מאת: ד"ר אשר פרדו, מנהל מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:15/04/2018
יום הרעש הבינלאומי התקיים החודש. על אף המודעות לרעש וסיכוניו בקרב המגזר התעסוקתי והציבור הרחב, שיעור המקרים של נזקים במערכת השמע בישראל, המוכרים כמחלה תעסוקתית כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק, ממשיך להיות הגבוה ביותר מבין שיעורי שאר המחלות התעסוקתיות המדווחות בכל שנה מזה שנים רבות. בדיווח של הרישום למחלות תעסוקתיות במרכז הלאומי לבקרת מחלות בישראל עמד אחוז המקרים של נזק למערכת השמע מסך מקרי המחלות התעסוקתיות לשנת 2015 (הדיווח האחרון שפורסם) על 64%, ולפי הדיווחים בשנים האחרונות מסתמנת עדיין מגמת עלייה בשיעור הפגיעה השנתי לכל 10,000 עובדים. יש לשער, שעקב תת-דיווח בנדון, מספר המקרים של ירידה בשמיעה ונזקים באוזן הפנימית מרעש מזיק בתעסוקה גבוה יותר מהמדווח. אחוז ההודעות על תחלואה הקשורה למערכת השמע מתוך סך ההודעות היה בשנת 2015 גבוה יותר במפעלים שמספר עובדיהם גדול מ- 25 (70%) מאשר האחוז המקביל (כ- 44%) במפעלים שמספר עובדיהם קטן יותר.
בדיווח של רישום מחלות המקצוע ל- 2015 לא נמסר מידע המפלח את התפלגות המקרים של נזקי שמיעה לפי ענפי תעסוקה. מידע כזה קיים בדיווח של שנת 2013 לגבי 15 ענפי תעשייה. מספר ענפי תעשייה אחראים לחלק גדול מהמקרים של נזקי רעש לשמיעה ובהם תעשיית מתכת, תעשיית מכונות וציוד, תעשיית חשמל ומים, תעשיית מוצרי מזון, ואחריהם תעשיית עץ ורהיטים, תעשיות כלי רכב ושירותים לתחבורה, תעשיית מנועים חשמליים ותעשיית מוצרי גומי ופלסטיק. ענף הבניין תורם אף הוא לעשרות מקרים מדווחים של נזקי שמיעה, אולם סביר להניח שבענף זה תת הדיווח נובע מהעסקת עובדים זרים וניתן לשער שאחוז הנפגעים גבוה יותר.
הצצה אחרת לגבי נזקי שמיעה מסקרנת דווקא בענפי תעסוקה ותת ענפים הקשורים בחקלאות, ייעור ודייג ולא מסווגים כענפים תעשייתיים מובהקים. מחקרים שונים שנערכו בארה"ב מצביעים על כך שבענפים אלה קיימת שכיחות רבה לחשיפה גבוהה לרעש וסיכון מוגבר לירידה בשמיעה עקב כך. בניתוח נתונים מסקר לאומי אחד בארה"ב, על סמך דיווח עצמי, דורגו ענפי החקלאות, הייעור ודייג ברשימת הענפים המובילים בחשיפה גבוהה לרעש מזיק כאשר שכיחות חשיפה זו בקרב עובדיהם הגיעה ל- 43%, ו- 27% מהעובדים דווחו על אי שימוש באמצעי מגן בעת עבודה בעוצמות רעש גבוהות. בסקר אחר בענפים הנדונים, המבוסס גם הוא על דיווח עצמי בהיקף ארצי, היה שיעור העובדים שסבלו מקשיי שמיעה וטיניטוס ("צלצולים באוזניים") ביחד הגבוה ביותר מכל שאר הענפים.
במאמר שפורסם לאחרונה, פרי מחקר שנערך בארה"ב, מדווח על שכיחות נזקי שמיעה על פי פילוח בתת ענפים של ענפי החקלאות, ייעור ודייג בין השנים 2003 – 2012. כמו כן נאמד הסיכון המתוקנן לאיבוד שמיעה בהשוואה לקבות תעשייות המקובלת לייחוס ונקראת תעשייה ייחוסית. הממצאים התבססו על ניתוח אודיוגרמות שנאספו ע"י המכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית בארה"ב (NIOSH). במחקר נמצא ששיעור השכיחות של נזקי שמיעה בענפים אלה יחד עם ענף הצייד נמוך בכ- 22% מזה בכלל ענפי התעשייה, אבל פילוח הענפים לתת- ענפים הראה על שכיחות משמעותית בקרב עובדים בתת–ענפים מסויימים ביחס לעובדים בכלל התעשיות בארה"ב. תת ענפים אלה כוללים חקלאות למטרות שיווק, חקלאות ימית, דייג, והעיסוקים בהם מסווגים תחת הסיווג הבינלאומי הסטנדרטי לתעסוקות (ISCO) המקובל גם בארץ.
להלן עיסוקים שבהם נמצאה שכיחות נכרת של פגיעה בשמיעה בדומה לממצאים בכלל התעשיות בארה"ב:
- מגדלי יבול חקלאי מסוגים שונים ופעילויות תומכות (ללא פירוט)
- מגדלי בהמות לבשר וחלב
- מגדלי עופות וביצים
- מגדלי דגים למאכל וטיפול ברבייתם
- עובדים בבתי גידול ומשתלות לעצים עד גודל מסויים כדי להעבירם לאחר הגדילה לשטחי נטיעה, שתילה וגינון
- עובדים במתחמי עצים עומדים המיועדים לכריתה לצורך הכנת קורות ובולי עץ למכירה
בשני תת הענפים האחרונים עלתה השכיחות האחוזית מעל זו שנמצאה בתעשייה כאשר בבתי גידול ומשתלות לעצים ואיסוף המוצרים היתה שכיחות נזקי השמיעה באחוזים גבוהה כמעט פי שניים מזו בתעשייה. בתת ענפים כגון גידול בהמות וגידול עופות התקרב שיעור השכיחות האחוזי של נזקי שמיעה לשיעור בכלל התעשיות.
רמות מפלסי הרעש בייעור עלולות להגיע לתחום של 97 – 102 דציבל A ומקורם, לדוגמה, בהתרת מעצורי כבלים לאחיזת בולי עץ ובניסור עצים. מפלסים שווי ערך בגובה 87 – 90 דציבל A עם ערכים מרביים מעל 100 דציבל A נמדדו בענף הדייג כאשר מקור הרעש הוא המנועים של כלי השייט. הדייגים בכלים עלולים להיות חשופים לרעש בעבודתם 24 שעות לעתים. בחקלאות ימית נמדדו מפלסי רעש נמוכים יותר, אבל בענף זה עלולים עובדים להיות חשופים לחומרים אוטוטוקסיים, כגון חומרי הדברה, בו-זמנית עם חשיפתם לרעש.
במקביל לבדיקת שכיחותם של נזקי רעש נאמד בתת הענפים השונים גם יחס ההסתברות (probability ratio) להתפתחות נזק שמיעתי ביחס לקבוצת תעשיות מקובלת לייחוס. בכל תת הענפים שנסקרו במחקר, למעט שניים, היה הסיכון המתוקנן לנזק שמיעתי גבוה מזה בתעשייה הייחוסית. תת הענפים בהם נמצא הסיכון הגבוה ביותר כללו חקלאות ימית ובתי גידול ומשתלות לעצים ודייג. בגידול ירקות ופירות קרקע (לדוגמה, מלונים) היתה שכיחות נזקי השמיעה נמוכה מזו בתעשייה הייחוסית, אולם יחס ההסתברות בהשוואה לתעשיה זו היה גבוה יותר.
אחוז הגברים העוסקים בענפי החקלאות, ייעור, דייג וצייד, באופן בלתי מפתיע, הגיע במחקר ל- 72%, אולם ראוי לציין שקבוצות גיל צעירות יותר עוסקות בענפים האלה בהשוואה להתפלגות קבוצות הגיל בכלל התעשיות, כאשר בהשוואה זו בולט ההבדל במספר העובדים בקבוצת הגיל 18 – 35. קבוצה זו כללה כ- 53% מכלל הנבדקים. בקבוצה זו ירידה בשמיעה עקב גיל בלבד קטנה מאד בד"כ ולכן עיקר הפגיעה בעובדים צעירים היא מהחשיפה עצמה. קבוצת הגיל של עובדים בגילאים 46 – 65, שבה ירידה בשמיעה משמעותית יותר עם העלייה בגיל ללא קשר לחשיפה תעסוקתית, דווקא היתה קטנה יותר בהשוואה לקבוצה מקבילה בכלל התעשיות. הסיכוי לירידה בשמיעה אצל גברים היה גבוה פי 3 מהסיכוי בנשים.
נתונים על שכיחות נזקי שמיעה בענפי ותת-ענפי התעסוקות הנ"ל לא פורסמו ע"י רישום המחלות התעסוקתיות. סביר להניח שמלבד חקלאות מספר העובדים בישראל בשלושת הענפים האחרים לעיל הוא קטן יחסית וזו כנראה אחת הסיבות להעדר נתונים משווים עם ענפי תעסוקה אחרים, אולם ממצאים כגון אלה שנמצאו במחקר שהוצג כאן מצביעים על צורך במתן תשומת לב להערכת חשיפה לרעש מזיק ותוכניות לשימור השמע בענפים האלה.
מקור: