כניסה הרשמה צור קשר

חשיפה תעסוקתית לחומרים מסוכנים בייצור מחממי מים באנרגיית גז וחשמל

מאת: ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות

תאריך:14/03/2018


דודים לחימום מים הם מצרך נפוץ  לחימום באנרגיה סולרית ו/או באנרגיה חשמלית וחימום בגז. בתהליך הייצור, הרלוואנטי למאמר זה, יוצרים מעטפת דוד מפלדה ע"י עיגול לוחות פלדה לגליל וריתוך החיבורים, בד"כ בטכניקת ריתוך עם גז מגן. בתוך דוד חשמלי מותקן גוף החימום. שטח הפנים הפנימי של הדוד מצופה באמייל. אחד המתקנים לציפוי האמייל הוא מתקן ריסוס אוטומטי הנתון בתא מכיל פתוח משני צדדיו ובעל יניקה מקומית של אוויר כדי למנוע פיזור חומר לסביבה. הציפוי מורכב מתערובת אבקתית של סיליקה גבישית חופשית, בנטוניט וגבישי פורצלן. התערובת נטחנת במטחנה ומועברת ע"י גרביטציה או אמצעים אחרים דרך משפך למיכל ערבוב. במיכל זה מעורבבת התערובת האבקתית עם חומרים נוזליים (מלחים חנקתיים, חומצה בורית ומים) ליצירת תרחיף שאותו מרססים לציפוי פנים הדוד. הדוד מועבר לתנור ואפיית הציפוי יוצרת את המשטח הרציף שלו על שטח הפנים הפנימי של הדוד. בשלבי הגימור מוכנס הדוד למעטפת חיצונית. בחלל שבין המעטפת החיצונית והדוד עצמו מזריקים בלחץ קצף פוליאורתני מבודד כאשר התהליך מתבצע בתא מאוורר בו כניסת האוויר המוהל היא מלמעלה ויניקת האוויר היא תחתית. הקצף נוצר מערבוב שני רכיבים המוזנים לתא דרך צנרת ומתקשה לאחר התזתו.

מוקדי החשיפה והסיכון העיקריים בתהליך המתואר לעיל ליצור דוד לחימום מים הם שלושה: פעולות הריתוך, יצור אבקת האמייל והתזתה, הכנת חומר הבידוד והזרקתו לדוד. בתהליך הריתוך החשמלי נחשף העובד לנדפי מתכות, גזים שונים וחמרים אחרים שמקורם בפלדה המרותכת ובאלקטרודת הריתוך.  מקורם של נדפי ריתוך הוא בעיקר בחוט הריתוך המתכתי והם כוללים מתכות, כאשר ברזל ומנגן מהווים בד"כ מרכיבים קבועים בפלדות ואם מדובר בריתוך פלדות המכילות כרום וניקל (פלב"מ, נירוסטה) תופענה גם מתכות אלה בנדפי הריתוך. בתהליך יצור אבקת האמייל והתזתה מהווה סיליקה גבישית חופשית את גורם הסיכון העיקרי ופוטנציאל פיזורה באוויר קיים בעיקר בעת הכנת התערובת היבשה והעברתה למיכל הערבוב עם נוזלים. רכיבי קצף הפוליאורתן, במקרה זה, הם רכיב כהלי ורכיב נוסף השייך למשפחת האיזוציאנטים ושמו MDI (מתילן דיפניל דיאיזוציאנט). ראוי להזכיר שגורמי הסיכון המצויינים כאן עלולים לגרום להשפעות בריאותיות כרוניות שעלולות להיות קשות. נדפי מתכות בריתוך קשורים לתחלואת ריאות כרונית ולפגיעה במערכת העצבים. סיליקה גבישית עלולה לגרום למחלת הסיליקוזיס שהיא מחלת ריאות קשה והסיליקה היא גורם שהוכר כמסרטן לאדם. איזוציאנטים עלולים לגרום לתגובה עם המערכת החיסונית ולהתפתחות של ריגוש יתר (סנסיטיזציה), אלרגיה נשימתית ועורית ואסתמה תעסוקתית. המרכיבים לעיל נכללים בתקנות הפיקוח על העבודה בישראל.

לאחרונה פורסם תיאור מקרה של יצור דודים לחימום מים. במקום נערך סקר גיהותי במחלקות המו"פ, רצפת היצור והגימור של דודי החימום, מחלקות תחזוקה.  הסקר כלל ראיונות של עובדים ושאלונים רפואיים. הערכה כמותית של החשיפה נערכה באמצעות ניטור סביבתי-תעסוקתי וניטור ביולוגי בדגימות דם של עובדי יצור ותחזוקה. מטרת בדיקות הדם היתה לבדוק את אפשרות החשיפה לאיזוציאנטים וקיומם של סמנים לריגוש יתר לחומר כיוון שהאיזוציאנטים, כאמור, ידועים כגורמי ריגוש יתר ואלרגיה תעסוקתית.

הסקר והבדיקות הראו את הממצאים הבאים:

 
  • ליקויים במערכות האיוורור לבקרת נדפי ריתוך באזורי הייצור.
  • ליקויים בהכלה (containment) ובאיוורור בתהליך הגימור של הדוד, שאיפשרו בריחת רסס של חומר הבידוד המותז בתהליך ופיזורו באזור הנשימה של העובד.
  • העדר אפקטיביות של האיוורור המקומי במשפך הקולט חומר טחון במכונת טחינה, עובדה שאיפשרה בריחה ופיזור של אבק מכיל סיליקה.
  • עובדים יצרו חתכים בחליפות המגן (טייבק) כדי להגביר את אפקט הקירור של החליפה, אבל יצרו בכך פוטנציאל לחשיפה עורית לאיזוציאנט MDI.
  • רבע מהעובדים דווחו על תסמינים בריאותיים המיוחסים לעבודה.
  • חשיפתם של תשעה מתוך עשרה עובדים לסיליקה חרגה מהרמה המרבית המותרת לחשיפה.
  • רמות החשיפה ל- MDI ולנדפי ריתוך היו נמוכות מהרמה המרבית המותרת.
  • ל- 6 עובדים מתוך 29 היו תסמינים של אסתמה המיוחסת לעבודה, אולם חלקם אף לא פנה לרופא.
  • בדיקות הדם של שני עובדים (מתוך 28) הראו שלעובדים אלה נגרם ריגוש יתר מחשיפה לאיזוציאנט וחשיפה זו מעמידה אותם בסיכון לאסתמה תעסוקתית. בבדיקות הדם של חמישה עובדים מתוך קבוצה זו התגלו ראיות לחשיפה לאיזוציאנט למרות אמצעי ההגנה ההנדסיים והאישיים שננקטו.

תוצאות הבדיקות הרפואיות לאיזוציאנטים מצביעות על כך שהשפעות עלולות להתפתח גם כאשר ריכוז החומר באוויר נמוך מהרמה המרבית המותרת לחשיפה. ראוי לציין שסף החשיפה לתגובה של ריגוש יתר עלול להיות נמוך מאד ולמעשה קשה להגדיר סף בטוח לחומרים מעוררי אלרגיה נשימתית. אי לכך, יש חשיבות יתר להגנה נשימתית על העובד באמצעים הנדסיים ואישיים. העדר חובה ללבוש מסכות בעת השימוש באיזוציאנט במפעל שנבדק והליקויים שנמצאו בהכלת התהליך ואיוורורו עשויים להסביר את הממצאים בעובדים. 

מתוך הירארכיה של שיטות להגנה מפני חשיפה תעסוקתית ניתנו המלצות למעסיק שהתייחסו, בהתאם לתפיסה ההירארכית, לשיפורים נדרשים ברמה התהליכית, ברמת ההגנה ההנדסית וברמת ההגנה הניהולית והאישית כדי למנוע את חשיפת העובדים או לצמצמה ולהגיע ליישום פרקטיקה נכונה של גיהות בעבודה. ברמה התהליכית הומלץ על שיפור המערכת לשינוע סיליקה אל מיכל ערבוב. ברמת ההגנה ההנדסית הומלץ על שינויים באיוורור ובהכלה ובהם תכנון מחודש של האיוורור המקומי במשפך מכונת הטחינה והוספת וילונות מ- PVC כהכלה נוספת בתהליך הגימור של דוד החימום כדי לצמצם פליטת רסס בזמן התזת חומר הבידוד הפוליאורתני של הדוד. ברמת ההגנה הניהולית הומלץ לערוך לעובדים הדרכה בעבודה עם חומרים מסוכנים כגון סיליקה ואיזוציאנטים ולהקים תכנית להשגחה רפואית על עובדים החשופים לחומרים אלה, לערוך מעקב רפואי אחרי עובדים שדווחו על תסמינים דומים לתסמיני אסתמה ולבדוק התאמתם או אי התאמתם לעבודה באיזוציאנטים. כמו כן הומלץ על מערכת מעקב בה יוכלו עובדים לדווח על תקלות וצורך בתחזוקה של אמצעי הגנה מחשיפה.

המלצות בנדון ניתנו גם לגבי העובדים ובהן המלצה לאסור יצירת חתכים בחליפות המגן, המלצה להגברת הקליטה וההפנמה של הסיכונים הבריאותיים של סיליקה ואיזוציאנטים והמלצה לדווח על תסמינים בריאותיים קשורים ולערוך ביקור אצל רופא תעסוקתי לשם הערכת המצב. בנוסף להמלצות הנ"ל ניתנה המלצה להקמת ועדת בטיחות שחסרונה במפעל הורגש. 

מקור:

 

שלח להדפסה כתוב תגובה

 

לחדשה זו התפרסמו 0 תגובות לפתיחת כל התגובות

כתוב תגובה סגור תגובה

שם: תוכן
כותרת
כתוב תגובה