מאת:ד"ר אשר פרדו, מנהל מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:06/08/2017
עונת הקיץ בעיצומה ובעונה זו עולה צריכת הבילוי של ילדים, נוער ומבוגרים בגופי מים לבילוי ופנאי כגון פארק מים, בריכות שחייה, חופי רחצה, אגמים, כחלק מפעילויות נופש, חופשה וסיבות אחרות. בד בבד עם עליית הנוכחות של מבקרים בגופי מים לבילוי ופנאי עולה גם פוטנציאל הסיכון הבריאותי של מגזר תעסוקתי הכולל את צוותי העובדים בפארק מים, בקנטרי קלאב ובבריכות שחייה ציבוריות שאינן חלק ממתקן גדול יותר. מגזר זה הוא אמנם קטן ובלתי בולט, אך הוא זכאי למידע על סיכונים בריאותיים תעסוקתיים במסגרת עבודתו.
המונח הרפואי המגדיר תחלואה כתוצאה מחשיפה לגופי מים מלאכותיים המשמשים לפנאי ובילוי, הוא "תחלואת מי פנאי". גורמי התחלואה העיקריים הם מיקרואורגניזמים וחומרים כימיים הנמצאים במים בהם אנו שוחים או שוהים. אמנם הסכנה לתחלואה קיימת גם בקרב המתרחצים עצמם, אך מאמר זה מתמקד באלה שעבורם המקומות הנדונים הם מקומות תעסוקה ושהותם במקומות אלה, מתוקף תפקידם, שגרתית וארוכה יותר בהשוואה למבקרים עצמם, עובדה היכולה לתרום לפוטנציאל סיכון גבוה יותר.
המגע עם גורמי הסיכון הנ"ל יכול להתרחש דרך נשימה, עור ובליעה. אווירוסולים הניתזים ומתפזרים מגוף המים באופן רחב לסביבה עלולים להגיע לדרכי הנשימה. אווירוסולים אלה עלולים להכיל חיידקים מעוררי מחלות וחומרים כימיים מגרים. מקורם של החומרים הכימיים המגרים הם חומרי חיטוי של המים, חומרי הפרשה של גוף האדם כגון זיעה ושתן, חומרים הנוצרים כתוצאה מתגובה בין חומרי החיטוי לבין החומרים המופרשים מגוף האדם, גזים המתפרקים מחומרי חיטוי. בנוסף לחיידקים החיים מכילים המים מקטעים של תאי חיידקים מתים לרבות דופן התא העלול לשחרר למים אנדוטוקסינים שהם רעלנים המסוגלים לגרום למצב דלקתי בריאות, חום ואף ירידה בתיפקודי ריאות. לציין שבפארק מים ובבריכות הנתונים בחלל סגור יכול פיזור האווירוסול להיות יותר משמעותי מבחינת פוטנציאל החשיפה של צוותי עובדים כיוון שזמן השהות של האווירוסול באוויר יכול להיות ארוך יותר מאשר בחלל חיצוני והפיזור יכול להגיע גם לאזורים בהם נמצאים מצילים וצוותי עבודה אחרים (ראה תמונה בהמשך). מסיבות אלה מצילים וצוותי עובדים אחרים המועסקים במתקנים מקורים נמצאים בסיכון גבוה יותר מאלו העובדים במתקנים פתוחים. בסקרים נמצא שתסמינים בריאותיים המיוחסים לעבודה בפארק מים מקורה היו שכיחים יותר בקרב מצילים מאשר בקרב עובדים אחרים בפארק. כמו כן נמצא שבימים בהם היתה נוכחות גבוהה של נופשים ומתרחצים התגברו גירויי העיניים והשיעול אצל מצילים.
מגע עור מתרחש ישירות עם המים והחומרים המומסים בהם כמו גם עם מיקרואורגניזמים במים לרבות חיידקים שונים. ככל שהמגע עם המים ממושך יותר גדל הפוטנציאל לחשיפה דרך העור. בבליעת מים באים גורמי הסיכון במגע עם דרכי העיכול.
התחלואה הנצפית אצל צוותי עובדים בגופי מי פנאי, בדומה לתחלואה הנצפית בציבור המתרחצים, כוללת דלקות מעיים ושלשולים, דלקות עור ממגע שחלקן מתבטא בפריחות בעור, דלקות בדרכי הנשימה והעיניים, דלקות אוזניים ומחלות זיהומיות שיכולות להיות גם בעלות תסמינים ניאורולוגיים. הדיווח הרב ביותר הוא לגבי שלשולים. חיידק הקולי והפאראזיט הפרוטוזואי ג'יארדיה נכללים בין הגורמים המיקרוביאליים השכיחים לגרימת זיהומים. בבריכות זרמים (ג'אקוזי) מדווח גם על פריחה עורית הנגרמת מנוכחות חיידקים תרמופיליים (אוהבי חום) בבריכות אלה.
 |
פיזור אווירוסולי של מים בפארק מים מקורה
(באדיבות NIOSH – ארה"ב) |
בניגוד לדעה הרווחת שחיטוי מים בכלור מנקה את המים מחיידקים, ישנם זנים עמידים לכלור, אחד מהם נקרא קריפטו-ספורדיום והוא עלול לשרוד מספר ימים בבריכה שעברה חיטוי. חיידק זה הפך להיות גורם מוביל בגרימת מחלות שלשוליות במי פנאי. בארה"ב, לדוגמה, עלה מספר המקרים של מחלות שלשוליות ממי פנאי בציבור הרחב בשני העשורים האחרונים במאות אחוזים. הסיכון להדבקה מחיידק זה קיים גם בקרב מצילים וצוותי טיפול ותחזוקה של גופי המים.
מים הניגרים ממתקני התזה בפארק מים נקווים כשלוליות מתחת למתקנים. אם המים אינם מנוקזים ונשארים עומדים בשעות שהפארק אינו פעיל עלולה התרבות החיידקים להתעצם. כמו כן, אם פיות ההתזה יוצרות טיפות קטנות מאד מתארך זמן השהות של הטיפות באוויר והן זמינות לנשימה. במתקנים מקורים המצויידים בערכות איוורור שפועלות על פי עקרון של סחרור אוויר יש להביא בחשבון שאם קיימת צמיחה של מיקרואוגניזמים בתעלות האיוורור הם עלולים להסחף עם זרמי האוויר חזרה לחלל המתקן.
הימצאותם של מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות אינה מוגבלת רק לגופי מים מלאכותיים והם קיימים גם באגמים, נהרות/נחלים וים. אולם בגופי מים מלאכותיים המיועדים לפנאי ובילוי פוטנציאל הסיכון גבוה יותר למעט מקרים של רחצה במקווי מים הידועים כמזוהמים.
כאמור, תחלואת מי פנאי עלולה להגרם גם מחומרים כימיים בגופי המים ואלו המתפזרים בסביבת אזורי הפעילות והרחצה. בתגובות כימיות בין חומרי החיטוי לבין חומרים אחרים במים נוצרים גם חומרים מגרים לנשימה ולעור. לדוגמה, הפרשות גוף מכילות חומרים חנקניים המסוגלים ליצור תגובות עם כלור. כל ליטר זיעה מכיל כ- 1 גרם חומרים חנקניים כאלה. אחת המשפחות של חומרים מגרים היא הכלוראמינים הנוצרים מתגובה בין כלור לתרכובות חנקניות ובתוכם בולט הטריכלוראמין.
עובדים החשופים לחומר זה עלולים לחוות תסמינים כגון שיעול, לחץ בחזה, נשימה צפצפנית וגירוי עיניים. ריכוז הכלור במים, pH וטמפרטורת המים הם גורמים המשפיעים על ריכוז הכלוראמין הנוצר. במתקנים מקורים יש חשיבות והשפעה גם לנוכחות מערכות איוורור ותחלופת האוויר.
להלן מספר המלצות שמטרתן לצמצם אפשרות של חשיפת עובדים לגורמים מיקרוביאליים ולחומרים כימיים בגופי מים לבילוי ופנאי:
- על מנת להבטיח חיטוי נאות בבריכות שחייה ובבריכות זרמים (ג'אקוזי) יש לנטר באופן סדיר את מי גוף המים ולשמור בהם על רמת חומרי חיטוי ועל pH על פי תקנות. בארץ הרמה המרבית המותרת ב- 100 מ"ל מים היא 10 חיידקי קוליפורם ו- 2 חיידקים מקבוצת הסטפילוקוקוס אאוראוס. לא מותרת נוכחות של חיידקים פתוגניים אחרים. ערך ההגבה (pH) המותר הוא 7.2 - 7.6. ריכוז הכלור החופשי הנותר במי בריכה מחוטאים בכלור ללא חומר מייצב צריך לעמוד על 0.8 – 2.0 מיליגרם/ליטר ובשימוש עם חומר מייצב – 2.5 מ"ג/ליטר. אחד החומרים המייצבים הוא חומצה ציאנורית או תרכובות איזוציאנורט וריכוזם במים צריך לעמוד על 30 – 50 מ"ג/ליטר. ריכוז הברום החופשי הנותר במי בריכה מחוטאים בברום צריך לעמוד על 1.0 – 2.0 מ"ג/ליטר. לשם השוואה, המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ממליץ על רמת כלור פעיל בגובה 1 מיליגרם/ליטר במי בריכה ו- 3 מ"ג/ליטר במי בריכות חמות (ג'אקוזי וספא), ועל pH בתחום 7.2 – 7.8 . בעת שימוש בחומרי חיטוי על בסיס ברום ההמלצה היא שרמת הברום הפעיל תהיה 3 מ"ג/ליטר בבריכות רגילות ו- 4 מ"ג/ליטר בבריכות חמות.
- המרכז לבקרת מחלות בארה"ב ממליץ לא להשתמש בבריכות חמות בחומצה ציאנורית המשמשת כמייצב כלור, או בתכשירי חיטוי המכילים מרכיב זה. לעומת זאת בעת שימוש בחומצה ציאנורית בבריכות מים ללא חימום ההמלצה היא לרמת כלור פעיל בגובה 2 מ"ג/ליטר ו- pH בתחום 7.2 – 7.8.
- מומלץ להשתמש בשילוט המזהיר מתרחצים מזיהום מי הפנאי ע"י הפרשות ומבקש להתקלח לפני כניסה למים. כמו כן מומלץ שילוט המזהיר מפני כניסה של מתרחצים שסובלים משלשולים, בעלי פצעים פתוחים, או בעלי פצעים שאינם חבושים בתחבושת עמידה במים.
- מומלץ לעודד עובדים הנכנסים למים לא לשהות בהם זמנים ארוכים ולהתקלח עם היציאה מהמים. המלצה זו יפה גם לציבור הרחב ובייחוד לילדים.
- מומלץ לספק מים שעברו סינון וטיפול.
- בשעות שמתקני התזה בפארק מים אינם בשימוש מומלץ לדאוג לניקוז מים שנקוו בשלוליות על הרצפה או באגנים אחרים.
- מומלץ, אם ניתן, להשתמש בפיות התזה המתיזות טיפות מים גדולות.
- מומלץ שעובדים יודרכו בהכרה וזיהוי של תופעות בריאותיות שעלולות להיות מיוחסות לתחלואת מי פנאי ויידווחו על כל התרחשות להנהלותיהם.
- יש חשיבות למיקום מערכות להחלפת אוויר במתקנים סגורים באופן שישיג את היעילות הטובה ביותר לסילוק מזהמים אפשריים.
בהזדמנות זו יוזכר נושא שאינו קשור בסיכוני הבריאות שמקורם בגוף המים, אך קשור בבריאות העובד במתקני מים פתוחים כמו גם בבריאות הציבור. הכוונה היא לשהות ממושכת בשמש בעונת הקיץ וחשיפה לקרינה אולטרה-סגולה שמקורה בשמש. מומלץ להתגונן מפני הקרינה ע"י הגנת הראש והעור וקיצור השהות בשמש ללא הגנה הולמת.