מאת: ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:26/08/2018
משפחה בת 9 נפשות, שלושה חתולים ושני כלבים עברה לביתה החדש (פינלנד). כחודש לאחר המעבר חשו בני המשפחה בריח ביוב ולמרות הטיפול בבעיה הריח נשאר. תוך חודשיים מהמעבר לבית החדש החלו בני המשפחה לחוש בתסמינים שונים שכללו גירוי עיניים חזק, שיעול, כאבי ודלקות גרון, קוצר נשימה ודלקות במערות האף. תסמינים אלו הופיעו בעת השהות בבית. תוך תקופה קצרה נוספת התפשטו התסמינים לכאבי ראש ובטן, גירויי עור, אירועי חום לרבות חום גוף נמוך מדי, כאבי פרקים ושרירים. ארבעה ילדים פיתחו אסתמה שנדרש לה טיפול רפואי ושבעה מתוך התשעה פיתחו אלרגיה למזון ואבקנים. תינוק שנולד למשפחה לאחר המעבר לבית החדש סבל מספר חודשים מתת-משקל וצהבת. אפילו חיות המחמד פיתחו דלקות עיניים וגרון ותסמיני שפעת. המפנה הדרמטי הבא ארע כאשר בני המשפחה פיתחו תסמינים הדומים לתסמונת אימונולוגית "רגישות כימית מרובה" (MCS). רק שנתיים לאחר התפרצות התסמינים אובחנה בבית נוכחות של פטריות עובש שאליהן יוחסו התסמינים שתקפו את בני הבית וריכוזן באוויר היה גבוה פי כמה מהריכוז המקסימלי המומלץ. רק לאחר נטישת הבית ומעבר למקום אחר שככו התסמינים באופן הדרגתי.
המקרה לעיל נוגע אמנם לציבור ולא לעובדים, אך עובשים הם גורם סיכון ידוע גם במגזר התעסוקתי. אחד השלבים ההכרחיים בניהול סיכונים הוא זיהוי ואיפיון של גורם הסיכון והכרת הסיכון והנזקים האפשריים מגורם זה. עובשים שייכים לממלכת הפטריות וכוללים למעלה מ- 100,000 מינים. העובשים השכיחים ביותר בתוך מבנים שייכים למיני האספרגילוס, פניציליום, אלטרנריה, קלדוספוריום ומיוקור.
חלק מהעובשים הם תועלתיים ומזרזים תהליכים של פירוק חומרים אורגניים כגון עלים נושרים ועצים מתים. חלקם מעורב בעיבוד מזון (גבינות קשות) ותוספי מזון, מוצרי תסיסה ויצור פלסטיק ומחלקם מופקים חומרים אנטיביוטיים, כגון פניצילין, המעובדים לתרופות. אולם, רבים מהעובשים מפרישים תוצרי פירוק רעילים של חילוף חומרים. אחד הידועים בתוצרים אלה הוא האפלאטוקסין שיכול להווצר מעובשים הצומחים על בוטנים, שחת, חיטה, תירס, זרעי כותנה וחמניות ועוד. חומר זה יכול לגרום לפגיעה בכבד לרבות סרטן כבד ותמותה. תופעות בריאותיות שנצפו בבני אדם שנחשפו לעובשים כוללות דלקות בדרכי הנשימה עד דלקת ריאות חמורה, תופעות אלרגיות ואסתמה, דלקות עור (אקזמה). בני אדם בעלי רגישות של המערכת החיסונית הם בעלי סיכון גבוה יותר להתפתחות השפעות בריאותיות מזיקות כתוצאה מחשיפה לעובשים. כאנקדוטה שלא הוכחה באופן מוחלט מסופר שאחד הגורמים המשוערים למיתה של נפוליאון היה שחרור תרכובת גזית של המתכת הרעילה ארסן ע"י עובשים שצמחו על קירות החדר בו נכלא ופרקו את צבע הקיר שהכיל ארסן בתהליך חילוף החומרים שלהם. עובשים עלולים לגרום גם לנזק לרכוש.
גורמים להתפתחות פטריות עובש במבנים
עבור חומרים דליקים קיים מודל משולש האש שבכל אחד מקודקודיו נתון מרכיב הכרחי להתהוות אש או דליקה והמשכיותה. מרכיבים אלה הם חומר הדלק, חמצן ומקור הצתה (טמפרטורה). סילוק אחד הגורמים האלה מסלק את הסיכון להתהוות אש. במקביל למשולש האש עבור חומרים דליקים ניתן להציב מודל דומה שהוא המשולש החיוני להתפתחות פטריות. סילוק אחד המרכיבים בו ימנע התפתחות זו. המרכיבים בקודקודי המשולש הם נבגי פטריות, לחות וקרקע מזון.
נבגי פטריות נוכחים בכל סביבה פנימית כחיצונית והם נישאים בזרמי אוור, ספוחים על שטח פנים של חלקיקים שונים ונדבקים גם למשטחים שונים. טלטול משטחים אלה יגרום להסעת הנבגים למקומות אחרים. התיישבות הנבגים על קרקע מזון מתאימה לצמיחה ונוכחות גורמי הצמיחה האחרים תביא לנביטת הנבגים והתפתחות תפטיר העובש.
חומרי הבניין מהווים את אחד הגורמים במשולש הצמיחה של עובשים כל עוד הם מכילים קרקע מזון מתאימה. חומרי בניין רבים מכילים מצע צמיחה פוטנציאלי לצמיחת פטריות עקב תכולת החומרים בהם, מה גם שגורמי הצמיחה האחרים נוכחים בסביבת המבנה. חומרי בניין אלה הם כאמור, עץ, גבס, ציפי קירות על בסיס נייר (טאפט), צבעים וחומרים אחרים מכילי צלולוזה או מרכיבים אורגניים.
דרגת הלחות הנחוצה להתפתחות פטריות עובש משתנה מסוג אחד למשנהו. הצמיחה תלויה בעיקר בלחות האוויר בשטח המגע הישיר של האוויר עם משטח הצמיחה ובכמות המים הטבועה במצע הגדילה. הצמיחה תלויה גם במשך הזמן שהלחות הדרושה לה נשארת במצע הצמיחה. יש להבחין בין דרגת הלחות בשטח המגע של האוויר עם משטח הצמיחה לבין לחות האוויר בחלל נתון. לגבי קירות מעץ, גבס, טאפט נייר או קיר בטון צבוע (קרקע המזון היא צלולוזה או חומרים אורגניים) דרושה לחות יחסית מינימלית של 80% בשכבת האוויר המיידית הבאה במגע עם הקיר כדי שתתרחש נביטה של נבגי פטריות עובש. דרושה לחות גבוהה יותר – 85% - בשכבת אוויר זו כדי שהנביטה תוביל לשכבת עובש נראה. הדרגה המינימלית של תכולת המים במשטח הצמיחה צריכה להיות 15% לגבי משטח עץ ואחוז אקוויולנטי בקירות מחומרים אחרים כדי לעודד נביטת נבגים. דרגת הניראות של העובשים על משטח חשובה כיוון שאם אינם נראים ניתן להניח שכמות הרעלנים שלהם העלולה להתפזר באוויר נמוכה מכדי להביא לאפקטים בריאותיים כלשהם. אי לכך, כאשר הלחות היחסית בשכבת האוויר הנוגעת במשטח הצמיחה מגיעה ל- 95% קיים סיכוי גבוה לצמיחת עובשים גם לדרגה נראית. באותו זמן, לחות יחסית שכיחה בתוך מבנים עשויה להיות כ- 40%-50% או מעט יותר. ההסכמה הכללית היא שכאשר הלחות היחסית של האוויר בתוך מבנה נמוכה מ- 40% לא תתהווה בד"כ צמיחת עובשים על קירות מבנה, אלא אם כן הקיר רטוב. כאשר הלחות היחסית באוויר המבנה נמוכה מ- 40% וטמפרטורת חדר ממוצעת היא 25ºC לא תעלה נקודת הטל על 13ºC שהיא הנקודה המומלצת למניעת צמיחה של פטריות עובש.
מניעה
כאמור, סילוק אחד מגורמי הצמיחה ידביר צמיחה של עובשים במבנים. הגורם הקשה ביותר לשליטה במשולש לעיל הוא נבגי הפטריות עצמם כיוון שאלו חודרים מבחוץ לתוך מבנים באמצעות נשאים שונים החל מהאוויר עצמו ואבק הנישא בו וכלה בלבוש, נעליים וכו'. טכנולוגיית החדרים הנקיים יעילה במניעת חדירתם של נבגים, אולם היא מיושמת במיעוט מקומות העבודה. מסיבה זו מניעה של פטריות ע"י סילוק הנבגים אינה יעילה בדרך כלל.
גורם הצמיחה השני שאפשר לטפל בו הוא המשטח שעליו מתהווה קרקע מזון לפטריות. כתחליף לחומרי מבנה שמכילים צלולוזה וחומרים אורגניים, כגון עץ, נייר, צבעי חיפוי, גבס מצופה או מעורב בחומרים אורגניים, ניתן להשתמש במשטחי מתכת, בלוקים מבטון, זכוכית ופיברגלס. אם יש הכרח להשתמש בעץ יש כיום בשוק חומרי ציפוי וחיפוי לעץ שעשויים מחומרים עמידים לפטריות ומונעים מגע בין הנבגים והצלולוזה של העץ או גורמים לתמותת הנבגים. חשוב גם להקפיד שהעץ לבנייה יהיה יבש לחלוטין בטרם השימוש בו או התקנתו במבנים. גם מעטפת הבניין צריכה להיות אטומה למים.
חדירת נבגים מהסביבה החיצונית לתוך מבנה היא בלתי נמנעת ולא בכל מקום ניתן לשנות את חומרי הבנייה שמהם עשוי המבנה. אי לכך, מבחינת ניהול סיכונים, הלחות היא גורם הצמיחה שיש לטפל בו בעדיפות ראשונה. יש למנוע היווצרות של שכבת אוויר לחה שעלולה לבוא במגע עם משטח צמיחה פוטנציאלי. מומלץ שהלחות היחסית בשטח המגע בין משטח הצמיחה לבין האוויר לא תעלה על 65%. נקודה נוספת היא אפשרות לעיבוי אדי מים בחללים שבתוך קיר (בלוק בנייה), או בין שכבות כפולות של קיר בגלל הפרשי טמפרטורות בין פנים לחוץ. עיבוי זה עשוי להיות מקור ללחלוח הקיר ואספקת לחות לצמיחה. מסיבה זו כדאי שקירות לא יהיו מצופים בחומרים אטומים למים מצידם הפנימי כדי שאדי מים בחללי קיר יוכלו לעבור דיפוסיה לחלל הפנימי של מבנה ולא ליצור עלייה בלחות הקיר. מערכות מיזוג אוויר אמורות להביא בד"כ ללחות יחסית של 50% באוויר החדר. זו אמנם לחות גבוהה מזו המומלצת למניעת צמיחה של עובשים, אבל אם מוקפד לשמור קירות יבשים ולמנוע רטיבות ודליפות מים הסיכוי לצמיחת פטריות עובש הוא נמוך מאד.
במקרים של אי בהירות לנוכחות עובש על קירות ומאידך קיומן של תלונות עובדים על תסמינים המעוררים חשש לנוכחות פטריות עובש ניתן באמצעות מבחנים שונים לזהות עובשים במעבדה או באמצעות ניטור אוויר.
מקור: