מאת:ד"ר אשר פרדו, מנהל מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:05/03/2018
הערכת חשיפה של עובד בעבודתו היא שלב חיוני ביותר בהערכה וניתוח סיכון בריאותי תעסוקתי ושלב בתהליך הכולל לצמצום הסיכון ושמירה על בריאות העובד. ניטור ביולוגי הוא כלי ניהולי ודיאגנוסטי חשוב במערך הערכת החשיפה וההשגחה הרפואית על עובדים לצד הניטור הסביבתי-תעסוקתי המהווה כלי חשוב בפני עצמו. ניטור ביולוגי לחומרים כימיים מבוסס בד"כ על בדיקת רמותיו של סמן מוסכם כמדד לחשיפה ולעומס על הגוף – החומר עצמו, מטבוליטים שלו, או תוצרי תגובה אחרים הקשורים בו - בנוזלים ביולוגיים כגון דם ושתן או באוויר נשוף. תווכים ביולוגיים אחרים בהם ניתן לבדוק סמן לחשיפה הם שיער וצפורניים. שני תווכים אלה שימשו בעבר לניטור ביולוגי של מתכות בעובדים חשופים, אולם סיבות שונות גרמו לאי שימוש בהם בעשורים האחרונים ולהשארתם כתווכי בדיקה ברפואה הפורנזית, במחקר ובמקרים מיוחדים אחרים. בין הסיבות לאי שימוש שוטף בשיער וצפורניים לניטור ביולוגי של מתכות ניתן לציין את הקושי בתהליך ניקוי של זיהום חיצוני אפשרי מחומרים שנספחים על השיער או הצפורן ומקורם אינו מתוך הגוף, דבר העלול לגרום להטייה בתוצאת הבדיקה שאמורה לייצג רק את כמות המתכת שנספגה בגוף בעיקר דרך נשימה ובליעה. אחד היתרונות באנליזה של חומרים בשיער ובצפורניים היא האפשרות לעקוב אחרי היסטוריה של חשיפה בתקופת זמן מסויימת. זאת, כיוון שחיתוך שיער, לדוגמה, למקטעי אורך שצמחו בפרקי זמן עוקבים ואנליזה כימית/ספקטרוסקופית של מקטעים אלה יכולים לספק מידע על רמת ספיגת המתכת בגוף בכל פרק זמן נדון שבו צמח המקטע הנבדק. יתרון נוסף הוא בכך שבדיקה זו, כדוגמת בדיקת שתן, אינה פולשנית.
בשנים האחרונות יש התעניינות מחודשת בניטור ביולוגי של צפורניים כאמצעי למעקב רפואי אחרי עובדים חשופים למתכות. שיטת הבדיקה חייבת להיות סלקטיבית וספציפית ולענות על רגישות, דיוק והדירות כנדרש.
במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת פארדו בארה"ב נבדק ריכוז המתכת מנגן בצפורניים בקרב רתכים המרתכים פלדה מכילת מנגן. מנגן הוא מתכת עקבה חיונית בגוף, אך חשיפה כרונית אליו דרך הנשימה נקשרה לירידה בתיפקוד מערכת העצבים עד לתופעות דמויות מחלת פרקינסון. בשלב זה אין סמן ביולוגי מוכר באופן אוניברסלי המהווה סמן חשיפה למנגן. שיער וצפורניים נראים כמבטיחים בנקודה זאת. במחקר נבדקו 45 רתכים ו- 35 נבדקי בקורת תואמי גיל לצורך השוואה. אתגר המחקר היה להעריך את רמות המנגן שמקורו בעבודת הרתכים בלבד כנגד המנגן שעלול לנבוע ממקורות אחרים לא תעסוקתיים, ולהגיע לריכוז סף של מנגן בתווך ביולוגי שיהווה סף הפרדה בין חשופים לבלתי חשופים למתכת ברגישות ובסגוליות מיטביים. לצורך כך נבנה מודל שכלל מידע על היסטורייה תעסוקתית, תוצאות ניטור סביבתי, מידע על תזונת הנבדקים, וההבדלים בין הקבוצות נבדקו באמצעות כלים סטטיסטיים.
ריכוז המנגן בצפורניים של רתכים חשופים היה גבוה באופן מובהק מריכוזו בצפורניים של נבדקי קבוצת הבקורת (p<0.001). במחקר זה נמצא שערך חיתוך בגובה 4.14 מיקרוגרם מנגן בגרם אחד של צפורן מאפשר חיתוך בין חשופים לבין לא חשופים ברגישות של 91% ובסגוליות של 94%. כמו כן נמצא, שלתזונה, לאינדקס גובה-משקל (BMI), גיל, הרגלי עישון ומוצא אתני לא היה אפקט מובהק על ריכוז המנגן בצפורניים.
אחת השאלות היא האם ניתן לדעת באמצעות בדיקת המנגן בצפורניים אם החשיפה הסביבתית של העובד גבוהה או נמוכה יותר מהרמה הרגולטורית המרבית המותרת לחשיפה מבלי לבצע ניטור סביבתי. המחקר הנ"ל הראה שסף ריכוז מנגן בצפורן בגובה 4.66 מיקרוגרם /גרם צפורן מאפשר להבחין בין חשופים מעל הרמה המרבית המותרת, שנקבעה ע"י ההתאגדות האמריקאית של גיהותנים ממשלתיים (ACGIH), לבין חשופים מתחתיה ברגישות ובסגוליות של 90% כל אחת. לממצא זה עשויה להיות משמעות גם לגבי תקני חשיפה בישראל כיוון שהתקן למנגן המופיע ב- ACGIH הוא רשמי ורגולטורי בישראל.
סוגיה נוספת שנבדקה בנושא היא מהו טווח הזמן או חלון החשיפה למנגן, שבדיקת הצפורניים משקפת ויוצרת איתו מיתאם. המחקר המדווח כאן ומחקר נוסף בסוגיה זו הגיעו בנפרד לממצא זהה המצביע באופן מובהק על קשר בין תוצאת הבדיקה לבין תקופת חשיפה של 7 – 12 חודשים לפני מועד גזיזת הצפורניים לבדיקה.
בישראל נדרש ניטור ביולוגי של מתכות שונות על פי תקנות בטיחות וגיהות כחלק מהפיקוח הרפואי על עובדים חשופים, אולם עבור חשיפה למנגן לא נדרש עדיין ניטור ביולוגי אלא ניטור סביבתי-תעסוקתי בלבד. כיום, מתמקדות בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות למנגן באוכלוסיות רתכים ושם גם מתגלות רוב החריגות מרמות מרביות מותרות לחשיפה. מחקר זה ודומים לו מצביעים על אפשרות להשתמש בריכוז המנגן בצפורניים כסמן ביולוגי לחשיפה תעסוקתית של רתכים. באופן זהיר יצויין שיש עדיין צורך במחקר נוסף לביסוס והעמקה של מדדים ושיטות בדיקה כדי להפוך צפורניים לתווך בדיקה שגרתי למתכות במסגרת פיקוח והשגחה רפואיים על עובדים.
מקור: