מאת:מיקי וינקלר, ראש מינהל הנדסת בטיחות, פרויקטים ובטיחות עובדים עם מוגבלות, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:03/12/2017
אוכלוסיית העולם מונה מעל 7 מיליארד בני אדם. יותר ממיליארד בני אדם, או כ-15% מאוכלוסיית העולם, חיים עם מוגבלות כלשהי. בישראל על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ישנם כ 1,410,000 אנשים עם מוגבלויות שהם כ 17% מכלל האוכלוסייה, כמחצית מהאנשים עם מוגבלות הינם בוגרים בגילאי העבודה. בגיל העבודה (20-64) שיעור הנשים והגברים עם מוגבלות שווה, אולם בקרב בני 65 ומעלה שיעור הנשים עם מוגבלות גבוה משיעור הגברים (50% נשים לעומת 41% גברים).
בדוח שהוכן על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל "אנשים עם מוגבלות בישראל 2017" עולה כי קיימים פערים גדולים בין אנשים עם מוגבלות לבין אנשים ללא מוגבלות, אנשים עם מוגבלות עובדים פחות, מרוויחים שכר נמוך יותר ומתקשים יותר לכסות את הוצאותיהם החודשיות. אנשים עם מוגבלות מדווחים לעיתים קרובות יותר על תחושת בדידות ועל היעדר חברים, ולשיעור גבוה יותר מהם אין על מי לסמוך בשעת מצוקה.
על פי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הגורם המרכזי לפערים הקיימים הם חסמים חברתיים ואפליה מובנית אשר מונעת מאנשים עם מוגבלות להשתתף השתתפות מלאה ופעילה בחיי היום-יום ולממש את הפוטנציאל האנושי הטמון בהם. עובדים עם מוגבלות נתקלים בהיעדר נגישות וחווים שירותים שלעיתים אינם מספקים. לכן, נמנע מהם לעיתים קרובות לרכוש השכלה, ולהשתלב בשוק התעסוקה כמו שאר האוכלוסייה.
מעיון בנתוני התעסוקה המוצגים בדוח עולה כי בגיל העבודה, 51% מן האנשים עם מוגבלות מועסקים לעומת 79% מן האנשים ללא מוגבלות. הפער גדול יותר בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה, מהם רק 38% מועסקים. 20% מן האנשים עם מוגבלות חמורה ו- 13% מן האנשים עם מוגבלות מתונה מדווחים כי יש להם חשש גדול או חשש גדול מאוד לאבד את עבודתם. בחברה הערבית הפערים בין אנשים עם מוגבלות לבין אנשים ללא מוגבלות גדולים עוד יותר. כך לדוגמה, בחברה הערבית, רק 27% מן האנשים עם מוגבלות בגיל העבודה מועסקים, לעומת 60% מן האנשים בגיל העבודה ללא מוגבלות.
עובד עם מוגבלות מביא ערך מוסף למקום העבודה ותרומתו למקום העבודה רבה ומבורכת. מפתח לקליטת עובד עם מוגבלות הוא זיהוי חוזקותיו והעצמתן, והתאמת חולשותיו לעבודה בסביבה בטוחה. עובדים עם מוגבלות בדרך כלל אינם חושפים או משתפים את מגבלתם. נוסף על כך, מוגבלויות שאינן פיזיות אינן נראות לעין. העובדים עם המוגבלות ישווקו את עצמם כעובדים רגילים, ועל המנהלים בכלל הרמות מוטלת החובה ללמוד להכיר אותם.
לקליטה מוצלחת ובטיחותית של עובד עם מוגבלות יש שישה שלבים:
- זיהוי ואיתור המוגבלות תוך ראיון ושיח עם העובד, בניסיון לדלות ממנו מידע המתאר את מוגבלותו.
- התאמה למרחב העבודה. לאחר זיהוי המוגבלות יש למקם את העובד במקום המיטבי עבורו (מבחינת קומה ומרחק ממתקנים חיוניים).
- התאמה לסביבת העבודה המידית. לאחר התאמה במרחב יש לדאוג למיקום מתאים באולם, תחנת עבודה, מעבדה וכו'.
- חניכה והדרכה לגבי הסיכונים המידיים והמרחביים. הדרכה מונגשת לסיכונים כלליים ולהתנהגות בטיחותית, תוך בחינת היכולות הקוגניטיביות של העובד שלא זוהו בשלב הראשון.
- שיבוץ למטלות בהתאם ליכולות הפיזיות והקוגניטיביות של העובד.
- העלאת המודעות לבטיחות. שיפור מיומנויות הבטיחות והגברת המודעות לבטיחות בעבודה בהתאמה ליכולות העובד.
מגוון סוגי המוגבלויות ורמותיהן השונות מציב בפני המעסיק אתגר בטיחותי. על המעסיק להביא בחשבון את סוג המוגבלות ולנהל את ההתאמות הנדרשות על מנת שהעובד יוכל לפעול כמו שאר העובדים ולבצע את מטלותיו בבטיחות ובסביבה בטוחה, בשגרה ובמצבי החרום השונים.
בשנה האחרונה הרחיב המוסד לבטיחות את פעילותו לקידום הבטיחות של עובדים עם מוגבלות, בחודש ספטמבר נערך הכנס הראשון לבטיחות בעבודה עם בעלי מוגבלויות, שהתקיים בבית התעשיינים בתל אביב, בכנס השתתפו מנהלי עבודה ממגזרים שונים ונציגי חברות גדולות במשק, המתמחים בעבודה עם בעלי מוגבלויות שונות. פעילות נוספת מתבצעת יחד עם מנהלי מרכז עבודה שיקומי לקידום הבטיחות של העובדים עם מוגבלות ואנשי הצוות.