החורף הגיע ועמו מגוון מחלות ובעיות בריאות. אומנם רובנו עדים בעיקר להצטננות ול"שרירים תפוסים" בקרב הסובבים אותנו, אך עם המחלות שנמצאו קשורות לחשיפה ממושכת לקור נמנות אסתמה, COPD, בעיות לב וכלי דם, בעיות עור וכאבי שריר ושלד.
במחקר, שנערך על אוכלוסיות המתגוררות באזורים קרים, נמצא שמרבית האנשים סבורים שלתנאי מזג האוויר יש השפעה על בריאותם. ואכן, ניכר דיווח גבוה יותר על תחלואה בחודשי החורף. חלק מהתסמינים שדווחו כללו כאבי ראש, עייפות כללית, כאבי שרירים ומפרקים. כמו כן, 32% מהנבדקים דיווחו כי אינם מסוגלים לבצע את עבודתם השוטפת, בגלל תופעות בריאותיות הקשורות למזג האוויר. נוסף על כך, נמצא שלאנשים הסובלים ממחלות כרוניות יש רגישות מוגברת לקור, וחשיפה תעסוקתית לקור תגביר אצלם את הסיכוי למחלה. בקרב אנשים אלה, נראה ירידה בביצועים ובעיות בריאות בשלב מוקדם יותר מאשר בעובדים הבריאים בדרך כלל. בעיות הבריאות משפיעות על פריון העבודה ומעלות את הסיכון לתאונה ולפציעה בעבודה.
מרבית הסימפטומים הקשורים לקור דווחו בעת חשיפה של אדם לטמפרטורה של 10 מעלות צלזיוס ומטה. בין השאר, ניתן לראות שינוי בתפקוד הפיזי והמנטלי, אשר עלול לגרום לפגיעות בתדירות הגבוהה יותר מאשר בטמפרטורה נוחה לעבודה. הסימפטומים לא יופיעו מיד לאחר החשיפה לקור, ולכן יכול להיות שעובד לא ייחס את בעיית הבריאות לחשיפה לקור.
עומס קור יכול להיגרם מחשיפה של האדם לאוויר קר, למים קרים, או ממגע עם חפץ קר. בעבודה, חשיפה לקור יכולה להתקיים בשטח פתוח בענפים, כגון בנייה, תחזוקה וחקלאות, וכן, בחלל סגור בקרב עובדים בתעשיית המזון ובמחסני קירור. הסיכון לגוף האדם בחשיפה לקור מושפע מגורמים אישיים, כגון גיל, מגדר, מצב בריאותי, רמת פעילות פיזית בזמן החשיפה, וכן, מגורמים סביבתיים, כגון עוצמת רוח, לחות, רמת הנידוף, הבידוד ומשקל הביגוד.
השפעות פיזיולוגיות
במידה שחלה ירידה בטמפרטורת הגוף, תיראה עלייה בצריכת האנרגיה המטבולית והשפעות בריאותיות נוספות. חשיפה לקור יכולה להשפיע על מגוון איברים ומערכות, כגון מערכת הנשימה, מערכת השריר-שלד, לב וכלי דם, ולגרום לבעיות עור, כמו פריחה, וכן כוויות קור והיפותרמיה. במחקר, שבוצע בפינלנד וסקר השפעות בריאותיות על מערכות שונות, נמצא כי נשימה של אוויר יבש וקר עלולה לגרום לשינויים במערכת הנשימה. באוכלוסייה הכללית, המתגוררת באזורים צפוניים, שכיחות תסמיני נשימה, כגון קוצר נשימה, שיעול ממושך וייצור כיח, הייתה גבוהה יותר בחורף ונעה בין 25% ל-29%. נראה כי בעיות נשימה נפוצות יותר בזמן ביצוע פעילות פיזית מאומצת ושכיחותן גדלה עם הגיל, ובנשים יותר מאשר בגברים.
חשיפה לטמפרטורה נמוכה נמצאה גם כגורמת סיכון ליתר לחץ דם ועלולה להחמיר מחלות לב קיימות. בחשיפה מתמשכת לקור כלי הדם מתכווצים וזרימת הדם מוגבלת, כי הגוף מתאמץ לשמור על טמפרטורת הליבה שלו. העלייה בלחץ הדם קשורה לעוצמת הקור ולמשך החשיפה לקור והיא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לבעיות כלי דם ולב. במחקר, שנערך בפולין בקרב עובדי מחסן קירור, נמצא שלעובדים החשופים לקור היה לחץ דם גבוה יותר בצורה משמעותית, בהשוואה לעובדים הנמצאים בסביבת עבודה נוחה מבחינת טמפרטורה.
בחשיפה לקור נראה גם יותר תלונות על פגיעות שריר ושלד, המערבות עצבים, שרירים ורצועות. התלונות כוללות, לרוב, כתפיים, ברכיים, גב תחתון, הגבלת תנועה וחולשת שרירים. רוב התלונות בתחום בעיות שריר ושלד בעקבות חשיפה לקור היו מעובדים החשופים לקור בסביבה סגורה. במחקר, שנעשה בתאילנד, נצפתה עלייה בתלונות על בעיות שריר ושלד בתעשיית המזון הקר, ויותר תלונות על כאבי צוואר ושכמות, לעומת עובדים בטמפרטורה נוחה. כמו כן, במחקר שבדק נשים בתעשיית הבשר נראתה שכיחות גבוהה יותר של דלקות גידים (טנדוניטיס). לגורמים אישיים יש השפעה על שכיחות תלונות שריר ושלד: נמצא שמין (נשים) ועלייה בגיל מגדילים את הסיכוי לבעיות שלד, וכן, נראה שככל שהטמפרטורה נמוכה יותר, יש יותר בעיות שריר ושלד. כמו כן, עובדים שדיווחו שהם רגישים לקור, נמצאו בשכיחות גבוהה יותר עם בעיות עור, בעיות בדרכי הנשימה ובעיות שרירים, בהשוואה לאלו שדיווחו שלרוב אינם חשים קור.
סיכונים אפשריים בעבודה
עובדים רבים חשופים לקור סביבתי, טבעי או מלאכותי, במהלך ביצוע פעילויות שונות, אשר יכול לגרום להם לעומס קור. האקלים בישראל מתאפיין בחורף חמים, יחסית, והטמפרטורות בארץ לרוב אינן יורדות מתחת ל-0 מעלות צלזיוס, מלבד בימים בודדים. עובדים החשופים לקור בסביבה טבעית הם עובדי בנייה ותשתיות, עובדי תפעול ותחזוקה ואנשי צבא ושמירה. חשיפה לקור מלאכותי קיימת לאורך כל השנה אצל עובדים בחדרי קירור ובמחסנים של מוצרי מזון.
עובדים בתעשיית המזון נדרשים, לרוב, לפעילות פיזית קלה ולתנועה חוזרנית. בתנאים אלו, התלונות על בעיות שריר ושלד עלולות להיות קשורות בשילוב של חשיפה לקור עם עבודה חוזרנית. הללו גורמות לעלייה במתח השריר ובעייפות השריר.
נוסף על כך, מהירות זרימת האוויר במחסן, לחות וחשיפה לטמפרטורה נמוכה במיוחד משפיעות אף הן על קצב קירור העור, וכתוצאה מכך, על הגברת הרגישות להתקררות כלי הדם, ולכאבי שרירים. כאשר הידיים הופכות קרות ונוקשות, נחווה ירידה בכוח השריר ובקואורדינציה, ויעלה הסיכוי לתאונה בעבודה ידנית. במצב מתון, קור עלול לגרום לתחושה לא נעימה ולאי-נוחות כללית. אי-הנוחות עשויה לגרום להסחת דעת, להפחתת יכולת ביצועית במשימות הדורשות ריכוז וערנות, ולהגברת הסיכון לתאונות עבודה ולפציעות יתר. קירור הרקמה יכול להוביל להעלאת האנרגיה הדרושה לפעילות פיזית ומנטלית, ולהגדלת הסיכון לפגיעה בעקבות ליקוי תחושתי. צריכת האנרגיה הנדרשת עולה בקור, כיוון שיכולת הביצוע של השריר פוחתת, אך גם בגלל הצורך להתנועע בביגוד מגן, שלרוב כבד מהרגיל. על פי ההערכה הקיימת, כל קילוגרם נוסף של ביגוד מעלה את צריכת האנרגיה הנדרשת ב-3%. עובדים בסביבה קרה עלולים להיות חשופים למגוון מחלות והשפעות בריאותיות שליליות, ולכן, יש להתוות מדיניות וכלים המתאימים לעבודה בחשיפה לקור.
אמצעי בקרה בחשיפה לקור בעבודה:
- חימום מקומי של עמדת העבודה, במידת האפשר.
- בקרה על תנועת האוויר. מומלץ לתכנן נכון את מערכות זרימת האוויר ולחסום את הרוח באמצעות מגני רוח.
- כיסוי ידיות, מכשירים ומוטות בקרה, העשויים מתכת, בחומר מבודד, למניעת כוויות קור.
- שימוש בחדרי מנוחה עם טמפרטורה נוחה, ועידוד להפסקות בחדר המנוחה.
- שמירה על ייבוש הבגדים. הזעה גורמת להרטבת הביגוד. ביגוד שנרטב מזיעה, מגשם או ממקורות מים אחרים, חייב להיות מוחלף בבגד יבש.
- ציוד מגן אישי, כגון ביגוד מבודד, צריך להתאים לתנאים הסביבתיים, לרמת הפעילות בעבודה ולרגישות אישית לקור. מומלץ לעשות שימוש בביגוד מתאים גם אם החשיפה היא זמנית (כניסה ויציאה מהמחסן).
- מומלץ להגביל את השימוש באלכוהול, בקפאין ובניקוטין, המשפיעים על זרימת הדם ומגדילים את הסיכון לפגיעות קור.
לסיכום, לקור השפעה נרחבת על גוף האדם. בעיות הקשורות לקור תלויות בטמפרטורת הסביבה, ברמת פעילות העובד, ברגישות לקור, בשימוש בביגוד מתאים, וכן, במצב הבריאותי של העובד. הקשיבו לגופכם, צאו להפסקות, אם אתם חשים עייפות, אכלו אוכל מזין והתלבשו היטב.
חומר נוסף לקריאה: חוברת תפוצה בטיחות בעבודה בחדרי קירור, הוצאה מרכז מידע, המוסד לבטיחות ולגיהות.
מקורות
Mackensen, S., Hoeppe, P., Maarouf, A., Tourigny, P., & Nowak, D. (2005). Prevalence of weather sensitivity in Germany and Canada. International journal of biometeorology, 49(3), 156-166.
Gavhed, D. (2016). O Work in Heat and Cold. Occupational Physiology, 237.
Mäkinen, T. M., & Hassi, J. (2009). Health problems in cold work. Industrial health, 47(3), 207-220.
Mäkinen, T. M. (2007). Human cold exposure, adaptation, and performance in high latitude environments. American Journal of Human Biology: The Official Journal of the Human Biology Association, 19(2), 155-164.
Piedrahı́ta, H., Punnett, L., & Shahnavaz, H. (2004). Musculoskeletal symptoms in cold exposed and non-cold exposed workers. International Journal of Industrial Ergonomics, 34(4), 271-278.
Pilcher, J. J., Nadler, E., & Busch, C. (2002). Effects of hot and cold temperature exposure on performance: a meta-analytic review. Ergonomics, 45(10), 682-698.