חדשות

מחקר חדש שפורסם ב-Endocrinology ושעליו מדווח ה- "ניו-יורק טיימס", מדגים עד כמה כימיקלים נפוצים שמצויים סביבנו גורמים לנו נזקים בריאותיים גדולים יותר מכפי שהוערך עד כה. יתר על כן: יתכן, קובע המחקר, כי הנזק שנגרם עשוי לעבור מדור לדור - כלומר לא רק משפיע לרעה על הבריאות של מי שנחשף עתה לחומרים הללו, אלא גם לצאצאיו.

מחבר המאמר ב"ניו יורק טיימס", ניקולאס קריסטוף, ציין כי עד כה חברות הכימיקלים הגדולות מתנהגות כמו יצרניות הטבק והסיגריות לפני עשרים שנה – הן בולמות כל פעילות רגולטורית רצינית. החומרים שבהם מדובר גורמים לנזקים אנדוקריניים כיוון שהם פוגעים במערכת ההורמונאלית שבגוף.

במאמר מודגם הנזק שנגרם מביספנול A . החומר הכימי הזה מצוי כמעט בכל מקום: במוצרי פלסטיק, באריזות של מוצרי מזון משומרים (פחיות) וגם בקבלות שמסופקות מכספומטים (ATM).
אצל יותר מ-90% מהאמריקנים נמצאו עקבותיו בדגימות שתן.
את החומר הכימי הזה קישרו מחקרים קודמים לסרטן שד וסוכרת, להיפראקטיביות, תוקפנות, וכן לדיכאון בקרב ילדים.

ראיות לאפקטים של פגיעות במערכת האנדוקרינית על הדורות הבאים הוצגו כבר לפני כחמש שנים אם כי ברוב המקרים היה מדובר במינונים גבוהים. אבל המחקר החדש מצביע לראשונה על כך שגם מינון נמוך של BPA – מזיק והנזק מועבר מדור לדור. "עבור התעשייה הכימית תוצאות המחקר הזה – הרסניות" כתב קריסטוף.
החוקרים ובראשם הפוסט-דוקטורנטית ג''ניפר וולסטנהולם מאוניברסיטת וירג''יניה, מסרו כי בניסוי בעכברים שבאו במגע עם BPA נמצאו התנהגויות המקבילות לספקטרום הפרעות האוטיזם וגם להפרעות קשב וריכוז בבני אדם.

הודגש כי ה-BPA לא גורם למוטציות ב-DNA, אבל השפעתו אפיגנטית: השינויים מועברים לא בדנ"א אלא משפיעים על הדרך שבה הגנים פועלים.
בעקבות זאת נמסר כי ה-NIH מגלה דאגה נוכח הממצאים וצפוי להעניק קדימות בתקצוב מחקרים בנושא הזה.

למאמר המלא ב"ניו יורק טיימס"

מקור:
אתר האיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית