סיכום עיקרי תקן ישראלי 6385
תקן ישראלי 6385: עקרונות ארגונומיים לתכנון מערכות עבודה, שאומץ בשנת 2013 בוועדת הארגונומיה של מכון התקנים, מהווה תשתית ליישום עקרונות ארגונומיים. כדי להנגיש את תוכן התקן לקהל המתעניינים, ובהמשך לסדרת הכתבות במדור הארגונומיה של המוסד לבטיחות ולגיהות, אנו מגישים את סיכום עיקרי התקן. לתקן המלא, יש לפנות למכון התקנים הישראלי.
------------------------------------
מטרת התקן היא להציע עקרונות ארגונומיים בסיסיים כקווים מנחים לתכנון מערכות עבודה, בגישה מכלילה ומשלבת, היוצרת איזון בין הדרישות האנושיות, לאלו החברתיות והטכניות. הכוונה היא לאפשר לארגונומים, למנהלים, לעובדים או למעצבים לתכנן, לעצב מחדש, לשפר או לשנות מערכות עבודה.
מערכת עבודה היא שילוב של עובד אחד או יותר, ושל ציוד עבודה, הפועלים ביחסי גומלין בתוך מרחב עבודה או סביבת עבודה מסוימים. מערכת עבודה פשוטה יכולה להיות מוגבלת לאדם אחד העובד עם מכשיר אחד; מערכות מורכבות יותר כוללות מפעל, מחלקה או משרד שלם.
הקווים המנחים המוצגים בתקן נועדו ליצור תנאי עבודה אופטימליים לקידום רווחת האדם, בריאותו ובטיחותו, תוך התייחסות ליעילות ולתועלתיות, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה כלכלית.
תקן זה יהווה תקן ליבה ארגונומי, שממנו ייגזרו תקני ארגונומיה אחרים. על אף הדגשת הקשרו של התקן למערכות עבודה, אפשר ליישמו בכל פעילות אנושית אחרת, כולל עיצוב מוצרים או פעילות פנאי.
תכנון מערכות עבודה
בתהליך התכנון והעיצוב של מערכת עבודה יש להביא בחשבון את יחסי הגומלין בין העובד או העובדים, ומרכיבי המערכת הנוספים, כולל סביבת העבודה, המטלות, הציוד והסביבה. אפשר לראות ביטוי ליחסי גומלין אלו בשני מושגים:
- עומס חיצוני (work stress – external load)
העומס החיצוני על העובד הוא סכום של הגורמים, הדרישות והתנאים בעבודה, הפועלים להפרת האיזון הפיזיולוגי או הפסיכולוגי של העובד. הדרישות על העובד כתוצאה מאינטראקציות אלו יוצרות יחד את עומס העבודה (work stress).
- תגובה פנימית (work strain - internal response)
תגובת העובד לעומסים אלו, בהתאם ליכולתו ולתכונותיו האישיות, תוגדר כמתח עבודה ((work strain. למתח זה נודעת השפעה שלילית או השפעה חיובית על המשך פעולתו של העובד – לדוגמה, עייפות או פיתוח מיומנות. כך נוצרת מערכת של משוב הדדי בתוך מערכת העבודה.
מבחינת הארגונומיה, שני המונחים (עומס עבודה ומתח עבודה) הם ניטרליים ואפשר לראות בהם השפעה חיובית (כגון למידת מיומנות חדשה, חיזוק שרירים או שיפור הדיוק בעבודה) או שלילית (כגון עייפות בעבודה, או תחושת לחץ בעבודה).
העקרונות הארגונומיים מציבים את האדם כמרכיב העיקרי במערכת ויישומם תורם למזעור ההשלכות השליליות עליו ולעידוד ההשלכות החיוביות.
רצוי להפעיל שיקולים ארגונומיים בשלבי התכנון המוקדמים. עם זאת, יש תועלת בעיצוב מחדש לצורך שיפור מערכת קיימת. השתתפותם של העובדים בתכנון או בעיצוב מערכת העבודה חיונית ליעילותו.
תהליך תכנון מערכת עבודה
התכנון הוא תהליך מובנה שחוזר על עצמו במהלך מספר שלבים עד ליצירת עיצוב או עיצוב מחדש. לגורמים השונים, כגון חלוקת העבודה בין עובדים, צורת הממשק עם המכשירים, או מידת הצורך בהכשרה, השפעה הדדית ולכן רצוי למנות צוות רב-מקצועי לקבלת החלטות בתהליך. תהליך התכנון או העיצוב מתבצע במספר שלבים בעלי השפעה הדדית, שאינם בהכרח מתבצעים ברצף.
השלבים בתהליך תכנון מערכת עבודה כוללים:
- קביעת מטרות (ניתוח צרכים) (Formulation of goals (requirements analysis
ניתוח דרישות המערכת בתכנון חדש מושתת על איסוף מידע לגבי דרישות הייצור או הביצוע של המערכת, יחד עם מידע לגבי תכונותיה ומגבלותיה של האוכלוסייה הצפויה לעבוד בתוכה. רצוי לבחון סוגיות ארגונומיות שכבר דווחו במערכות דומות קיימות או בפרסומים מקצועיים.
לאחר איסוף וניתוח המידע באמצעות כלים ארגונומיים מקובלים, תיווצר פרוגרמה המגדירה דרישות ומפרטים, שמתייחסים לבריאות העובדים, לבטיחותם ולרווחתם, וגם לדרישות הביצוע הטכני של המערכת החדשה, לרבות תפעול ותחזוקה.
- ניתוח וחלוקת תפקידים – Analysis and allocation of functions
לאחר קביעת הדרישות למערכת חדשה, יש לקבוע מהם התפקידים שיאפשרו את השגת המטרות, ומה יהיה אופן חלוקתם בין העובדים ובין המכונות השונים. ניתוח של יכולות העובדים ושל יכולת המכונות ביחס לדרישות המערכת יאפשר את חלוקת המטלות בצורה היעילה ביותר, תוך הפעלת השפעה חיובית על בריאות העובד, על רווחתו ועל בטיחותו.
- התפיסה העיצובית – Design concept
על בסיס חלוקת התפקידים שנקבעה, יש ליצור את התפיסה (הקונספט) העיצובית, המגדירה את המבנה של מערכת העבודה ואת יחסי הגומלין בין מרכיביה, תוך שמירה על מקומו של האדם במרכז המערכת.
יש ליצור רשימת דרישות לעיצוב התפקידים שבני האדם יבצעו. כמו כן, יש ליצור רשימת דרישות לעיצוב ציוד העבודה, סביבת העבודה, הכלים ועמדות העבודה.
- תכנון מפורט – Detailed design
יש לפרט את המרכיבים השונים, תוך התייחסות לתלות ההדדית הקיימת ביניהם.
♦ תכנון ארגון העבודה
יש להתייחס להשפעות ההדדיות בין תפקידים בודדים לבין המערכת, ולבחון איך מערכת עבודה אחת עלולה ליצור מגבלות או לחצים על מערכת אחרת. שילוב לחצים אלה עלול ליצור עומס שלילי על עובד בתוך המערכת, וכך ייווצר צורך בפתרון עיצובי אחר.
♦ תכנון מטלות העבודה
בהסבת התפקודים שבביצוע אדםלמטלות בודדות מוגדרות, יש לשאוף
• להכיר ביכולות ובניסיון של העובדים ולאפשר מגוון מיומנויות ופעילויות
• לוודא כי כל מטלה מהווה יחידת עבודה שלמה ותורמת באופן ברור לשלמות המערכת
• לספק לעובדים מרחב החלטה ומשוב מובן
• לאפשר פיתוח מיומנויות קיימות ורכישת יכולות חדשות
• להימנע מעומס יתר, או מתת-עומס ולמנוע חוזרנות העלולה לגרום לשעמום או לחוסר שביעות רצון
♦ תכנון תפקידים
רמת המתח(stress) הגופני או המנטלי תלויה באפיוני המטלות הבודדות, כפי שצוינו לעיל, ובנוסף היא מושפעת משילוב המטלות במסגרת התפקיד ומגורמים כגון מידת השליטה על תהליכי העבודה או חוזרנות. במקרה שמגבלות בתכנון מובילות למטלות בודדות, שאינן עונות על הדרישות לתכנון מוקדם של מטלות, רצוי לאפשר את איזון העומס על ידי עיצוב התפקיד הכוללני.
אמצעים לשיפור התפקיד כוללים רוטציה בין מטלות; הרחבת התפקיד, שיכלול רצף מטלות והקפדה על קיום הפסקות נאותות.
♦ תכנון סביבת העבודה
סביבת העבודה תגן על העובדים בפני השפעות שליליות של תנאים פיזיים, כימיים, ביולוגיים או חברתיים. יש להיעזר בסטנדרטים או בתקנים מקובלים לגבי חשיפות וגם בהערכות סובייקטיביות של העובדים. לתכנון ולעיצוב הסביבה השפעה הן על בריאות העובד ורווחתו, והן על ביצוע התפקיד. לדוגמה, תאורה בלתי מספקת עלולה לפגוע בדיוק העובד במטלות עדינות.
♦ תכנון ציוד העבודה, התוכנה והחומרה
לאור הדרישות המנטליות ההולכות וגוברות בביצוען של מטלות רבות, יש לשים דגש על ההיבטים המנטליים הכרוכים בהפעלת הציוד, לצד ההיבטים הגופניים והמכניים.
קבלת החלטות, העברת מידע או תקשורת בין אנשים לבין ציוד מתאפשרת באמצעות הממשק של הציוד עם המפעיל, אשר המרכיבים העיקריים בו הם תצוגות ובקרים.
הממשק יתאים לתכונות האדם
• הממשק יספק מידע כללי, במבט מהיר, וגם מידע מפורט.
• יש לשים בהישג יד ובמרחק הפעלה נוח את הפריטים שנחוצים תדיר לצורך הושטתם או הגעה אליהם.
• יש לשים במרחק ראייה נוח את הפריטים שנחוצים תדיר לצורך עיון או ראייה.
• צורת ההפעלה תפחית ככל האפשר טעויות אנוש.
• בחירת הבקרים, עיצובם וסידורם יותאמו ליכולות הקוגניטיביות של המפעיל האנושי, ליכולת תנועה של האיבר המפעיל ולמיומנות ולכוח של המפעיל.
• המרחק בין המפעיל לבקרים יאפשר הפעלה מהירה ורציפה, בלי להגדיל את הסיכון שבהפעלה בלתי מכוונת.
♦ תכנון של מרחב העבודה ושל תחנות העבודה
בתכנון מרחבי העבודה יש להבטיח לעובדים יציבות גופנית ותנועתיות אופטימלית. מרחב העבודה יאפשר לעובד תנוחת עבודה יציבה וגיוון תנוחות, למניעת עייפות שרירים או עומס סטטי מתמשך. יש לשים דגש על הנקודות הבאות:
• ממדי גוף – תכנון העמדה יביא בחשבון את ממדי הגוף של העובדים, כולל בגדיהם והציוד הנחוץ לתפקיד.
• במטלות מתמשכות, רצוי לאפשר עבודה בישיבה ובעמידה, לסירוגין, ולמנוע מנחי שפיפה או זחילה.
• בהפעלת כוח, יש לספק תמיכה נאותה ולאפשר מנח גוף מתאים, כדי להקטין את המומנט ואת מידת הכוח הנחוץ.
• הכוח הנדרש יהיה בהתאם ליכולת הגופנית של העובדים, תוך התחשבות ביחסים בין כוח, תדירות המאמץ, מנחי גוף וכו'.
• יש לתכנן את העבודה תוך התאמת גודל קבוצות השרירים המופעלות לרמת הכוח הנדרשת, או להוסיף מקור כוח חיצוני.
• יש לאזן בין תנועות גוף שונות, ולהעדיף תנועתיות על סטטיות מתמשכת.
• יש להתחשב בגבולות אנטומיות ופיזיולוגיות בקביעת מהירות התנועה, טווח התנועה וכיוון התנועה.
- מימוש, הטמעה ותיקוף Realization, implementation and validation
תהליך המימוש כולל בנייה, ייצור או רכישה של מערכת העבודה על פי העיצוב החדש, והרכבתה במקום המיועד.
ההטמעה (היישום בפועל) היא תהליך מתוכנן ומובנה של הכנסת המערכת החדשה לפעולה והצגתה בפני כל המעורבים, כולל העובדים, תוך הכשרה או הדרכה מתאימות. זמינות התיעוד וההנחיות הכתובות, המותאמים לאוכלוסיית המשתמשים, תאפשר מעבר מהיר וחלק. תכנון על פי עקרונות ארגונומיים יפחית את הצורך בהדרכה.
תיקוף המערכת ובחינת יעילות פעולתה, בהשוואה למתוכנן, ייעשו בשיתוף העובדים. מערכת שבה מושגות מטרות הביצוע תוך השפעה שלילית על בריאות של העובד, רווחתו או בטיחותו, אינה עונה על דרישות תקן ארגונומי 6385 ותעוצב מחדש על פי עקרונות תקן זה.
יישום עקרונות הארגונומיה משפר את ביצועי המערכת ואת יעילותה, ללא פגיעה בבריאות העובדים, ברווחתם או בבטיחותם.
נוסף על הערכת המערכת בעת ההטמעה, הערכה כוללת של מערכת עבודה יכולה להבהיר את תוצאות הפרויקט, תוך השוואה בין התוצאות הצפויות לבין התוצאות בפועל.
לאחר התייצבות המערכת החדשה, יש לבצע מעקב מתמשך למניעת פגיעה בטווח הארוך בעובדים או בביצועים. רצוי לכלול שלושה סוגי מדדים:
♦ מדדים של בריאות ורווחת העובדים – מדדים פיזיולוגיים-רפואיים; מדדים סובייקטיביים; מדדים פסיכולוגיים.
♦ מדדי בטיחות – טעויות; אמינות; התנהגות בטיחות; תאונות וכמעט-תאונות;
♦ מדדי ביצוע – איכות; כמות
בהערכת המערכת, אפשר לשלב מדדי שימושיות או מודלים של עלות-תועלת.
סיכום עיקרי התקן אינו מחליף את נוסח התקן המלא. לתקן המלא, יש לפנות למכון התקנים הישראלי.