מאת: ד"ר אשר פרדו, מנהל מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:29/05/2017
חשיפה לרמות גבוהות של אבק עץ קשורה בסיכון מוגבר לגידולים ממאירים במחיצות האף ולסרטן הריאה. השפעות בלתי מסרטנות של אבק עץ, ברמות חשיפה נמוכות יותר, כוללות דלקות בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות, ליקוי בתיפקודי ריאות, רגישות גבוהה בסימפונות ואסתמה תעסוקתית. בין מקורות החשיפה המשמעותיים בנגריות ניתן למנות עיבוד באמצעות כלים ידניים, תהליכי שיוף, מכונות אוטומטיות, שימוש באוויר דחוס, ניקוי וטאטוא יבשים. גודל בית המלאכה משפיע גם כן על רמות הריכוזים באוויר. תוצאות הערכת חשיפה תעסוקתית בנגריות קטנות בישראל מצביעות על מגמה מתמשכת של חשיפת יתר של עובדים לאבק עץ, חשיפה החורגת מרמות חשיפה מרביות מותרות. מצב זה מאפיין גם נגריות קטנות במדינות רבות אחרות. אחוז בדיקות הניטור הסביבתי-תעסוקתי של אבק עץ בנגריות בארץ, שבהן נמצאו ערכי חשיפה חריגים, עשוי להיות גבוה מ- 80% מסך בדיקות הניטור לגורם סיכון זה. על אף משאבי פיקוח והדרכה המושקעים בנגריות, אין צמצום משמעותי לאורך השנים ברמות החשיפה. נחוצות פעולות התערבות שונות בהיבטים שונים וביניהם שיפורים טכנולוגיים ושיפורים בשיטות עבודה, אך לא פחות גם שינוי תרבותי והתנהגותי של בעלי נגריות ועובדיהן.
במחקר שנערך בנגריות קטנות ומפעלים לייצור רהיטים בניו-זילנד נערכו הערכות חשיפה ופעולות התערבות לצמצום החשיפה ונבדק אפקט ההתערבות. לנגריות במדינה זו מאפיינים דומים לאלה בישראל מבחינת גודלן, סוג מיכון וסוגי עצים בשימוש ולכן ניתן ללמוד מתוצאות מחקר זה על צעדים שאפשר לנקוט לצמצום חשיפה לאבק עץ בנגריות המסווגות בקטגוריה של במ"קים.
במחקר נמדד ריכוז אבק העץ באוויר במקטע בר-שאיפה באזור הנשימה של עובדים (דגימות אישיות) ב- 10 נגריות שמספר העובדים בהן נע בין 2 – 8 ובשלושה מפעלים לייצור רהיטים שמספר העובדים בהם היה גבוה מ- 20. כדי להתחקות באופן רציף אחרי ריכוזים רגעיים בכל שניה והשתנותם כתלות בפעולות העובדים או כתלות בהפעלת אמצעי בקרה, נעשה שימוש בניטור וידאו (VEM) על 19 עובדים על פני 8 שעות ועוד 32 סרטי וידאו התמקדו במדידה רגעית ותוצאותיה כתלות במטלות העבודה. במחקר הוערכה יעילותם של יונקי אבק שהורכבו על מכשירי עיבוד ידניים ושל שואבי אבק לניקוי. הטמעתם של אמצעים אלה בתהליכי העבודה בנגריות היוותה את מהות ההתערבות לצמצום החשיפה שנבדקה במחקר. אפקטיביות ההתערבות נבחנה באמצעות השוואת רמות החשיפה לאבק עץ לפני ואחרי ההתערבות. שתי נגריות נוספות שבהן לא בוצעה התערבות שימשו כבקורת במחקר. רמות חשיפה גבוהות נמדדו בנגריות בתהליכים ידניים של ניסור, הקצעה, שיוף/ליטוש וחריטת עץ וכמו כן בפעולות נקיון. ניסור במסור שולחני היה התהליך שגרם לרמות חשיפה גבוהות במפעלים לייצור רהיטים. עבודות בעץ לבוד גרמו לריכוזי אבק גבוהים יותר מאשר עבודות בעץ קשה מלא.
ממוצע רמות החשיפה המשוקללות על פני יום עבודה בנגריות לפני ההתערבות נע בתחום שבין 1.1 – 9.5 מ"ג/מ"ק (הרמה המרבית המותרת לחשיפה בישראל היא 1 מ"ג/מ"ק), כאשר בחצי מהנגריות שנבדקו היו כל תוצאות המדידה גבוהות מהרמה המרבית המותרת לחשיפה. הרמה הגבוהה ביותר שנמדדה בנגריות אלו הגיעה ל- 48 מ"ג/מ"ק – פי 48 מהרמה המרבית המותרת. בדגימות אישיות של 83% מהעובדים בנגריות נמדדו רמות חשיפה גבוהות מהמותר. במפעלים לייצור רהיטים נמדדו רמות חשיפה נמוכות יותר עקב שימוש בציוד אוטומטי. ממוצע הרמות המשוקללות לא חרג מהרמה המרבית המותרת לחשיפה, אך במדידות הבודדות ארעו חריגות ב- 19% מסך המדידות.
האפקטיביות של שימוש באמצעי בקרה הנדסית המבוססים על יניקה מקומית נבדקה לגבי מספר כלי עיבוד ידניים בנגריות ולגבי שימוש בשואב אבק לנקיון אבק מצטבר לעומת טאטוא. יעילות זו נבדקה תחילה במעבדה מבוקרת. נמצא ששאיבת אבק בעת ניקוי צמצמה את רמות האבק פי 10 בהשוואה לשימוש במטאטא. השפעה פחותה היתה לשולחן בעל יניקה תחתית בתהליך ליטוש עם מלטשת אורביטלית ידנית (8.3%), אולם הוספת יניקה במלטשת עצמההעלתה את צמצום הריכוזים ל- 85.5% בהשוואה לאי שימוש באמצעים אלה. יעילותו הפחותה של שולחן יניקה תחתית לעומת שילוב של יניקה תחתית ויניקה בכלי העיבוד חזרה על עצמה גם בתהליכי הקצעה וחריצה.
אמצעי הבקרה שיעילותם נבדקה במעבדה יושמו בנגריות בשלב ההתערבות. באותן נגריות שבהן רמת החשיפה הבסיסית לפני ההתערבות היתה נמוכה יותר הושג שיפור קטן מאד (9%) בעקבות ההתערבות, אך לא נמצא הבדל מובהק בהשוואה לנגריות הבקורת שבהן לא בוצעה התערבות. שיפור משמעותי יותר הושג בחלק מהנגריות שבהן רמת החשיפה הבסיסית לפני ההתערבות היתה גבוהה יותר – עד 68% שיפור לאחר ההתערבות, ובחלק אחר הושג שיפור אחוזי נמוך יותר. אחוז השיפור הממוצע בעקבות ההתערבות בנגריות שבהן נמדדה חשיפה גבוהה לפני ההתערבות הגיע ל- 30%.
כיוון שתהליכים ידניים הם התורמים המשמעותיים יותר לבניית ריכוזי אבק עץ גבוהים בנגריה, יש חשיבות למציאת פתרונות הנדסיים לבקרת כלי העבודה והמיכון בתהליכים אלה. המחקר הראה שיעילותו של שולחן בעל יניקה תחתית נמוכה עבור תהליכים ידניים ואינה מספקת. הצמדת יניקה מקומית לכלי עצמו מהווה בקרה יעילה יותר של רמות חשיפה, אך גם היא אינה מהווה מענה מספיק בהרבה מקרים להשגת היעד של חשיפה קבילה נמוכה מהרמה המרבית המותרת. יש גם צורך בביצוע שינוי בכלים כדי שניתן יהיה להצמיד להם אמצעי ליניקת אוויר, אעפ"י ששינוי כזה ניתן לביצוע באופן קל יחסית. שילוב של יניקה מקומית בכלי העיבוד הידניים יחד עם שולחן עבודה בעל יניקה תחתית הוא שילוב מבטיח יותר לצמצום החשיפה עד להכנסת אמצעי בקרה יעילים נוספים לשימוש.
יחד עם זאת, יש צורך לבחון שינויים בהרגלים והתנהגות של עובדים שתורמים לחשיפה. צילומי הוידאו מסייעים בכך. על אף שבנגריות הבקורת לא בוצעה התערבות נמצאה בהן ירידה ברמות החשיפה בין התקופה שבה לא בוצעה התערבות בנגריות לבין התקופה שבה הופעלה התערבות זו. כיוון שהבדלים בעונות שנה ושינויים בהיקפי יצור נשללו במחקר כסיבות אפשריות להבדלים בין שתי התקופות בנגריות הבקורת, עלתה ההשערה שביקור החוקרים בנגריות הבקורת יכול להיות אחת הסיבות להפחתה בריכוז אבק העץ בין שתי התקופות בגלל שינויים התנהגותיים של העובדים בעת נוכחות החוקרים בנגריות. השערה זו תומכת ברעיון ששינוי התנהגותי עשוי לתרום לצמצום החשיפה. המוסד לבטיחות ולגיהות יוזם פרוייקט מסוג זה המתואר לעיל במטרה לשפר את מצב הגיהות התעסוקתית בנגריות, ויוכל להפיק תועלת ממידע על התערבויות במקומות אחרים בעולם להשגת מטרה דומה.
מקור: