תאריך:13/05/2015
עודכן בתאריך 26.5.2015 ע"י רון ויזינגר
במסגרת פעילות תומכת בפורום המקצועי של אתר המוסד לבטיחות ולגיהות, התכנס לקראת יום המודעות למניעת נזקי רעש, מפגש בו נערכה פעילות מיוחדת של "שאלות ותשובות" בנושא רעש והגנה על השמיעה במקומות עבודה. בפורום התארחו מומחים בתחום, אשר השיבו לשאלות הגולשים בפורום המקצועי. המומחים שהשתתפו:
- ד"ר לובה פושנוי, רופאה תעסוקתית ראשית, אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת.
- ד"ר אשר פרדו, PhD מדעי הרפואה, מרכז מידע של המוסד לבטיחות ולגיהות.
- מר רון ויזינגר, מנהל מחלקת גיהות, המוסד לבטיחות ולגיהות.
להלן ריכוז השאלות והתשובות, כפי שהתפרסמו בפורום המקצועי ועברו עריכה מעודכנת בחודש מאי 2015:
האם עבודה עם דבק יכולה לגרום לירידה בשמיעה?
ד"ר לובה פושנוי:
לפי מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, מסתבר שקיים קשר בין חשיפה לריכוזים גבוהים של חומרים כימים מסוימים לבין פגיעה בשמיעה. חלק מחומרים אלה הם ממיסים אורגניים שייתכן והדבק מכיל אותם.
יש לציין כי הגורם העיקרי לפגיעות בשמיעה בעבודה הינו רעש מזיק. חשיפה משולבת לרעש ולממיסים מעצימה את הנזק חמור יותר מאשר חשיפה לכל אחד מהגורמים בנפרד.
אי לכך יש לנקוט בכל האמצעים על מנת להוריד את החשיפה לממיסים ולרעש.
האמצעים הללו כוללים התקנת מערכות יניקה ואוורור שימוש בציוד מגן אישי.
בעקבות בדיקת שמיעה שבוצעה במפעל, הגשתי תביעה לביטוח הלאומי. למרות שיש לי ירידה בשמיעה, ביטוח הלאומי לא הכיר בי כנפגע בעבודה.
מהי הסיבה לכך?
ד"ר לובה פושנוי:
בדיקות שמיעה המבוצעות במפעלים שבהם עובדים ברעש מזיק מגלות ליקויי שמיעה שונים, אך קיימת פגיעה אופיינית כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק (נזק מושרה רעש) ולכן רק סוג מסויים של ליקוי שמיעה מוכר כנגרם מרעש מזיק במקום העבודה.הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי קובעות נכות שמיעתית בעקבות בדיקת שמיעה (אודיוגרמה טיפוסית) שמצביעה על פגיעה מרעש. הכרה בנכות מוגבלת בדרך כלל לפגיעה מרעש בתדירויות הדיבור, דהיינו, 500, 1000, 2000 הרץ. ליקויי שמיעה אחרים (כמו ירידת השמיעה עם הגיל) אינם מוכרים כפגיעה בעבודה. יתכן ששמיעתך בתדירויות הדיבור לא נפגעה ולכן לא נקבעה לך נכות. כמו כן, ירידה בשמיעתך יכולה להיות תוצאה ממחלה ולא מרעש בעבודה.
למה בכלל אתם בודקים חשיפה אישית שלא באמצעות הדוזימטר?
רון וייזינגר:
עקרונית, עדיף לבצע בדיקה אישית עם דוזימטר - אבל יש מקרים שבהם ניתן לקבל תוצאות אמינות מאוד גם תוך שימוש במד רעש. כדוגמה ניתן לעיין במחשבון שנמצא באתר שלנו לצורך ביצוע חישובים אלו. מחשבון
אלו חומרים התגלו כגורמים להחמרת נזק לשמיעה כאשר עובד חשוף בו-זמנית לרעש ולחומרים אלו?
ד"ר אשר פרדו:
החומרים הבאים נמצאו כמגבירי נזק שמיעתי כיוון שהם בעצמם רעילים לאיבר השמע, (אוטוטוקסיים): כספית, עופרת, בדיל, והממיסים האורגניים הקסן, טולואן, קסילן, סטירן, טריכלורואתילן ופחמן דו-גופרי.
תרופות מסויימות נמצאו גם הן מזיקות לאוזן. קינין ואספירין עלולים לגרום לטינטון. תרופות משתנות יחד עם סוגים מסויימים של אנטיביוטיקה ממשפחת הסטרפטומיצינים נמצאו כפוגעות באוזן. גם תרופות ציטוטוקסיות מסויימות כגון ציס-פלטין וקרבו-פלטין עלולות לגרום לכך.
שימוש באטמי אוזניים לא נוח. האם חובה להשתמש בהם באופן קבוע בעת עבודה ברעש?
רון וייזינגר:
חובה להשתמש בציוד מגן אישי למשך כל תקופת החשיפה. הסרת הציוד אפילו לזמן קצר פוגעת מאוד ביעילות ההגנה. לגבי סוג המגן, יש שמעדיפים להשתמש באוזניות ויש שמעדיפים להשתמש דווקא באטמים. המלצתנו לשתף את העובד בתהליך הבחירה ולהציע לו לבחור מבין מספר סוגים.
מה עלולות להיות ההשפעות של חשיפה ממושכת לרעש מטריד?
ד"ר אשר פרדו:
רעש מטריד הוא רעש שעוצמותיו נמוכות מאלה של רעש מזיק, דהיינו, עוצמות נמוכות מ- 85 דציבל (A) ל- 8 שעות או 82 דציבל (A) ל- 16 שעות.
הספרות המדעית מדווחת על תגובות פיסיולוגיות הקשורות במצבי דחק .(stress) התגובות שנצפו מרעש מטריד הן:
רוגז;
איכות שינה ירודה והפרעות שינה;
פגיעה בתקשורת חלקה;
ירידה בפריון עבודה ואיכות ביצוע;
שינויים ברמות הורמונים וניאורוטרנסמיטורים האחראים על פעולה תקינה של מערכת העצבים;
שינויים מדידים בלחץ דם ודופק.
נמצא שהטרדה מרעש תחבורתי קשורה בעליה בהיארעות של מחלות לב איסכמיות.
בעוצמות גבוהות השייכות לתחום הרעש המזיק נצפו תגובות קרדיווסקולריות שונות.
ראוי לציין שיש קושי בקבלת ראיות חותכות לקשר בין רעש מטריד לבין אפקט ספציפי והחוקרים נוטים לחשוב שדחק פיסיולוגי קשור באפקט משותף של מספר גורמים סביבתיים כאשר הרעש הוא אחד הגורמים התורמים.
עבדתי ברעש במשך שנים רבות. כיום אני בפנסיה.
לאחרונה אני חשה ירידה משמעותית בשמיעה.
האם השפעת הרעש אליו נחשפתי בעבר, יכולה לגרום לי ירידה בשמיעה לאחר תקופת זמן בה אני לא עובדת יותר?
ד"ר לובה פושנוי:
רעש במקומות עבודה גורם לפגיעה בשמיעה מסוג תחושתי-עצבי והפגיעה מפסיקה עם הפסקת העבודה ברעש.עם הגיל (בעיקר אחרי גיל 60) מתרחשים שינויים בשמיעה הם נקראים Presbycusis. ביוונית Presbysפירושה זקן ו - Akousis פירושה לשמוע. הפגיעה מתאפיינת באיבוד יכולת לשמוע צלילים בתדרים גבוהים והיא קשורה עם ניוון עצבי באוזן הפנימית.
יתכן שבמהלך שנות עבודתך נגרם לך נזק שמיעתי כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק. ירידה נוספת בשמיעה שקשורה עם הגיל הביאה להחמרה כללית במצב שמיעתך.
איך ירידה בשמיעה יכולה להופיע לאחר תקופת עבודה ברעש קצרה?
ד"ר לובה פושנוי:
פגיעה בשמיעה מרעש במקומות עבודה מתרחשת בד"כ אחרי תקופה ממושכת של חשיפה, אך ירידה בשמיעה עלולה להופיע לאחר זמן קצר (שנה ומעלה) אם העובד חשוף באופן ממושך לעוצמות רעש גבוהות ביותר. ירידה בשמיעה לאחר זמן קצר אינה מורגשת בדרך כלל בתחילה ומתגלית בבדיקות. בנוסף, קיימת רגישות אישית לרעש, ולכן קצב הירידה בשמיעה הוא שונה אצל אנשים שונים. עיקר הנזק לשמיעה נגרם ב- 10-15 השנים הראשונות בעבודה ברעש. לאחר מכן, התקדמות הנזק היא איטית יותר. חשוב לבצע בדיקת שמיעה בתחילת העבודה ברעש על מנת לזהות שינויים בשמיעה במהלך שנות העבודה תוך השוואת בדיקת רקע עם תוצאות הבדיקות שיבוצעו בהמשך.
במפעלנו בוצעו לא מזמן בדיקת רעש. בתוך דוח מופיע מושג "דוזה" אשר אינו ברור לי.
מה משמעות של מושג דוזה?
רון וייזינגר:
אכן לא פעם אנחנו נשאלים מה זו מנת החשיפה (המונח לא מופיע בתקנות).
מנת החשיפה היא היחס שבין משך חשיפה מותר למפלס מסוים לבין משך חשיפת העובד לאותו מפלס. מנת החשיפה המותרת היא 100%. מנה זו שקולה לרעש של 85 דציבל למשך 8 שעות או למפלס 88 ל משך 4 שעות או 91 למשך 2 שעות וכך הלאה .
את מנת החשיפה מחשבים לפי הנוסחה:
D=C/T*100%
כאשר:
D= מנת חשיפה באחוזים.
C= משך חשיפת העובד במפלס מסוים.
T= משך חשיפה מותר לאותו מפלס
למעשה, מנת החשיפה כוללת בחובה הן את המפלס והן את מימד הזמן - זהו ערך אחד שמבטא את חשיפת העובד.
מידע נוסף ניתן למצא בנוהל לבודקים מוסמכים מתוך אתר אגף הפיקוח.
מה קורה אשר מדובר בעבודות במשמרות ארוכות או קצרות מ-8 שעות עבודה?
(חשיפה לרעש מזיק)
רון וייזינגר:
במקרה זה יש לבצע תיקון לפי נוסחאות. ניתן לצורך זה להיעזר במחשבון
האם על פי החוק מפעל חייב לערוך בדיקות רפואיות לעובדים ברעש?
ד"ר לובה פושנוי:
החובה לביצוע בדיקות רפואיות מעוגנת בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) שמחייבות את המעסיקים לערוך בדיקות מפלסי רעש במקומות עבודה בהם העובדים מוגדרים כעובדים ברעש מזיק.
עבודה ברעש מזיק עלולה לגרום לנזקי שמיעה ולכן החוק מחייב את המעסיקים לארגן בדיקות רפואיות תעסוקתיות לעובדים ברעש מזיק.
הבדיקות הללו כוללות בדיקת שמיעה ובדיקת רופא תעסוקתי והן נערכות על ידי שירות רופאי תעסוקה מוסמכים. בתום הבדיקה רופא תעסוקתי מאשר התאמת העובד לעבודה ברעש על ידי חתימתו בפנקס הבריאות.
מהי רמת הרעש המותרת במעבדה (כאשר המקור של רעש הוא מנדפים, צנטריפוגות וציוד אחר). האם מעבדה נחשבת כמשרד או מפעל?
ד"ר אשר פרדו:
מעבדה אינה נחשבת כמשרד. מעבדה היא מקום עבודה לכל דבר ותקנת הרעש חלה עליה כלשונה. עבודה במעבדה אינה נכללת בתוספת הראשונה לתקנה ולכן על מנת להגדיר עובד מעבדה כעובד ברעש מזיק עליו להיות חשוף לרעש למעלה מ- 200 שעות בשנה ולהיות חשוף בשעות אלה למפלס שווה ערך הגבוה מהמפלס הנקוב בתקנה לפרק זמן נתון. יש לבצע מדידות סביבתיות תעסוקתיות של רעש במעבדה ולבדוק אם עובד מסוים עונה על הקריטריונים הנקובים בתקנה להגדרתו כעובד ברעש מזיק. אם הוא עונה על הקריטריונים הוא צריך לעבור בדיקות שמיעה תקופתיות.
לדוגמה, עובדת מעבדה המפעילה צנטריפוגה שמפלס הרעש שווה הערך שלה גבוה מזה הנקוב בתקנה לתקופת ההפעלה ביום לא תוגדר כעובדת ברעש מזיק, אלא אם כן היא חשופה לרעש הצנטריפוגה למעלה מ- 200 שעות מצטברות בשנה.
האם אפשר למצע מפלס שווה ערך על פני שבוע עבודה כתחליף למיצוע על פני יום עבודה במקרים בהם העובד אינו חשוף לרעש בתדירות יומית? מה התייחסות התקנות לכך?
ד"ר אשר פרדו:
ה-, ACGIH שהוא הגוף שאת תקני החשיפה שלו אימצה מדינת ישראל באופן רשמי, קובע שניתן לעשות זאת ולהתייחס לממוצע שבועי של חשיפה במקרים מסויימים. במקרים אלה מתאפשרת חריגה מהמנה האקוסטית המירבית המותרת בתנאי וחריגה זו אינה גבוהה יותר מפי 3 מהמנה המרבית המותרת ביום עבודה ובתנאי והמנה הכוללת השבועית על פני 7 ימים אינה חורגת מפי 5 המנה המרבית היומית המותרת.
התקנות הישראליות אינן מתייחסות לנושא זה, אך מעצם אימוץ תקני ה- ACGIH ניתן להבין שהשקלול השבועי אפשרי. בכל מקרה, יש לקבל על כך הסכמה ממפקח עבודה אזורי.
קניתי לבני טלפון חכם בו הוא שומע מוזיקה שעות, האם השימוש במכשיר עלול לגרום לנזק בשמיעה?
רון וייזינגר:
המוסיקה הזו בהחלט עלולה לפגוע בשמיעה. הטלפונים החכמים עלולים להיות מסוכנים לשמיעה. האזניות הן למעשה מקור רעש ישיר לאוזן . לצעירים יש נטייה להגביר את העוצמה ולהשתמש במכשיר שעות רבות וזה מתכון בדוק לפגיעה בשמיעה. לא צריך לאסור את השימוש במכשיר אך צריך וחשוב להנחות לשימוש נכון בו :
- להוריד עוצמת קול.
- להפחית במשך השימוש.
האם למשרד התעשיה המסחר והתעסוקה יש כוונה לעדכן את התקנות בנושא רעש מזיק?
ד"ר לובה פושנוי:
תקנות הבטיחות והגיהות לגבי גורמי סיכון שונים, כולל רעש, חייבות להתעדכן במשך השנים. בימים אלה נערך עדכון תקנות רעש מזיק בנושא חשיפה לרעש התקפי. נבדקת האפשרות לעדכן תקנות בטיחות וגיהות בעבודה ברעש בנושאים הבאים:
תדירות בדיקות שמיעה לעובדים וקריטריונים של התאמה לעבודה ברעש.
איך להסביר בצורה מקצעוית לעובד שווקמן הוא לא אוזניות ( לא ציוד להגנת שמיעה)?
האם יש בסיס חוקתי שאוסר על שימוש בווקמן במקומות עבודה עם רעש מזיק?
רון וייזינגר:
אוזניות רגילות להאזנה למוזיקה ווקמן או מערכת סטריאו, אינן יעילות בהפחתת רעש ואינן מיועדות לכך. מעבר לכך, האוזניות עצמן מהוות מקור רעש המונח ממש בפתח האוזן,. המשמעות ברורה - האוזניות מהסוג הזה לא רק שאינן מגינות מפני רעש אלא שע"מ להתגבר על רעש הסביבה, עשוי העובד לכוון את עוצמת המוזיקה לעוצמה גבוהה יותר. על כן אין להשתמש בהן במקום רועש, בוודאי לא כציוד מגן.
ד"ר לובה פושנוי:
מנגנון הפגיעה בשמיעה מרעש, הוא הרס תאים מיוחדים הנמצאים באוזן הפנימית כתוצאה מקליטת אנרגיה אקוסטית של רעש.
אוזניות של ווקמן אינן מיועדות למנוע חדירת אנרגיה הרסנית של רעש לאוזניים.
האם ככל שערך NRR גבוה יותר כך ציוד המגן טוב יותר?
רון וייזינגר:
ממש לא - ציוד מגן שיוצר הנחתה גבוהה מדי גורם להרגשת ניתוק מיותרת עם הסביבה ואף מפריע לשמוע קולות אזהרה. צריך לשאוף שמפלס הרעש באוזן המוגנת יהיה 75- 80 דציבל – בתחום זה ההגנה נחשבת טובה.
הנוער היום מבלה במועדונים שרמת הרעש שם איומה ובטוח מעל התקן המותר
שאלתי האם יש בכלל תקן מי אוכף אותו ולמי אפשר לפנות בשאלות בנושא?
ד"ר אשר פרדו:
רעש במועדונים
"חוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968" סעיף 2ו. קובע ש:
"אולמי שמחות וגני אירועים
2ו. (א) לא יינתן רישיון או היתר זמני לפי חוק זה לאולם שמחות או לגן אירועים, אלא אם כן, נוסף על הוראות חוק זה, הותקן באולם או בגן האירועים התקן מד רעש, המודד את עצמת הרעש במקום, המתריע על מפלס רעש העולה על מפלס הרעש שקבע השר לאיכות הסביבה לפי הוראית סעיף קטן (ב), והמביא לניתוק זרם החשמל למערכת ההגברה באולם או בגן האירועים לאחר פרק זמן של התרעה שקבע השר לאיכות הסביבה כאמור.
(ב) השר לאיכות הסביבה, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע תקנות לענין סעיף זה, ובין השאר לענין התקן מד הרעש ואופן התקנתו, מפלס הרעש שעליו יתריע ההתקן ופרק הזמן של ההתרעה שלאחריו ינותק זרם החשמל למערכת ההגברה; בתקנות לפי סעיף קטן זהרשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של אולמי שמחות או גני אירועים בהתחשב, בין השאר, בנתונים ובמאפיינים פיסיים של אולמי השמחות או גני האירועים, לרבות שטח, גובה וקירוי, העשויים להשפיע על עצמת הרעש.
(ג) התקנת מד רעש לפי הוראות סעיף זה והפעלתו התקינה הם תנאי מתנאי הרישיון או ההיתר הזמני, לפי הענין, של עסק שהוא אולם שמחות או גן אירועים.
(ד)) (1) המשבש פעולתו של התקן מד רעש שהותקן לפי הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977."
ע"פ תיקון מס' 24 לחוק הנ"ל האמור לעיל רלוונטי לאולמי שמחות, גני אירועים ודיסקוטקים.
תקן לרמת רעש מירבית ותקנות הנוגעות להתקן מד רעש שינתק את זרם החשמל למערכת ההגברה טרם פורסמו.
לנושא הרעש במועדונים ההיבטים הבאים:
א. נזקי שמיעה הנגרמים לעובדים במועדון (מקום עבודה).
ב. נזקי שמיעה הנגרמים לציבור הרחבה ששוהה במועדון.
ג. מטרד לסביבה החיצונית.
ישראל שרייבמן, מנהל מרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות:
התחיקה והאכיפה בנושאים שהועלו:
א. במקומות העבודה
- "תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העובדים ברעש התשמ"ד)-1984
- אכיפה - אגף הפיקוח של משרד התמ"ת - מפקח עבודה איזורי.
ב. מטרדים ונזקי שמיעה לציבור הרחב:
- חוק רישוי עסקים (שהוזכר לעיל)
- תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) התש"ן 1990.
- תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) התשנ"ג -1992.
- צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש) התש"ס - 2000.
- צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - מניעת רעש) התש"ס - 2000.
- אכיפה - ברשות המקומית - גופי הפיקוח ואיכות הסביבה, האחראי במחוז של המשרד לאיכות הסביבה.
מידע נוסף ניתן לעיין במאמר: "צמצום חשיפת תקליטנים לסיכוני רעש ולנזקי שמיעה" מאת עו"ד ארז סלונים, ירחון בטיחות 291.
ג. מערכות קוליות בתוך אולמות שמחה, גני אירועים, דיסקוטקים, מתוך האתר של המשרד לאיכות הסביבה.
כיצד ניתן לקבוע את מספר המדידות האישיות לצורך הערכת החשיפה האישית במקום העבודה כאשר במקום ישנו מספר גדול של עובדים?
ד"ר אשר פרדו:
על מנת להשתמש באפשרות לקבוע חשיפה אישית לרעש על סמך מדגם עובדים , יש להגדיר לפני המדידה קבוצת עובדים בעלת חשיפה אחידה. קבוצה זו מוגדרת על סמך סקר מקדים של חשיפה פוטנציאלית שבוצע ע"י בודק רעש ומצופה שחשיפת עובדיה דומה עקב דמיון במקורות החשיפה, תנאי חשיפה, משך חשיפה וכו'. מתוך קבוצה זו נבחר המדגם. הטבלה הבאה יכולה לשמש כמנחה לגודל המדגם הרצוי. טבלה זו מבוססת על הנחות סטטיסטיות שמטרתן להבטיח ברמת סמך של 90% שהסטייה בין אומדן החשיפה הממוצעת המייצגת, המתקבל במדידות, לבין הערך האמיתי של החשיפה הממוצעת אינו גדול מ- 10%.
| גודל הקבוצה |
מספר מדידות אישיות |
| 5 |
4 |
| 10 |
6 |
| 15 |
7 |
| 20 |
8 |
| 25 |
9 |
| 30 |
9 |
| 35 |
9 |
| 40 |
10 |
| 45 |
10 |
| 50 |
11 ומעלה |
האם יש קשר בין רעש ובין יתר לחץ דם?
האם עובד שסובל מיתר לחץ דם מסוגל לעבוד ברעש?
ד"ר לובה פושנוי:
רעש הוא אינו סיבה למחלת יתר לחץ דם.
יחד עם זאת, מחקרים מדעיים הראו כי ערכי לחץ דם בקרב עובדים ברעש היו גבוהים יותר מאשר בקרב עובדים שאינם חשופים לרעש.
אדם שלוקה ביתר לחץ דם והוא מאוזן על ידי תרופות מסוגל לעבוד ברעש תוך הקפדה על שימוש באמצעי הגנה מרעש.
במקרים של רגישות אישית לרעש, ערכים של לחץ דם גבוהים וחוסר איזון של המחלה על ידי הטיפול התרופתי או הופעת סיבוכים של מחלת יתר לחץ דם, יש להימנע מחשיפה לרעש.
האם מי שעובד ברעש שמעל 85 דציבל נחשב כעובד ברעש מזיק?
רון וייזינגר:
לא בהכרח- תלוי במשך החשיפה. הגדרת עובד ברעש מזיק תלויה במפלס הרעש ובמשך החשיפה. אם העובד נחשף למפלס של 85 דציבל A למשך פחות מ- 8 שעות ביום הוא לא מוגדר כעובד ברעש מזיק כשם שמי שנחשף למפלס של 88 דציבל A למשך פחות מ 4 שעות אינו מוגדר כעובד ברעש מזיק וכך הלאה.
אבל, בתוספת הראשונה לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) מצויינת רשימת תהליכים שמי שעובד בהם מוגדר כעובד ברעש מזיק ללא קשר למפלס הרעש או למשך החשיפה. לדוגמה, מי שעוסק בנגרות מוגדר כעובד ברעש מזיק.
ד"ר אשר פרדו:
כתוספת לתשובה הקודמת יצויין שכתנאי להגדרת עובד ברעש מזיק עבור אדם שאינו עובד באחד התהליכים הנקובים בתוספת לתקנה על העובד להיות חשוף לרעש מזיק לפחות 200 שעות מצטברות בשנה. אדם שאינו עובד באחד התהליכים הנקובים בתוספת לתקנת הרעש ואינו חשוף לרעש 200 שעות שנתיות מצטברות אינו מוגדר כעובד ברעש מזיק גם אם מפלס הרעש לו הוא חשוף גבוה מהמפלס שווה הערך המירבי המותר לפרק חשיפה נתון.
השתחררתי לא מזמן משירות צבאי בחיל האויר. במהלך השירות נפגעתי מרעש. לגיסי מפעל מתכת. האם מותר לי לעבוד אצלו? האם יכולים לעשות לי או לו בעיות?
ד"ר לובה פושנוי:
עבודה במפעל מתכת כרוכה בדרך כלל בחשיפה לרעש מזיק שעלול לפגוע בשמיעתך.
כדי להעריך את כשירותך לעבודה ברעש, יש לבצע בדיקת שמיעה לפני כניסתך לעבודה במפעל. בדיקות שמיעה מבוצעות במרפאות לרפואה תעסוקתית אליהן העובד מופנה על ידי המעביד,או בקופות חולים לפי הפנייה של רופא אף אוזן גרון.
בהתאם לתוצאות בדיקת השמיעה, רופא תעסוקתי או רופא אף אוזן גרון יחליטו על כשירותך לעבודה ברעש.
הקריטריונים של התאמה/ אי התאמה לעבודה ברעש מוגדרים בתקנות הבטיחות בעבודה ברעש והן מאפשרים לרופא לאשר לאדם עם ירידה מסויימת בשמיעה להתחיל לעבוד ברעש. יחד עם זה , עליך להקפיד על שימוש באמצעי מיגון שמיעה באופן קבוע בעת עבודתך ברעש.
כמה זמן צריכה להמשך בדיקה אישית לרעש?
רון וייזינגר:
משך הבדיקה נתון לשיפוטו המקצועי של הבודק המוסמך ואינו חייב להימשך על פני כל המשמרת , אבל על הבודק לדעת מה הם מפלסי הרעש בכל הפעילויות שמרכיבות את המשמרת ( כמו כן, משך המדידה לא יהיה קצר מ30 שניות ותלוי גם בהתייצבות סטיית ערכי המדידה בתחום שאינו עולה על פלוס מינוס 0.5 דציבל מהערך היציב של המפלס שווה הערך). לדוגמה, נניח שבדיקת רעש נמשכה שעה בלבד ובעמדת העבודה נמדד מפלס רעש של 88 דציבל . אם הרעש קבוע למשך כל המשמרת (למשל בקו אריזה) , ברור שאין צורך למדוד למשך כל המשמרת.