מאת:המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:01/09/2022
מקור: חיים בן ארי, מאמר מעודכן מתוך אתר המוס"ל
עובדים בכמה ענפי תעסוקה, כגון עיבוד עץ ומתכת, חקלאות ובניין העלולים להיחשף לרטט במקום עבודתם על בסיס יום-יומי. חשיפה זאת יכולה להיגרם במהלך שימוש בכלי עבודה ידניים ממונעים, כאשר רטט מועבר מכלי רוטט אל היד והזרוע (רטט יד-זרוע- (HTV)מHand Transmitted Vibration), או לרטט המועבר לכל הגוף - (רטט כל-גופי - (WBV)מWhole Body Vibration), לדוגמה, במהלך נהיגה בכלי רכב. לעתים, החשיפה יכולה להיות משולבת כמו במצב של עובד הנמצא על משטח רוטט ומפעיל בו-זמנית כלי ידני רוטט (1).
התמשכות חשיפה לרטט עלולה לגרום להשפעות בריאותיות שליליות, אשר מתרחשות בעיקר כאשר החשיפה לרטט היא שגרתית ומהווה חלק משמעותי מהפעילות היומית של העובד. חשיפה ארוכת טווח לרטט יד-זרוע עלולה לגרום להפרעות בזרם הדם ההיקפי ולפגיעה בשרירים, בעצמות, בפרקים ובעצבים של הידיים והזרועות- הפרעות המוכרות בשם הכולל "תסמונת רטט הגפה העליונה" (hand-arm vibration syndrome). בתסמונת זו ידועה התופעה של "אצבע לבנה מרטט" (vibration white finger), אשר נגרמת בעיקר עקב נזק לכלי הדם באצבעות ובידיים, וכתוצאה מכך הפחתה של אספקת הדם לאצבעות. עוויתות לסירוגן בכלי הדם העדינים באצבעות גורמות לצמצום באספקת הדם לאצבעות, וכתוצאה מכך האצבעות הופכות לבנות. במקרים קשים, עם התמשכות החשיפה, האצבעות יכולות להופיע בגוון כחול. תסמינים תחושתיים כוללים כאבים, עקצוץ וחוסר תחושה באצבעות. תסמונת רטט הגפה העליונה עלולה לגרום למוגבלות ולהפחתה בביצועים הפיזיים של העובדים הנחשפים (2,3). תסמיני תסמונת רטט יד-זרוע עלולים להופיע בפרק זמן האורך מספר חודשים ועד למספר שנים מהתחלת החשיפה לרטט. בשלבים המוקדמים, התסמינים יכולים להיות הפיכים אם החשיפה מופחתת או מופסקת. אולם ככל שמשך החשיפה עולה, גובר הפוטנציאל לנזקים רבים יותר. בשלב מאוחר ההשפעות הבריאותיות בד"כ בלתי הפיכות (4). חשיפה לרטט כל-גופי יכולה לגרום להשפעות בריאותיות שליליות כגון כאבי גו וצוואר ושינויים בחוליות השדרה (5,6).
רטט מוגדר ע"י עוצמתו (magnitude) המבוטאת ביחידות תאוצה 
, ותדירותו (frequency) המבוטאת ביחידות הרץ (Hz). תחום התדירויות המשמעותי לרטט יד-זרוע הינו Hz8 - Hz1000. מאחר שהסיכון לנזק אינו שווה ערך בכל התדירויות, מבצעים שקלול תדירויות (frequency-weighting) כדי לבטא את השוני במשקלן בסיכון. איור מס' 1 מתאר את הקשר בין התדירויות לגורם השקלול. לתדירויות שבין 8-16 הרץ ניתן המשקל הגדול ביותר עקב אפשרות לתהודה (resonance) עם תדירויות עצמיות של הגוף, ובתדירויות מעל ומתחת לתחום זה התרומה נמוכה יותר בהתייחס לגודל הרטט הנמדד. תהליך שקלול-תדירויות מתבצע במכשיר למדידת גודל הרטט המצויד במסנן לשקלול תדירויות (frequency weighting filter) (7-8).
איור 1: קשר בין תדירות הרטט וגורם השקלול
תקן הרמה המרבית המותרת לרטט יד-זרוע
ליום עבודה בן 8 שעות ((A(8) מעוגן בתקנות הבטיחות והגיהות בישראל. רטט מכני הוא גורם מזיק פיזיקלי המופיע בספר התקנים של הגוף האמריקאי ACGIHמ(Conference of Governmental Industrial Hygienists American), שתקניו אומצו בחוק הישראלי (9). בהיעדר תקנה ייחודית לרטט בישראל, תקף ערך הרמה המרבית המותרת לחשיפה, המופיע בספר ה- ACGIH.
תקן החשיפה לרטט מתואר ע"פ הנוסחה:
כאשר -
תקן החשיפה מייצג תנאים אשר התפיסה לגביהם היא שרוב העובדים שיחשפו אליהם באופן חוזר לא יפתחו תסמינים בריאותיים המהווים שלבים בהתפתחות תסמונת ריינו (Raynaud's Phenomenon of Occupational Origin). תסמונת זו מתארת פגיעה בכלי דם ובעצבים כתוצאה מחשיפה תעסוקתית לרטט ומכונה גם בשם "אצבע לבנה". סולם השלבים בהתפתחות התסמונת נקבע בסדנת סטוקהולם ב- 1986. תקן החשיפה נועד למנוע התפתחות תסמינים המוגדרת כשלב 1 בסולם של ארבעה שלבים המתוארים בטבלה מס' 1 להלן.
טבלה 1: סקאלת סיווג של סדנת סטוקהולם ביחס לתסמונת רטט יד-זרוע בעבור תסמינים תחושתיים וכלי דם פריפריאליים
הערכה לכלי הדם
|
| רמה |
דרגה |
תיאור |
| 0 |
------- |
אין התקפים
|
| 1 |
נמוכה |
התקפים אקראיים המשפיעים רק על קצות האצבעות, באצבע אחת או יותר
|
| 2 |
בינונית |
התקפים אקראיים המשפיעים רק על הפרקים הרחוקים והאמצעיים שבאצבעות (נדיר בפרקים הקרובים) של אחת או יותר מהאצבעות
|
| 3 |
חמורה |
התקפים תדירים המשפיעים על כל הפרקים של רוב האצבעות
|
| 4 |
מאד חמורה |
תופעה כמו ברמה 3, עם שנוי צבע בקצות האצבעות |
הערכה תחושתית
|
| רמה |
תיאור |
| OSN |
חשיפה לרטט, אולם אין תסמינים
|
| 1SN |
חוסר תחושה לסירוגין, עם או בלי עקצוץ
|
| 2SN |
חוסר תחושה לסירוגין או קבועה, המפחיתה ביכולת התחושה
|
| 3SN |
חוסר תחושה לסירוגין או קבועה, הפחתה בהבחנה התחושתית ו/או במיומנות הידנית
|
רמת הפעולה, שהיא מחצית הרמה המרבית
תקפה מבחינת החוק בישראל רק כאשר יש לגורם הסיכון תקנה ייחודית, או שהוא מופיע ברשימת הגורמים המזיקים טעוני ניטור בתקנת "גורמים מזיקים". בהעדר תקנה שכזאת לא תקפה בישראל רמת הפעולה, אך היא יכולה להוות יעד לבקרת החשיפה לרטט. רמה זו מייצגת תנאים שבהם הסיכון לפתח תסמינים לאצבע לבנה שמקורה ברטט יד-זרוע הוא נמוך מאוד לרוב העובדים.
איור מספר 2 מתאר את הקשר בין משך החשיפה (hours) ביום עבודה לבין רמת החשיפה המרבית ורמת הפעולה 
הקשר מתבסס על נתונים אפידמיולוגים שנאספו בקרב עובדים בענפי תעסוקה הכוללים יערנות, כריה ומתכת. עקומות אלו אינן מייצגות קו גבול מוגדר בין רמות חשיפה בטוחות ושאינן בטוחות בהתחשב ברגישות אישית שונה בין עובדים להשפעת החשיפה לרטט.
איור 2: קשר בין הרמה המרבית ורמת הפעולה למשך החשיפה לרטט יד-זרוע
התחום שבין שתי העקומות מציין אזור סיכון פוטנציאלי הדורש פעולות להפחתת החשיפה.
חשוב להכיר בכך שבקרה של תסמונת רטט יד-זרוע במקום העבודה אינה יכולה להתקיים אך ורק על ידי מניעת חריגה מתקן החשיפה. שימוש בכלים ידניים מופחתי-רטט, כפפות נוגדות-רטט, שמירה על חום הגוף והידיים ויישום נוהגי עבודה נכונים (כגון הפסקות למנוחה, שימוש ואחיזה נכונה של מכשירים, הפחתה למינימום של מגע העובד לכלי הרוטט) וכן בקרה רפואית של עובדים בסיכון - כל אלו חשובים למניעת הפגיעה בבריאות העובדים עקב החשיפה לרטט.
מקורות
1- Kristine, K. Health effects associated with occupational exposure to hand-arm or whole body vibration. Journal of toxicology and environmental health, part B, 1093-7404 (2018)
2- Sauni, R., Toivio, P., Paakkonen, R., Malmstrom, J., Uitti: Work disability after diagnosis of hand-arm vibration syndrome. Int. Arch. Occup. Environ. Health 88, 1061-1068 (2015).
3- Edlund, M., Gerhardsson, L., Hagberg, M.: Physical capacity and psychological mood in association with self-report work ability in vibration-exposed patients with hand symptoms. J. Occup. Med. Toxicol. 7, 1-7 (2012).
4- Government of Alberta: Best Practices –Vibration at the Work Site. https://open.alberta.ca/dataset/e5df2d17-e381-4ab7-b238-eacfbdf548c6/resource/06781b84-b253-4ff1-aa09-fba132811e0e/download/whs-pub-gs007.pdf (2010).
5- Charles, L.E., C.C. Ma., C. M, Burchfiel. And R. G. Dong : Vibration and ergonomic exposure association with musculoskeletal disorders of the shoulder and neck. Saf. Health Work. Med. 9: 125-32 (2018).
6- Du, B.B., Bigelow, P.L.., Wells, R. P., Davies H. W., Hall, P., Johnson, P. W : The impact of different seats and whole-body vibration exposures on truck driver vigilance and discomfort. Ergonomics. 61: 528-37 (2018).
7- International Standard: Mechanical vibration-Measurement and evaluation of human exposure to hand-transmitted vibration- Part 1: General requirement. ISO 5349-1. 2001-05-01.
8- International Standard: Mechanical vibration-Measurement and evaluation of human exposure to hand-transmitted vibration- Part 2: Practical guidance for measurement at the workplace. ISO 5349-2. 2001-08-01.
9- American Conference of Governmental Industrial Hygienists (ACGIH): TLVs and BEIs based on the Documentation of the Threshold Limit Values for Chemical Substances and Physical Agents. 194-198 (2018).