל 08, בו הורחב נושא התאורה בכלל ותחום הלדים ותאורת חירום בפרט. גם מפרט זה ניתן להורדה מאתר האגודה.
פרופסור חיים אברהם מאוניברסיטת חיפה וסגן יו"ר האגודה הישראלית לתאורה דיבר על החשיפה לאור כחול בלילה והשפעתה על הפעילות המטאבולית ותהלכי השמנה. הוא ציין את ההשפעות השליליות שיש לחשיפה לאור בכלל ולאור כחול בפרט בלילה על הפעילות המטבולית ועל תהליכי השמנה ועל הפעילות של השעון הביולוגי. כיום ידוע שחשיפה לאור כחול בלילה, קרי אדם שעושה משמרת לילה ועובד עם תאורה עשירה בארך גל כחול תפגע ביצור המלטונין בגופו. המלטונין מעורב בתהליכים מטבוליים רבים בהם וכאשר יצורו נפגע נפגעים התהליכים.
עתליה קשת-סיטון דוקטורנטית בפקולטה למשאבי טבע וסביבה אוניברסיטת חיפה ציינה כי הסטטיסטיקה בישראל מצביעה על שיעור תחלואה גבוה של נשים בסרטן השד. אחת מיתוך 8 נשים תחלה בסרטן השד. הסיבות העיקריות לתחלואה הן גנטיות- כ-10% מהחולות, חשיפה לטיפולים הורמונליים ולהורמונים כמו טיפולי הפרייה, גלולות למניעת הריון וכו'. סיבה נוספת היא סגנון החיים שמוביל להעדר פעילות גופנית ולהשמנה. ארגון הבריאות העולמי לא מתייחס להשפעות הסביבה והתאורה כגורם אפשרי לתחלואה בסרטן. המחקר שבוצע באוניברסיטת חיפה בה נבדק כיצד משפיעה חשיפה סביבתית לתאורה מלאכותית במהלך הלילה על תהליכים העלולים לגרום לסרטן. במחקר נשלחו שאלונים ל- 266 נשים שחלו בסרטן באזור מסוים בישראל בין השנים 2004-2012 ובטווח הגילאים 35 עד 74. השאלונים בחנו את הרגלי השינה של הנשים. נמצא כי נשים שהיו חשופות בלילה, בעת השינה, לתאורה חיצונית ( תאורת רחוב ) נטו יותר לחלות בסרטן מאשר נשים שלא היו חשופות לתאורה כזו.
עמית גרין, פסיכולוג, דוקטורנט באוניברסיטת חיפה והמכון לרפואת שינה באסותא אשר חוקר את ההשפעה לחשיפה מההארה של מסכים על מדדים פיזיולוגיים, שינה ותפקודים פונקציונאליים וקוגניטיביים סיפר שבמחקרים נמצא כי החשיפה לפעילות מול מסכים שפולטים אור עם רכיב כחול גורמים לשיבוש בהפרשת המלטונין. לכך יש השפעה על הזמן שבו הנבדק הצליח להירדם קרי לדחיינות ביכולת להירדם. נמצא כי השינה היא יותר שיטחית, יעילות השינה נפגעת והנבדקים התעוררו מספר פעמים בלילה.
בהמשך, לאחר ההתעוררות בכל הנבדקים נמצא כי מי שהיו חשופים לקרינה הכחולה התנהגו בדומה לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז, גם אלה שלא היו להם הפרעות כאלה בעבר. הנבדקים התבקשו לבצע שורה של משימות ונמצאה השפעה חזקה על רמת הדיוק בביצוע המשימות ועל מהירות התגובה בביצוע משימות.
ד"ר ערן ברוקוביץ, מנהל מדעי האגודה הישראלית לקולוגיה ולמדעי הסביבה הצביע על ההשפעה של עודף תאורה בלילה תופעה המוכרת היום בשם "זיהום אורי" על מערכות אקולוגיות ועידכן כי בימים אלה ועדת מומחים בנושא זהום אור שהוא עומד בראשה מפרסמת דו"ח עם מסקנותיה. עיקרי ההמלצות של הועדה: תכנון תאורה עלפי התקנים הקיימים, גם אם אינם רשמיים, שמוש בגופים בעלי פוטומטריה יעודית למטרה, צמצום שמוש בגופים המאירים כלפי מעלה, הקטנה ככל הניתן ברכיב הכחול בתאורה חיצונית בלילה. כמו כן, הדו"ח מציין את חשיבותה של קביעת מדיניות ההארה בערים וברשויות, עמעום תאורה בלילה והגבלת זמן ההארה ליצירת "איזורי חושך", ככל הניתן.
מקור:מיכאל לרר, עורך מקצועי, מינהל הסברה, פרסום והוצאה לאור, המוסד לבטיחות ולגיהות.