מאת: ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:11/11/2018
מאות מיליוני עובדים בעולם מועסקים בעבודה משרדית. בארה"ב, לדוגמה, בארה"ב מוערך ב- 50 מיליון מספר העובדים שמבלים יותר מחמישית מזמנם בעבודה במערכת משרדית. ההתקדמות הטכנולוגית בעשורים האחרונים הגדילה את נתח העובדים המועסקים בעבודה משרדית. בד בבד גדל גם חוסר הפעילות הפיסית בקרב עובדים אלה בהשוואה לתעסוקות אחרות ובמקביל קטנה הנטייה להיות מעורבים בפעילות מפצה מחוץ לשעות העבודה. נמצא קשר בין הפעילות הפיסית הנמוכה בעבודה יושבנית לבין השפעות בריאותיות שליליות, כגון עייפות ומצב רוח ירוד, ותחלואה הקשורה בעבודה כגון מחלות קרדיווסקולריות. מחלות אלה גורמות גם ליציאה ממעגל העבודה. רמות נמוכות של פעילות פיסית בעבודה נמצאו קשורות גם לתחושת לחץ נפשי, המהווה בפני עצמו גורם סיכון למחלות לב, חילוף חומרים ותזונה לקויה. ההשלכות הכלכליות של מחלות הקשורות בעבודת משרד מודרני נאמדות ב- 225 מיליארד דולר בארה"ב ו- 269 מיליארד יורו באיחוד האירופי בכל שנה.
מחקר חדש וראשון מסוגו בדק את ההשפעה של סוג ופריסה מרחבית של עמדות עבודה במשרד על רמות פעילות פיסית, תגובות עומס פיסיולוגי ותפיסת רמות של לחץ נפשי. אוכלוסיית המחקר כללה עובדים בריאים במשרדים ממשלתיים בארה"ב שהתנדבו בהסכמה להשתתף בניסויים. המשרדים כללו שלושה סוגי פריסה מרחבית של עמדות ישיבה:
- חדר לעובד אחד.
- משרד פתוח מחולק לתאי עבודה נפרדים.
- משרד פתוח שבו יש עמדות ישיבה סמוכות ללא מחיצה מפרידה ביניהן.
למדידת הפעילות הפיסית ועומס פיסיולוגי לבבי הוצמד לחזה העובדים מוניטור מיוחד בעל חיישן מתקדם במשך שלושה ימי עבודה ושני לילות. מוניטור זה בדק את מרווח הזמן בין פעימת לב אחת לשנייה כמדד לעומס פיסיולוגי עקב לחץ נפשי, ובדק גם את הפעילות הפיסית באמצעות מד תאוצה המשמש מנבא לבריאות פיסית. במקביל התבקשו המשתתפים לדרג על סולם דרגות באופן סובייקטיבי ובאמצעות טלפון סלולרי את רמת הלחץ והמתח שבו הם נתונים ואת מצב רוחם בכל שעה או יותר במשך יום העבודה. רמת הלחץ הנפשי דורגה גם באופן חד-פעמי בהתייחס לחודש העבודה האחרון. כמו-כן, מולא שאלון דמוגרפי.
ממצאי המחקר הם הבאים:
- עובדים במשרדים פתוחים ללא מחיצות בצעו פעילות פיסית גבוהה באופן מובהק מפעילותם של עובדים בחדרים נפרדים ועובדים במשרדים פתוחים בעלי תאי עבודה (32% ו- 20% יותר, בהתאמה).
- עובדים במשרדים פתוחים ללא מחיצות הציגו רמת לחץ נפשי נמוכה באופן מובהק מעובדים בתאי עבודה במשרד פתוח.
- השפעת ההבדלים בין סוגי המשרד ואופן הישיבה על הפעילות הפיסית היתה בולטת הרבה יותר מאשר ההשפעה של סוג העבודה בעמדות המשרדיות. כך, לדוגמה, רק עבודה צמודה למחשב כעבודה דומיננטית במשך יום העבודה הראתה הבדל משמעותי של פעילות פיסית נמוכה יותר בהשוואה לסוגי העבודות האחרות במשרד שביניהן הבדלי הפעילות הפיסית לא היו משמעותיים.
- קשר מובהק נמצא בין פעילות פיסית גבוהה יותר בעבודה לבין רמות נמוכות יותר של עומס פיסיולוגי בזמן שהעובדים נמצאים מחוץ למשרד (לאחר סיום העבודה), אך לא בזמן שהעובדים שוהים במשרד.
- עומס פיסיולוגי בזמן השהות במשרד היה גבוה יותר בעובדים מבוגרים מאשר בצעירים ובעובדים בעלי BMI (יחס גובה/משקל) גבוה.
- נשים הציגו פעילות פיסית נמוכה יותר מגברים בעת העבודה במשרד, אך עומס פיסיולוגי גבוה יותר מחוץ למשרד.
- תפיסת תחושת לחץ בתוך יום העבודה באופן שעתי היתה ביחס ישר לתפיסת תחושת הלחץ על פני זמן ממושך.
המחקר יצר פרדיגמה חדשה לחקירה אובייקטיבית של הקשר בין סביבות עבודה נתונות (משרדיות) לבין היבטים התנהגותיים, בריאותיים ורווחתיים אצל עובדים. בהתחשב בחשיבות שיש לפעילות פיסית על הבריאות, אין להתעלם מהעובדה שסוג ופריסה של עמדות עבודה במשרד עשוי להשפיע על מידת תנועתם של עובדים במהלך יום העבודה. לעבודה במשרד פתוח ללא מחיצות בין העובדים יש, כנראה, השפעה חיובית על עידוד פעילות פיסית בעבודה, למרות העדפה שיש לעובדים רבים לשבת במשרד לבד. עם זאת, ראוי לציין שהמחקר אינו מציג קשר סיבתי או הסבר מנגנון לקשר שנמצא בין סוג עמדת העבודה לבין רמת הפעילות הפיסית בעבודה. כמו כן, יש גורמים נוספים שיש להתחשב בהם במחקרים עתידיים בהקשר לפעילות פיסית, כגון, שטח עמדת העבודה, עיצוב מקום העבודה, הבדלים בתרבות עבודה, שימוש באביזרי משרד משותפים המחייב תנועה אליהם ואפילו נוף הנשקף מחלון משרד. המחקר עשוי לתרום במידה מסויימת לגיבוש קווים מנחים מיטביים לתכנון משרד במשולב עם אופי הפעילות בו כדי לקדם את בריאות העובד ושלומותו (well-being).
מקור: