מאת:יפעת זר, מרכז מידע, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:17/12/2017
הצטברות פיח בדודי קיטור
פיח הוא אבק פחם, הנפלט כתוצאה מבערה לא מושלמת של חומר אורגני, שכתוצאה ממנה נותרים גרגרי פחמן זעירים שלא הפכו לפחמן דו-חמצני. צבעו של הפיח שחור והוא נוצר בעיקר משרפת דלק במנועים ובתחנות כוח ומשרפת פחם או עץ בתנורי הסקה.
בעת שרפת הדלק במערכת הבעירה של דוד הקיטור מצטברים ונדבקים חלקיקי פיח על דופנות תא הבעירה והצינורות של הדוד וכן, נערמים ונדבקים משקעי פיח בתחתית תא הבעירה של הדוד. הצטברות הפיח מורידה את ניצולת הבעירה של הדוד, מעלה את ריכוז המזהמים הנפלטים לאוויר מארובת הדוד ומעלה את הסיכון להתלקחות ספונטנית ובלתי נשלטת של חלקיקי הפיח.
צילומים: CDC
תחזוקת דודי קיטור
אי לכך, הכרחי לשמור על תחזוקה נאותה וניקיון הדוד מהפיח באופן שגרתי. תדירות ניקוי הדוד יכולה להשתנות מאחת לחודש ועד אחת לשנה כתלות בסוג ובהרכב הדלק ובמבנה דוד הקיטור ותא הבעירה שלו. בחלק מדודי הקיטור קיים מנגנון לניקוי אוטומטי של התזת קיטור או אוויר. באלו שאין בהם מנגנון זה, מבוצע ניקוי הדוד באופן ידני. קיימות שתי שיטות לניקוי ידני של הדוד:
- שטיפה בלחץ גבוה של מים. לשיטה זו כמה חסרונות, כגון הצורך בניקוז יעיל של המים מחדר הדוד, ייבוש הדרגתי של מבנה הלבנים שנרטב, ייצור חומצה והחלדה של חלקי מתכת בצינורות ובארובה.
- ניקוי יבש – הסרת הפיח תוך שימוש בכלי עבודה ידניים, כגון מברשות וסכינים מיוחדות, העברת משחולת עשויה מברשת פלדה בתוך הצינורות ושאיבת הפיח באמצעות שואב אבק תעשייתי נייד למניעת פיזור הפיח לסביבה.
שיטת הניקוי היבש יעילה ונפוצה יותר מהשיטה הרטובה.
סיכונים בריאותיים בשיטת הניקוי היבש
לצורך ביצוע ניקוי יבש של הפיח, נכנסים עובדי התחזוקה אל תוך דוד הקיטור ועלולים להיחשף לחלקיקי הפיח בנשימה ובמגע ולעיתים בבליעה, במיוחד אם אינם משתמשים באמצעי המיגון המתאימים. בהתחשב בכך שמהלך הניקוי יכול לארוך 6-10 שעות ביום לדוד, ובמעבר מדוד לדוד – לאורך כל ימות השנה, מדובר בחשיפה תעסוקתית משמעותית וארוכת טווח.
הרכב הפיח משתנה כתלות בסוג הדלק שבו נעשה שימוש בתא הבעירה של הדוד ויכול להכיל גורמים מזיקים רבים, שחלקם אף רעילים ומסרטנים: חלקיקי אבק כללי וחלקיקי אבק "ברי נשימה" (PM10), תכולת מתכות כגון: ארסן, קדמיום, אלומיניום.
על פי הספרות, חשיפה לפיח (חשיפה עורית, נשימה, בליעה) עלולה לגרום להתפתחות נזקים בריאותיים שונים בכל מערכות הגוף. החשיפה הנשימתית בשאיפת הפיח, לדוגמה, עלולה לגרום להתפתחות רגישות (אלרגיה) של אברי מערכת הנשימה, תחלואה קלה, כגון אסתמה, ותחלואה חמורה יותר, כגון פניאומוניטיס (דלקת ריאות), פנוימוקוניוזיס, COPD – מחלת ריאות חסימתית כרונית, סרטן ריאות ואברי מערכת הנשימה האחרים ועוד.
כמו כן, נמצא כי תופעות ומחלות קיימות במערכת הנשימה עלולות להחמיר עקב החשיפה הנשימתית לפיח, ובנוכחות גורמי סיכון נוספים, כמו עישון, יחד עם החשיפה לפיח, עלול לעלות הסיכון לנזקים במערכת הנשימה.
אמצעי מיגון
על עובדי ניקוי/תחזוקת דודים להשתמש באמצעי מיגון אישי כמתחייב ב"תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), תשנ"ז-1997" בעת ביצוע עבודתם, על פי ההנחיות המפורטות בתוספת לתקנה 3 – טבלת סוגי ציוד מגן אישי להגנת אברי הגוף השונים: הגנה כללית של הגוף, הפנים, העיניים, כפות הידיים, הרגליים ובמיוחד הגנת דרכי הנשימה.
בדיקות רפואיות
על פי "תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), תשע"א-2011", נדרשות על פי כל דין או על פי דרישת מפקח עבודה שהוא רופא, בדיקות רפואיות תעסוקתיות לעובדים בגורמים מזיקים.
מקורות
1. תחלואה בקרב עובדי תחזוקה/ניקוי דודי קיטור:
7. פרסומים של המוסד לבטיחות ולגיהות להרחבה בנושא טיפול במתקני לחץ: לרכישה לחץ כאן
- תחיקה בנושא מתקני לחץ ומתקני קיטור (202100440).
- בטיחות במתקני לחץ (203240230).