מאת:ענת ריבלין-ישעיהו, מדריכת בטיחות במגזר החרדי-נשי, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:05/07/2017
במהלך החופש הגדול, גדל המתח של הנשים העובדות, דבר העלול להשפיע לרעה על תפקודן בעבודה ולהגביר את הסיכון לתאונות עבודה. עם סיום שנת הלימודים ויציאת הילדים לחופש הגדול, הם עלולים להימצא ללא מסגרת מסודרת וקבועה, כשהשגרה מופרת והלחץ על האימהות העובדות עולה. במאמר שלפנינו נפרט את גורמי הלחץ.
מחקרים רבים נכתבו על המתח שהנשים העובדות חוות עקב השילוב בין דרישות הבית ודרישות העבודה. אף כי חלה התקדמות משמעותית מבחינת שוויון ההזדמנויות לנשים בעבודה, עדיין בכל הקשור לתפקידים המסורתיים של אחזקת הבית וחינוך הילדים, הנשים מרכזיות יותר ואחריות זו מוטלת ברוב המקרים על כתפיהן. עובדה זו מובילה נשים רבות לביצוע משימות רבות מדי, תוך שהן נאלצות ללהטט בין התפקידים. כך הן חוות את הלחץ בעוצמה גבוהה יותר מאשר גברים עובדים.
במשך השנה, הילדים נמצאים במסגרות קבועות ומוכרות, והשגרה משרה על האמהות העובדות ביטחון. השינוי בשגרה מחייב מציאת פתרונות שונים, כולם עולים כסף, חלקם מעוררי חששות ודאגות, כגון קייטנה שמדריכיה כמו גם משתתפיה (ילדים אחרים) אינם מוכרים ברובם.
אך אם החלטנו להשאיר את הילדים בבית, דנו את עצמנו – מצד אחד – להפרעות בלתי פוסקות מצדם בטלפון, או – מצד אחר – לדאגה במקרה שלא שמענו את קולם בטלפון זמן רב מדי. אם, לעומת זאת, החלטנו לקחת אותם איתנו לעבודה, הרי שבו במקום הפכנו את עצמנו או את חברינו לעבודה לשומרי טף, וגם כאן העבודה נפגמת.
שלא לדבר על ההפתעות שוודאי יחכו לנו בבית, לאחר שכמה ילדים צעירים שהו בו לבדם במשך יום שלם. ייתכן שהבית כבר לא ייראה כתמול-שלשום...
ומה עם סעיף ההוצאות המשפחתיות? חזקה עליו שבחודשי הקיץ הוא רק יגדל, ועמו הלחץ: האם נוכל לעמוד החודש בכל התשלומים וההתחייבויות שלקחנו על עצמנו? ואם לא די בזאת, לאחר חודשי הקיץ מגיעים החגים, שמביאים עמם חופשות ארוכות נוספות והוצאות חדשות.
כל שינוי והפרת שגרה מהווים גורמי לחץ ודאגה. בחודשי הקיץ ובחודשי החגים השינויים הם גדולים ומשמעותיים, ולכן נשים רבות יוצאות לעבודה כאשר הן חוות לחץ נפשי (דחק).
הדחק הוא תגובה רגשית וגופנית למצב שבו אנו חשים שכמות הדרישות בחיינו גדולה מכמות המשאבים שיש בידינו כדי להתמודד עמן. כשהאדם – ובמקרה זה האישה – נמצא במצב של דחק, הוא עלול לעבוד בפיזור דעת.
לבד מזאת, ישנם יחסי גומלין בין הבית לעבודה: הלחץ מבית משפיע על התפקוד בעבודה, והתפקוד הלוקה בחסר בעבודה ישפיע על התגובות וההתנהלות בבית, מה שיגביר את רמת המתח הכללי של בני הבית ושלנו – וחוזר חלילה.
לחץ נפשי, לבד מהיותו גורם הרסני לבריאותנו, גורם לטעויות אנוש, העלולות להוביל לתאונות עבודה. כאשר העובד, ובמקרה זה האישה, עובד במצב דחק, וכאשר הריכוז של העובדת מופר, הדבר ישפיע על צורת עבודתה ועלול לגרום לה לטעויות בשיקול הדעת ובתפקוד, ולכן גם לתאונות.
כיצד נתמודד עם התקופה המורכבת שניצבת בפנינו? כיצד נוכל לייצר לעצמנו יותר שליטה ולעצור את מעגל ההשפעה השלילית – בית-עבודה-בית?
- בראש ובראשונה, על האישה להציג בפני מעסיקיה ובפני סביבתה הקרובה את בעייתה ואת ההתמודדויות הצפויות לה בתקופה הקרובה.
- על האישה לוודא שסט הציפיות שהציבה לעצמה ריאלי.
- עליה לבצע תכנון מקדים של חודשי החופש הגדול, והיכן הילדים יימצאו בכל יום מימי החופשה, כדי להפחית לפחות את חוסר הוודאות.
- לקבוע סדרי עדיפויות, להוריד מעצמה מטלות שאפשר לדחותן.
- להתמקד בפן החיובי ובמה שהספיקה ופחות במה שלא, ולנהל נכון את הזמן.
- מומלץ להשתתף בפעילות מרגיעה וחווייתית.
על הנשים לא לחשוש מלקבל עליהן מספר רב של תפקידים חברתיים, שנמצא שהם דווקא מיטיבים עם נשים, ולבחור תפקידים מספקים ומהנים, שביצועם יתרום לרווחתן הנפשית.
מקורות:
קוליק ל. וליברמן ג. "ריבוי תפקידים, קונפליקט תפקידים ותחושת דחק בקרב אימהות עובדות".
כהן ל. "טעויות אנוש ותאונות עבודה".
.Hall, D. T., ”A Model of coping with Role Conflict: The Role Behavior of College Educated Women”. Administrative Science Quarterly, 1972, 471-486