שליח הוא אדם שתפקידו להעביר סחורה או מידע בתחומי שירות וצריכה רבים (כגון ארוחות ממסעדות, מוצרים ממרכולים ורשתות מסחר, הודעות, מכתבים או חבילות), באופן אישי, תוך שהוא עובר באופן פיזי מהשולח אל המקבל. השליח נעזר לצורך עבודתו בכלי תחבורה שונים: אופניים לרבות ממונעים, קורקינט חשמלי, אופנועים, מכוניות ומשאיות.
מרבית העבודה של שליחים מתרחשת בחוץ כאשר השליחים חשופים לתנאי הסביבה השונים לאורך כל שעות היום. השליחים נדרשים להגיע לפתח הבית ולעיתים אף לחדריו ולכן מתמודדים עם שבילי גישה ומדרגות בהתאם למקום אליו הגיעו. משלוחים יכולים להיות באזורים בעלי סיכון בטיחותי ובריאותי (אזורי בנייה ומוסדות רפואה) וסיכון לביטחון אישי (לדוגמה: אזור עם אחוז פשיעה גבוה).
ניתן לסווג את הסיכונים הבריאותיים והבטיחותיים אליהם נחשפים שליחים במסגרת עבודתם למספר קטגוריות (OSH Answers Fact Sheets):
- בעיות שלד-שריר כתוצאה ממאמץ יתר או משימות ידניות חזרתיות.
- בדידות בעבודה.
- תאונות דרכים עצמיות, או כאלו בהן מעורב גורם נוסף (רכב או אדם).
- החלקה, מעידה ונפילה.
- לחץ נפשי ושחיקה.
- עבודה במשמרות, עבודה בשעות מאוחרות, שעות נוספות.
- אלימות.
- עבודה בחוץ חושפת את העובד לתנאי מזג אוויר קיצוניים ולקרינה אולטרה סגולה (UV).
- פגיעת בעלי חיים (נשיכת כלב, שריטות חתול, עקיצת חרקים).
אוכלוסיית השליחים הינה מגוונת וניתן למצוא שליחים בגילאים שונים, עובדים זמניים וכאלו בעלי ותק רב והסדרי העסקה שונים. בשנים האחרונות נכנס מושג חדש לתחום התעסוקה והוא "כלכלת חלטורה" (Gig Economy). בדרך העסקה זו העובד הינו כביכול עובד עצמאי, ללא יחסי עובד-מעביד עם החברה אשר מפעילה אותו, דבר המסיר את האחריות של המעסיק מהדאגה לתנאים הסוציאליים של העובד והביטחון התעסוקתי לרבות תחזוקה וביטוח לכלי הרכב איתו מבצע השליח את מטלותיו. בשיטה זו פועלות חברות שליחים ברחבי העולם ובישראל, לדוגמה, חברות כגון וולט (Wolt) ואמזון.
שליח המועסק בדרך זו ונקלע לתאונת עבודה, היא לא תחשב תאונת עבודה, אלא אם העובד דאג לעשות לעצמו ביטוח "שליחים" או ביטוח תאונות אישיות, שהינם יקרים ולרוב לא משתלם כלכלית לעשותם (שביט, 2019).
על הסיכונים העומדים בפני שליחים ניתן ללמוד ממחקר גדול שנערך בקוריאה הדרומית שם שליחים הינם חלק חשוב מפעילות המסעדות. השליחים לרוב צעירים, ללא ניסיון או ותק (מגיל 16 ניתן להוציא רישיון לאופנוע 250 סמ"ק), המשכורת נמוכה יחסית והעסק אשר מעסיק אותם קטן. השליחים עובדים בתנאי מזג אוויר משתנים של גשם, לחות וחום (טווח טמפרטורות רחב), עיקר העבודה הוא החל מהצהרים ועד השעות הקטנות של הלילה כולל סופי שבוע. המחקר בקוריאה בחן את הקשר בין תאונות דרכים למאפיינים שונים כגון גיל, ניסיון תעסוקתי, ציות לחוקי התנועה ושעות העבודה. נתוני המחקר נאספו ממאגר הנתונים על תאונות הדרכים ותחקור מעורבים בתאונה. במחקר נבחנו 1371 מקרי פציעה בהם מעורבים רוכבי אופנועים במהלך עבודתם כשליחים (בשנת 2015). התאונות היו תאונות עצמיות כגון החלקה של האופנוע, פגיעה בכלי רכב אחר או פגיעה בהולך רגל. התאונות נגרמו בגלל: מהירות, אלכוהול או סמים אחרים, אי ציות לכללים (אי חבישת קסדה, מעבר באור אדום, נסיעה ללא רישיון נהיגה וכו') וכן בחירה בנתיבי נסיעה שגויים בגלל לחץ הזמן בו עובדים השליחים (Byun, 2019). במחקר זה, שבחן 1317 מקרים של שליחים אשר נפצעו במהלך עבודתם, מרבית התאונות (87.1%) ארעו בגלל הפרת חוקי התנועה. נמצא שבשעות הלילה יש הפרת חוקים רבה יותר, וכן יותר תאונות של שליחים צעירים (79.5% מכלל התאונות שנבדקו). מרבית השליחים שהשתתפו במחקר (67.4%) ציינו כי הם עובדים במשרה חלקית או מזדמנת ו- 75.4% היו עם ניסיון בעבודה של פחות משלושה חודשים. ראוי לציין שבמחקר הזה השתתפו 293 בני נוער ו- 61.4% מהם היו בעלי ניסיון קטן מחודש. נמצא קשר בין גיל השליחים לסוג התאונה, ככל שהגיל עלה עלו התאנות העצמיות (בלי מעורבות של כלי רכב או אדם נוסף). תאונות בהן היה מעורב גורם נוסף היו רבות יותר ככל שהשליחים היו צעירים יותר וקשורות יותר בהפרת חוקים. נמצא קשר הפוך, מובהק באופן סטטיסטי, בין גודל העסק למספר התאונות של השליחים שהוא מעסיק, 76.1% מכלל השליחים שנפצעו עבדו בעסק שבו פחות מחמישה עובדים ו- 90.7% במקומות עבודה שבהם פחות מ- 15 עובדים. ככל שהעסק קטן יותר היו יותר תאונות בהן מעורבים בני נוער (87.0% מכלל בני הנוער שנפצעו עבדו בעסק שהכיל פחות מחמישה עובדים). נמצא גם קשר בין סוג הפציעה לגיל השליח. הפציעה הנפוצה בכל הגילאים הייתה שברים, בעיקר בגפיים התחתונות, הפציעה השנייה הנפוצה אצל בני נוער הייתה בראש, צוואר ובפנים בעוד שאצל בני העשרים ומעלה הפציעה הנפוצה השנייה הייתה באזורי הכתפיים, הזרועות והידיים. אצל שליחים מעל גיל 30 היו יותר פגיעות בגב יחסית לשליחים בגילאים הצעירים יותר. 185 שליחים הפכו לנכים בעקבות התאונה, או נפטרו, מתוכם 55.6% היו מעל גיל 30 (Byun, 2019). לסיכום, ממחקר זה ניתן לראות קשר בין גיל השליחים, הניסיון ותנאי ההעסקה לבין התרחשות תאונות, דבר המצביע על צורך בהדרכה של הנוער והצעירים אשר עובדים כשליחים גם אם הם עובדים זמניים. לגודל העסק יש, כנראה, השפעה על איכות כלי הרכב המסופקים לשליחים, תחזוקה שלהם ואביזרי מגן נלווים. העלייה בתאונות אישיות וחומרת הפציעה אשר עולה עם הגיל, מעידה על הצורך בהדרכה גם בגילאים המבוגרים יותר, וביצוע פעולות המעודדת אותם לנקוט במשנה זהירות בכביש, למרות הניסיון שרכשו בעבודה. יש להגביל את מספר השעות בהן נמצאים השליחים על הכביש, לעגן את הצורך בהפסקות במהלך יום העבודה ואת החשיבות של רישיון נהיגה חוקי. על פי המחקר לעיל השימוש בציוד מגן אצל השליחים אינו תקין ויש להסביר את החשיבות בשימוש בקסדה ולבצע הדרכה על שימוש נכון בקסדה ובציוד המגן על הגוף (בעיקר על הרגלים) (Byun, 2019). במחקר אחר, אשר בחן את סוג הקסדות בהם משתמשים שליחי מזון במלזיה חולק שאלון ל – 150 שליחים וענו 85.2% מהנשאלים. במחקר נמצא שמעל 50% מהקסדות אינן עומדות בתקן הנדרש ו – 38% מהקסדות נושאות התקן לא עמדו במבחן החדירה. ריבוי השימוש בקסדות שלא נשאו תקן היה בקרב רוכבים מנוסים ו/או מבוגרים (Kulantnayan et al., 2012).
מלבד הסכנה למעורבות בתאונות דרכים, תנאי העבודה של השליחים עלולים לגרום לתאונות החלקה ונפילה. שליחים עובדים בחוץ ולכן חשופים לגורמי סיכון שונים ובהם תנאי מזג אוויר (גשם, שלג וכו'), כבישים ודרכים משובשות, מכשולים בדרך ועוצמות תאורה לא מספיקות. כמו כן, העבודה בחוץ מגבילה את רמת ניהול הבטיחות והפיקוח על העובד, ומקשה על יישום של פעולות הגנה ומניעה (Haslam & Bentley, 1999).
מחקר באנגליה בחן את נושא ההחלקות והנפילות בקרב שליחים בשרות הדואר. בשירות זה היוו תאונות נפילה 30% מכלל תאונות השליחים וגרמו לאובדן של כ-35% מימי העבודה. הנתונים נאספו מ-40 עובדים בשירות הדואר המלכותי הבריטי. אלו אותרו בעזרת מאגר נתונים על תאונות עבודה שאירעו בשירות הדואר המלכותי שם יש חובת דיווח על כל תאונה, גם אם העובד לא נפגע. איסוף הנתונים התבצע בעזרת ראיון, סמוך ככל האפשר למועד התאונה אעפ"י שממוצע הימים מיום התאונה עד לראיון היה 9.5 ימים. כל ראיון ערך כ - 30 דקות, בשעות העבודה של השליח. הראיונות קויימו במקום התאונה בכדי לשחזר במדויק את תרחיש האירוע. העובדים התבקשו לתאר ולשחזר את השתלשלות האירועים עד לתאונה והחוקרים הכינו תרשים של כלל הפעולות אשר התרחשו לפני, במהלך ואחרי התאונה, אותו אישר העובד. לאחר תיאור מקרה התאונה העובדים התבקשו לענות על שאלות בנוגע לתנאי הסביבה בזמן התאונה כגון מצב האדמה\הדרך במקום התאונה, מצב התאורה בזמן התאונה ומזג האוויר, ולהתנהלות האישית (האם פעלו בצורה לא בטוחה), תקינות הנעליים, הכשרה ונוהלי בטיחות המופעלים על ידי המנהל (Haslam & Bentley, 1999). גיל העובדים במחקר נע בין 19 ל-56 שנים (ממוצע הגילאים 40) עם ותק בעבודה שנע בין שבוע אחד עד ל-27 שנים (ממוצע שנות הותק - 9 שנים). עובדים במשרה מלאה היוו 85% מהמרואיינים. התאונה השכיחה ביותר, הייתה נפילה (85% מהמקרים), ב - 75% מהתאונות נמצא שהנעליים אותם נעלו העובדים לא היו תקינות. כל המרואיינים חוץ מאחד העידו על כך שהם קוראים את הכתובת של הלקוחות בזמן ההליכה, וחלק גדול מהם עשה קיצורי דרך בכדי להגיע אל בית הלקוח. בנוסף, 25% דווחו שהם קופצים ומדלגים על מדרגות בדרך ללקוחות. הסיבה העיקרית שבגללה העובדים התנהגו בצורה לא בטוחה הייתה, לטענתם, הצורך לחסוך זמן ולקצר את יום העבודה בחוץ. 25% מהמרואיינים עבדו מעל 9 שעות ביומיים הקודמים לתאונה, נתון שיכול להעיד על עייפות גופנית ונפשית כגורמת לחוסר תשומת לב המסתיים בתאונה.
מהנתונים נמצא שגורמי הסיכון הסביבתיים לנפילה כללו במרבית המקרים תנאים שקשורים למזג אוויר (גשם, שלג וכו'), דשא רטוב, מכשולים שונים כמו חפצים וחומרי בניה, דרך לא סלולה ומדרגות. באחוז גדול מהמקרים היה אפשר להימנע מהתאונה והסיכונים. גורמי סיכון נוספים היו שימוש בנעלי עבודה אשר אינן תואמות לתנאי העבודה, אי שימוש באמצעי מיגון או שימוש באמצעי מיגון לא תקינים\ פגומים, וביצוע פעולות מסוכנות בכדי לחסוך זמן. רוב הנפילות התרחשו בשטחים הפרטיים של אנשים ולקוחות וכן בחודשי החורף (נובמבר עד פברואר).
עבודה יומיומית בשליחויות מגדילה את הסיכון למעורבות בתאונת עבודה, אך בנוסף נוכחים גם סיכונים ארגונומיים, אשר נובעים מדרישות העבודה ופוגעים בבריאותו של העובד. שליחים צריכים להרים ולשאת חבילות וסחורה אשר הגודל, הצורה והמשקל שלהם משתנה כתלות במושא השליחות שלהם ולעיתים נדרשים גם לפעילות נוספת כגון הרכבת המוצר, הפעלתו ומיקומו בבית הלקוח. תוצאות שליליות של ארגונומיה לקויה יכולה להיות כאלו הנובעות מפעולה אחת שגויה (תאונת עבודה), או שרשרת פעולות המתמשכות לאורך זמן. שליחים סובלים מבעיות של שריר-שלד כתוצאה מהצורך לסחוב ולהרים ציוד וכן משעות נהיגה ארוכות. לסוגיה זו בוצע במלזיה מחקר בחברה המטפלת ב – 70,000 חבילות ביום, בהן העובדים מטפלים בצורה ידנית. המחקר נערך בעזרת שאלון נורדי (Kuorinka et al, 1987), אשר כלל שלושה חלקים: מידע סוציו-גאוגרפי (גיל, מגדר, השכלה וכו'), מידע על העבודה (מטלות, משך העבודה, שעות) ומידע על בעיות שריר-שלד שהיו קיימות בעת המענה לשאלון ועד 12 חודשים אחורה.
השאלונים ניתנו לעובדים בעלי ותק של שנה לפחות, בגילאיים 25-50 , אזרחי מלזיה, ללא עבר של פציעות ובעיות רפואיות. חולקו שאלונים ל- 90 משתתפים ועליהם ענו 79 עובדים .(bin Abu Hanifah, 2015) הפילוח הדמוגרפי הראה שרוב העונים (44.3%) היו רווקים, 67.1% עבדו יותר משנתיים בחברה ו- 19% בין 12-18 חודשים, 48.1% עבדו 9 שעות ו- 39.2% עבדו 8 שעות. כ- 70% מהעובדים (69.6%) התלוננו על כאבים הקשורים בשרירים ושלד כאשר התלונה השכיחה ביותר הייתה על כאבי גב תחתון (60.8%) ולאחריה גב עליון (39.2%), צוואר (21.5%) וברכיים (16.5%). כאבים במרפק נמצאו בשכיחות הנמוכה ביותר (3.8%), נתון התואם ממצאים ממחקרים נוספים. נמצא קשר מובהק בין רמת ההשכלה לפגיעה בגוף, ככל שההשכלה נמוכה התפתחו יותר בעיות בריאותיות. כמו כן נמצא שהפגיעה שכיחה יותר כאשר ותק העבודה גדול מ- 18 חודשים, ממצא המצביע על קשר ישיר בין משך הזמן בו מבצעים את העבודה לבין הנזק אותו היא גורמת. ממצאים אלו תואמים למחקרים שנערכו במקצועות שונים בהם הייתה עלייה בבעיות שריר-שלד אצל עובדים אשר עבדו יותר מ – 18 חודשים (Masoud, 2008). חשוב לייצר במקומות העבודה פתרונות ארגונומיים אשר יביאו לצמצום הפגיעה בעובד מפני שבעיות שריר-שלד פוגמות באיכות החיים, גורמות להפסד שעות עבודה, מקטינות את יצרנותו של העובד ומעלות את עלות הטיפול הרפואי. ניתן לצמצם או לפתור בעיות אלו בעזרת שיתוף פעולה בין העובד והמעסיק (bin & Hanifah, 2015).
מאז תחילת התפרצות מחלת ה- COVID-19 עלה הביקוש לעובדים בתחום השליחויות, במאמר אשר התפרסם ב – 15.5.20 נכתב שבעקבות השינויים במהלך החיים אשר הביאה הקורונה, גייסה חברת וולט 100 מיליון אירו בכדי להתאים את תפקוד החברה לצרכי השוק החדש. מהחברה נמסר: "הגיוס הזה יאפשר לנו להיות מוכנים טוב יותר להמשך תקופת אי הוודאות הכלכלית הגלובלית שאנו חווים" (מוזס, 2020). שליחים באים במגע יומיומי עם לקוחות שונים ובעלי עסקים לכן עלולים להדבק בנגיף הקורונה בעת עבודתם ו/או להיות אסימפטומטיים ולהפיצו בקרב בני משפחתם ואוכלוסייה אותה הם פוגשים (Nguyen & Vu, 2020). בדרום קוריאה, בעת שהחל ה"גל השני" של המחלה, זיהו את העובדים בשליחויות כמי שעלולים להיות הגורם המרכזי להפצת המחלה (דה מרקר 24.6.20). דרך העסקת השליחים יכולה להוות גם היא גורם בהפצת המחלה. שליחים שעובדים בצורת העסקה של "כלכלת החלטורה" אינם במערכת מסודרת של יחסי עובד – מעביד וכתוצאה מכך אינם זכאים לימי מחלה ו/או חופשה, הם אינם תחת פיקוח וכללי עבודה, כך שעלולים לעבוד באופן לא הגייני וגם בזמנים בהם קיים חשש שהם חולים בקורונה (לוי, 2020).
הרחבת תחום המשלוחים בתקופת הקורונה, מחזקת את הצורך לבחון את בעיות הבטיחות והבריאות התעסוקתית בעבודת שליחים בשילוב מובנה עם סכנת החשיפה לקורונה ותנאי העסקה בעת שהמחלה בשלבי התפרצות והדבקה. מסיבה זו יזם המוסד לבטיחות ולגיהות מחקר בנושא.
Bin Abu Hanifah, M. S. (2015). Prevalence of Musculoskeletal Problems among Manual Handling Workers in Courier Service Industry. INTERNATIONAL JOURNAL OF ENGINEERING TECHNOLOGY AND SCIENCES, Vol.4 (1).
Byun, J. H., Park, M. H., & Jeong, B. Y. (2019). Effects of age and violations on occupational accidents among motorcyclists performing food delivery. Work, (Preprint), 1-9.
Haslam, R. A., & Bentley, T. A. (1999). Follow-up investigations of slip, trip and fall accidents among postal delivery workers. Safety Science, 32(1), 33-47.
Kulanthayan, S., See, L. G., Kaviyarasu, Y., & Afiah, M. N. (2012). Prevalence and determinants of non-standard motorcycle safety helmets amongst food delivery workers in Selangor and Kuala Lumpur. Injury, 43(5), 653-659.
Kuorinka, I., Jonsson, B., Kilbom, A., Vinterberg, H., Biering-Sørensen, F., Andersson, G., & Jørgensen, K. (1987). Standardised Nordic questionnaires for the analysis of musculoskeletal symptoms. Applied ergonomics, 18(3), 233-237.
Nguyen, T. H., & Vu, D. C. (2020). Food delivery service during social distancing: Proactively preventing or potentially spreading COVID-19?. Disaster Medicine and Public Health Preparedness, 1-4.
Masoud, F. M. (2008). Prevalence and risk factors of low back pain among physical therapy professionals in Gaza Strip. Prevalence and Risk Factors of Low Back Pain among Physical Therapy Professionals in Gaza Strip.