חדשות

מחקר חדש של משרד התמ"ת מצא: למעלה ממחצית השכירים בישראל התלוננו על הצקות במקום העבודה מצד מנהלים, עמיתים ולקוחות

מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת בחן את נושא ההצקות וההתעמרות בעבודה ומאפייניה העיקריים של תופעה זו כפי שהם באים לביטוי בישראל. התעמרות והצקות במקום העבודה מוגדרות כהתנהגויות של התעללות מילולית או רגשית הנתפסות, בעיני העובדים עצמם, כהתנהגויות פוגעת/פוגענית. מדובר במנעד רחב של התנהגויות הנתפסות כחוויה שלילית ע"י העובד-מושא ההצקות.

• 55.4% מאוכלוסיית העובדים השכירים בישראל, 1.464 מיליון שכירים, נפגעו מהצקות בעבודה בשנת 2011 בתדירות של מדי פעם ועד לעיתים קרובות.
• 36.9% דווחו שנפגעו מהצקות ע"י מנהלים, 33.6% דווחו שנפגעו מהצקות מצד עמיתים בעבודה ו- 23.1% דווחו שנפגעו מהצקות מצד לקוחות.
• 50.8% מהמרואיינים סבורים שהצקות מהוות מטרד משמעותי בעבודתם היומיומית ו -43.9%  סבורים שההצקות מהוות בעיה חמורה במקום עבודתם.  

קיימים מעט מחקרים כמותיים- אמפיריים בנושא בכלל ובישראל בפרט, אך מתוך נתונים שנאספו במדינות מערביות שונות, ניתן ללמוד שזוהי תופעה נרחבת ומורכבת למדי :כ- 30% מהעובדים במדינות שנבדקו חוו הצקה כלשהי במקום עבודתם, מרביתן – הצקות של ממונים כלפי הכפופים להם. הנושא נבדק בו- זמנית באמצעות מספר שיטות מחקר שונות:

1. ניתוח סקר כמותי טלפוני שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת של עובדים שכירים  בישראל לבחינת היקף התופעה  ומאפייניה העיקריים.
2. מחקר איכותני, באמצעות קבוצת מיקוד, בהנחיית מר איתן מאירי, שבה הועלו, ע"י מנהלי ארגוני שירותים וחברות עסקיות, נקודות התייחסות לנושא מזוויות ראיה שונות  והובהרו היבטים מקומיים של הצקות והתעמרויות כאלו.
3. סקר ספרות מקצועית רלבנטית על תופעת ההצקות וההתעמרות בעולם המערבי שנערך בידי צוות חוקרים בראשות פרופ'' ענת רפאלי מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון. בסקר נדונה המסגרת המושגית וטווח ההתנהגויות הנכללות תחת הרעיון של הצקות והתעמרות, כמו גם סיכום מימצאי סקירות אמפיריות עדכניות על תופעת ההצקות וההתעמרות בעבודה (ר'' נספח).

  הממצאים מלמדים שהצקות והתעמרות בעבודה אינן ייחודיות לארגון זה או אחר, וכי אחד מכל שני עובדים מדווח שנפגע מהצקות בעבודה בתדירות של מדי פעם ועד לעיתים קרובות  במהלך שנת עבודה אחת. על כן, מן הראוי הוא שהפתרונות לבעיה יוצגו ברמה כלל- ארגונית או לאומית: בהסכמי עבודה כלליים או בחוק, ולא רק כדרך התמודדות  של ארגונים מסוימים או של פרטים שנפגעו מהצקות. התמונה המצטיירת מכל העבודות הנזכרות, מספקת תיאור מקיף של תופעת ההצקות וההתעמרות בעבודה בישראל, אולם בשל מורכבות הסוגיה של התעמרות בעבודה ומכלול השאלות שהיא מעוררת, מובן שלא ניתן היה, בעבודות הנוכחיות, לספק תשובות לכל המימדים והנושאים הכלולים בתחום הנדון. כך, כדי להשיב לשאלות כמותיות על מידת השפעתן של הצקות והתעמרות בעבודה על פריון העבודה, נדרשת מדידה מדויקת יותר של כמות ההיעדרויות מהעבודה, האיחורים, שעורי העזיבה ועוד, נושאים שראוי להעמיק בבדיקתם בהמשך.

בני פפרמן, מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת הדגיש כי את מימדי התופעה בישראל: "להצקות במקום העבודה ישנן השלכות כלכליות נרחבות על יכולתו של הפרט לייצר ולהפיק את המירב הנדרש ממנו. למדנו מתוך הפעילות המחקרית, שכאשר עובדים נחשפים להצקות - נפגע פריון העבודה שלהם ולכך ישנן השלכות כלכליות חמורות, לצד השלכות ברמה האישית והמשפחתית".

מקור:
משרד התמ"ת