אז המהפכה התעשייתית ואף לפניה בנה האדם ציוד ומכונות על מנת להקל על פעילותו ואף על מנת להחליפו לחלוטין אם הדבר אפשרי.
בתחילת הדרך, במהלך המהפכה התעשייתית לפני כ- 200 שנה, ובמהלך המאה ה- 19 ובחלק מהמאה ה- 20, היצרן והמעביד לא הקדישו יותר מדי מחשבה כדי לייצר ולספק ציוד או מכונה בתצורה שלא תתאפשר פגיעה במפעיל ובעובד, ואנו כבני אדם הורגלנו למחשבה כי אכן זה בסדר ואם פה או שם יש אירוע של כמעט ונפגע, נפגע או אפילו מוות אז זה בידי שמיים וזה קורה.
לא ממש ברור מדוע השתרשה תפיסה זו, ולמרות חקיקה ענפה, תקנים ופעולות נוספות כגון העמדה לדין של העוברים על החוק, עדיין ממשיכה ורווחת אצל מירב המעבידים ואף בקרב מירב העובדים תפיסה מינימאליסטית זו.
מאז אותה תקופה בה הוחל בבניית מכונות, תמיד בחנו את הייצור דרך "המשקפיים" של רווח גדול יותר למשקיע ואילו את תחום הבטיחות לא בחנו וקיבלו אותו כגזרה משמיים.
בטיחות בהפעלת מכונות וציוד הוא נושא מרכזי בחשיבותו בין מקצועות הבטיחות בעבודה. זאת מאחר והוא עוסק בגורמי סיכון שמקורם הוא מכונות בתעשייה וציוד שבשימוש למטרות עבודה בכל תחומי הפעילות המוכרים לנו במשק.
מכונות בתעשייה משמשות לתהליכי ייצור של מוצרים מכל סוג ולעיבוד חומרים שונים ורבים. הנעת המכונות נעשית תוך שימוש בסוגים שונים של מקורות אנרגיה: חשמל, דלק, פחם, וחלקן משמשות גם לייצור מערכות אנרגיה משניות, כגון מערכות של לחץ אויר, לחץ שמן קיטור וכו'. המפעיל ועמיתיו למקום העבודה חשופים לעיתים קרובות לשחרור לא מבוקר של אנרגיה ופעולה לא מתוכננת של המכונה מסיבות רבות ושונות. גם סביבת העבודה חשופה לסיכונים כתוצאה מפעולת מכונות לא מבוקרת או שגויה.