מאת: ויטלי פרוביז, מדריך גיהות במחוז צפון, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:02/12/2021
מקור: מאמר מעודכן מתוך אתר המוס"ל
בריאות העובד נתפסת כערך אשר חשיבותו גוברת והולכת במדינות המפותחות, כולל מדינת ישראל. ככל שהמודעות בקרב האוכלוסייה העובדת, בנוגע להשפעת סביבת העבודה על הבריאות, גדלה, כך גוברים המאמצים לנקיטת אמצעים שונים לשמירה על הבריאות ולמניעת החשיפה לגורמי סיכון בסביבת העבודה. בו-זמנית, נעשים בכל העולם מאמצים לחקור ולגלות אם קיים קשר בין החשיפות השונות למחלות השונות, ולמצוא שיטות בדיקה מתאימות ומודלים מיוחדים כדי לזהות ולהעריך את גודל הסיכון הבריאותי. תפקיד הבריאות התעסוקתית הוא לקדם נושא זה, במטרה למנוע או להפחית עד למינימום השפעות שליליות על בריאות העובד, כתוצאה מחשיפה במקום עבודתו. אחת הדרכים החשובות להשגת מטרה זו, היא העלאת המודעות והידע בקרב העובדים. עובד, המכיר ומבין את הסיכונים בעבודתו, ישתמש בידע שרכש ויעבוד בהתאם לכללי הבטיחות והגיהות, ישתמש בציוד המגן האישי הנדרש ולא ייטול סיכונים מיותרים. המוסד לבטיחות ולגיהות משקיע רבות בהדרכת העובדים במקומות עבודה שונים.
הבריאות התעסוקתית מציבה לעצמה יעד: למנוע מחלות מקצוע באופן מוחלט. במציאות, יעד זה אינו אפשרי אבסולוטית. ובכל זאת, עלינו להשתדל להשיג את היעד, ככל האפשר, ולהפחית את הסיכון הבריאותי עד למינימום. זה יאפשר לנו להגיע לסיכון בריאותי קביל ולשמר אותו.
התהליך השיטתי המשמש להערכת סיכונים מורכב משלושה שלבים עיקריים, המוכרים בישראל כתהליך הזה"ב:
- זיהוי גורמי סיכון (hazard identification and recognition), איתור והכרה של גורמי סיכון העלולים לפגוע בבריאות האדם.
- הערכת סיכונים (risk assessment), הערכה של עוצמת או דרגת הסיכון הבריאותי. תהליך זה מכונה לעתים ניתוח סיכונים.
- בקרה או שליטה בסיכונים (risk control), פעולות שמטרתן למזער סיכונים שעלולים לפגוע בעובדים.
הערכת רמת הסיכון היא תהליך מקצועי מורכב, הדורש שימוש בשיטות או בטכניקות מקובלות, כיוון שקביעת רמת הסיכון היא קריטית לגבי קבלת החלטות על הצורך בפעולה מונעת, הכוללת בקרה ושליטה בסיכונים. לקביעת רמת הסיכון יש גם השלכות משפטיות – במקרה של תביעות נזיקין בגין פגיעה בבריאות העובדים, או במקרה של תביעות פליליות נגד המעסיק בגין אי-קיום דרישות כל דין.
כאשר מעריכים את רמת הסיכון לגבי תרחישים מסוכנים מתחום הבטיחות, נהוג לעתים לעשות שימוש במטריצות דו-ממדיות, המאפשרות קביעה של דרגת ההסתברות ודרגת חומרת הפגיעה הצפויה, בסולמות הערכה בני ארבע דרגות, בדרך כלל. שיטות מעין אלה אינן מתאימות כל כך להערכת סיכונים בריאותיים העלולים לגרום למחלות מקצוע. בגיהות תעסוקתית פיתחו שיטות ייחודיות, שנועדו להעריך באופן מדויק ככל האפשר את רמת הסיכון הגלומה בחשיפה לגורמי סיכון סביבתיים רבים. הערכת הסיכון הבריאותי תעסוקתי היא תהליך מורכב, המתבסס על הכרת גורם הסיכון, אופני החשיפה והחדירה לגוף, ניטור סביבתי, ניטור ביולוגי והערכה כוללת של החשיפה ועוצמתה. באופן עקרוני, ההערכה הכמותית של סיכונים בריאותיים בסביבת העבודה מתבססת על מדידה, כאשר קיימים מדדים סביבתיים (TLV), מדדים ביולוגיים (BEI), ומדדים נוספים. תוצאת המדידה היא ערך מסוים, שיש להשוותו לערך המבטא מצב ייחוסי קביל. ההערכה תתבסס על מידת הסטייה מן הערך המרבי הקביל.
ערכי סף תעסוקתיים לחומרים השונים נקבעים על פי רמת\טיב ההשפעה של החומר על בריאות העובד ומשך החשיפה של העובד לאותו החומר. ערכי סף לחשיפה הם ערכים מרביים של ריכוז החומר או האנרגיה בסביבת העבודה, אליהם יכול העובד להיות חשוף מבלי שבריאותו תיפגע. כאשר קיימים ערכי סף כאלה, ניתן להיעזר בהם כדי להעריך את רמת הסיכון לעובד.
בגיהות תעסוקתית קיימים כמה מודלים להערכת הסיכון. אחד המודלים המקובלים הוא מודל איכותני. מטרת המודל הזה – פיתוח הערכה איכותנית מקיפה לכל עמדת עבודה שבה קיים סיכון בריאותי. כעיקרון, במודל האיכותני אפשר להשתמש במקרים שבהם אין אפשרות לבצע ניטור סביבתי (למשל, שימוש בחומרים כימיים מסוכנים שלא נקבעו להם ערכי סף מותרים– TLV, או שימוש בחומר כימי שאין לגביו שיטת דיגום). בטרם כניסה אל תוך המודל עצמו, חייבים לזהות את גורמי הסיכון אשר מצויים בסביבת העבודה. השלב הזה נקרא בשפה המקצועית – סקר גיהות מקדים, אשר אמור להתבצע במקומות עבודה על פי תקנות הבטיחות בעבודה, ניטור סביבתי וניטור ביולוגי בגורמים מזיקים – 2011. הגיהותן צופה בתהליכי עבודה, סוקר סביבות ומתקני עבודה. באופן כזה מזהים גורמי סיכון סביבתיים, אשר להם העובדים השונים חשופים. גורמי סיכון אלה יכולים להיות כימיים, פיזיקליים, ביולוגיים, ארגונומיים ואף פסיכו-חברתיים. הגיהותן התעסוקתי מזהה את גורמי הסיכון אשר להם פוטנציאל לפגיעה בבריאות העובד או באיכות חייו. חשוב מאוד להבין את תהליכי העבודה ואת אופני החשיפה והמגע האופייניים עם גורמי הסיכון. הגורמים הנוספים, אשר עלולים להשפיע על חשיפת העובדים, הם: הרכבו הכימי של החומר, תכונות פיזיקליות וכימיות, דרגת רעילות אקוטית לטווח ארוך (כרונית) של החומר, כושר החדירה של החומר לגוף האדם והמנה החודרת. נתונים נוספים חשובים הם: איתור וקביעת קבוצות בעלות חשיפה דומה ותיאור מטלות לעובדים מקבוצות אלה. אחרי איסוף נתונים שלעיל, אפשר להתחיל בהערכת סיכון בריאותי תעסוקתי בעזרת מודל איכותני. לצורך זה, נשתמש בכמה קריטריונים/קטגוריות. הקטגוריה הראשונה של מאפיינים שייכת לגורם הסיכון עצמו ולחומרת השפעתו בעת חדירתו לגוף האדם.
לדוגמה, נשתמש בגורמי סיכון כימיים כאחד מהגורמים הדומיננטיים במקומות עבודה רבים
| ערך קטגוריית חומרה |
מינוח חומרה |
| 1 |
זניחה |
| 2 |
נמוכה |
| 3 |
בינונית |
| 4 |
גבוהה |
| 6* |
קיצונית |
| *דרגה 6 מופיעה במקום 5, כדי לתת משקל ראוי לקטגוריית סיכון של חוּמרה קיצונית |
להלן מפתח לקטגוריה חומרת ההשפעה מגורם סיכון:
דרגה 1 – הגורם איננו מגרה עור, עיניים ודרכי נשימה או מגרה באופן קל מאוד, גם לאחר חשיפות מרובות. החומר בלתי מגיב או בלתי רעיל והרמה המרבית המותרת לחשיפה באוויר גבוהה מ-500 חל"מ או 5 מ"ג/מ"ק.
דרגה 2 – הגורם עלול לגרום לגירוי עיניים, עור ודרכי נשימה באירוע חשיפה חד-פעמי, אך הגירוי הפיך. אדי חומר עלולים לגרום לטשטוש ולסחרחורת הפיכים. הרמה המרבית המותרת לחשיפה באוויר נעה בין 250 ל-500 חל"מ או בין 2.5 ל-4.9 מ"ג/מ"ק.
דרגה 3 – הגורם עלול לגרום להשפעות מזיקות ובלתי הפיכות באירוע חשיפה חד-פעמי. בקטגוריה זו נכללים חומרים בעלי קורוזיביות חזקה, יכולת לגרום לגירוי חמור, מחניקים פשוטים, חומרים החודרים לעור. הרמה המרבית המותרת לחשיפה באוויר נעה בין 50 ל-249 חל"מ או בין 1 ל-2.5 מ"ג/מ"ק.
דרגה 4 – הגורם ידוע כמסרטן או חשוד כמסרטן בחיות, גורם לריגוש יתר (סנסיטיזציה) או תגובה בעור, עלול לגרום לחנק כימי, עלול לפגוע בפוריות וביילודים יונקים. הרמה המרבית המותרת לחשיפה באוויר נעה בין 10 ל-49 חל"מ או בין 0.1 ל-0.9 מ"ג/מ"ק.
דרגה 6 – הגורם ידוע כמסרטן או חשוד כמסרטן באדם, גורם לאסתמה, פוגע בעובר, גורם נזק גנטי, רעיל מאוד באירוע חשיפה חד-פעמי, גורם לאפקטים חמורים בלתי הפיכים. הרמה המרבית המותרת לחשיפה באוויר קטנה מ-10 חל"מ או מ-0.1 מ"ג/מ"ק.
קטגוריה נוספת מתייחסת למאפיין של זמן החשיפה
| סולם דרגות |
רמה מקסימלית אפשרית |
רמה נצפית ביחס
לרמה מקסימלית ב- |
ערך דרגה |
דקות ביום
או שעות בשבוע
או ימים בחודש
או ימים בשנה |
480 דקות
או 45 שעות בשבוע
או 24 ימים בחודש
או 288 ימים בשנה |
25-0 |
1 |
| 50-26 |
2 |
| 75-51 |
3 |
| 100-76 |
4 |
| לדוגמה: אם עובד חשוף לחומר כימי מסוכן כל יום ועוסק בזה כל השנה, ערך הדרגה של מאפיין הזמן יהיה 4 |
קטגוריה נוספת היא כמות החומר אשר משתמשים בו בתהליך, להלן המפתח:
| סולם דרגות |
תחום ב- ק"ג |
ערך הדרגה |
| קטנה |
1-0 |
1 |
| בינונית |
1000-1 |
2 |
| גדולה |
יותר מ-1000 |
3 |
| לדוגמה בתהליך משתמשים ב-5 ק"ג של חומר מסוכן. ערך הדרגה יהיה 2 |
קטגוריה אחרונה מתייחסת לדירוג בקרה במקום העבודה נגד חשיפה לגורם הסיכון, להלן המפתח:
| ערך ומינוח קטגוריה |
מאפייני סיווג |
| 1- בקרה גבוהה |
אוורור מקומי יעיל מאוד, הגנה מלאה בדרגה גבוהה,
נוהלי בטיחותוגיהות, רמת ניקוין גבוהה, עובדים מודרכים,
גיהות אישית ברמה גבוהה. |
| 2- בקרה חלקית |
אוורור מקומי, הגנה אישית חלקית, רמת ניקיון בינונית,
גיהות אישית ברמה בינונית, הדרכה חלקית. |
| 3- בקרה נמוכה |
אוורור מוהל, הגנה אישית עורית חלקית, רמת ניקיון
נמוכה, גיהות אישית ברמה נמוכה. |
| 4- היעדר בקרה |
היעדר אוורור, היעדר הגנה אישית, ניקיון לקוי מאוד, גיהות
אישית לקויה מאוד או חסרה. |
בסיום, עלינו לעשות שקלול של כל המאפיינים בטבלה המרוכזת.
| ערך הקטגוריה |
מינוח הקטגוריה |
דירוג חומרה |
דירוג משך החשיפה |
דירוג כמות בשימוש |
דירוג בקרה |
| 1 |
סיכון נמוך |
|
|
|
|
| 2 |
סיכון בינוני |
|
|
|
|
| 3 |
סיכון גבוה |
|
|
|
|
| 4 |
סיכון גבוה מאוד |
4 |
4 |
3 |
4 |
| *ערך מקסימלי אפשרי לסיכון: 288 |
כדי לשקלל את כל הקטגוריות ולקבל ערך הנדרש עבור הציון לסיכון, אנחנו מבצעים כפל של כל הציונים שנתנו לפי הקטגוריות, ואת המכפלה המתקבלת מחלקים ב-288 (הציון המקסימלי האפשרי), ומכפילים ב- 100, כדי לקבל את הציון היחסי באחוזים.
לדוגמה, אם דירוג החומרה הוא 2, דירוג משך החשיפה הוא 4, דירוג הכמות הוא 2, דירוג הבקרה הוא 2, אז מכפלתם היא 54. חלוקת 54 ב-288 נותנת 0.1111. ובאחוזים מתקבל הערך הוא כ-11%.
| מינוח רמת הסיכון בריאותי |
ערך ציון באחוזים |
| רמת סיכון נמוכה |
25-0 |
| רמת סיכון בינונית |
50-26 |
| רמת סיכון גבוהה |
75-51 |
| רמת סיכון גבוהה מאוד |
100-76 |
להלן דוגמה פרקטית: במפעל אנו מזהים עמדת צביעה בחדר מיוחד. עובד מתיז צבע על פני שטח המתכת בעזרת אקדח מיוחד. הצבע מכיל ממסים פחמימניים ארומטיים, כגון טולואן, קסילן ואתיל בנזן. עמדת הצביעה אינה מצוידת במערכת אוורור יניקה מקומית. העובד לא משתמש בציוד להגנה נשימתית. העובד משתמש בכפפות ניאופרן להגנה עורית. ביום העבודה השגרתי העובד עוסק בצביעה כשש שעות. חשיפה ממושכת לריכוזים גבוהים של ממסים אורגניים (טולאון, קסילן, אתיל בנזן) עלולה לגרום לתופעות נרקוטיות נוירו-טוקסיות, כגון כאבי ראש, סחרחורות, ערפול חושים, בלבול וחרדה, נזק לכבד וכליות.
אתיל בנזן חשוד כחומר מסרטן! TLV - 20ppm
טולואן עלול לפגוע בעובר! TLV - 50ppm
הציונים לפי הקטגוריות: דירוג חוּמרה – 4; דירוג משך החשיפה – 4; דירוג הכמות – 2; דירוג הבקרה – 4. תוצאת הכפולה של הקטגוריות היא 128. חלוקת תוצאה זו ב--288 , נותנת 0.4444. ובאחוזים ערך של כ-44%.
המסקנה: בדוגמה זאת רמת הסיכון הבריאותי היא בינונית.
על סמך הנתונים, אפשר להגיע למסקנה הבאה: העובדים בתהליך צביעה לפי המודל האיכותני נמצאים ברמת סיכון בריאותי בינונית בעת ביצוע עבודה שגרתית.
אפשר להגדיר שייתכן ורמת הסיכון הבריאותי לעובדים בתהליך הצביעה היא בלתי קבילה. ניטור סביבתי יכול לגבות את ההגדרה של רמת הסיכון.
סיכום:
- מודל האיכותני יכול לשמש כארגז כלים נוסף לגיהותן לצורך הערכת המצב ופוטנציאל הסיכון הבריאותי.
- בעזרת מודל איכותני אפשר להעריך את המצב ופוטנציאל הסיכון הבריאותי בחשיפה לחומרים כימיים שאין להם ערך TLV ואין אפשרות להעריכם באמצעות ניטור סביבתי.