מאת:ד"ר יוהנה גייגר, ארגונומית ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:20/01/2017
החורף בא, ואנו חולמים להתכרבל בכורסה או במיטה לתנומה קצרה. האם העייפות קשורה רק למזג האוויר? ייתכן שגם גורמים בעבודה עלולים להגביר את תחושת העייפות ואת השפעת העייפות על ביצועינו בעבודה.
סימני עייפות
סימני עייפות בקרב עובדים כוללים תחושת נמנום או ישנוניות, הירדמויות קצרות ובלתי רצוניות, תחושת קוצר רוח או דיכאון, ירידה בתיאבון, ואף נטייה מוגברת לתחלואות שונות.
עייפות פוגעת בתפקודים קוגניטיביים וגופניים כאחד. תופעות נפוצות כוללות אטיות בתגובה מחשבתית או בתגובה גופנית, טעויות בזיכרון, הפחתה ברמת הערנות, היעדר תגובה למידע שמתקבל או לאירועים המתרחשים בסביבה, ונטייה לקחת סיכונים מיותרים.
גורמים לעייפות
פגיעה במשך השינה, באיכות השינה או בתזמון השינה יכולה לתרום לעייפות יתר בעבודה.
- מספר שעות השינה שנדרשות לתפקוד אופטימלי שונה מאוד בין אדם לאדם. עם זאת, רוב האנשים זקוקים ל-7.5 עד 8.5 שעות שינה בלילה. חסר בשעות שינה עלול להצטבר, ללא חזרה לזמן השינה הנחוץ. על אף שעובדים מסוגלים להתמודד עם רמת עייפות מסוימת, נדרש זמן שינה מינימלי של כארבע או חמש שעות על מנת לקיים תפקוד בסיסי.
פגיעה באיכות השינה יכולה לנבוע מהפרעות סביבתיות, כגון חשיפה לרעש או לאור, או אי-נוחות בגלל קור או חום, או הפרעות שינה כגון דום נשימה בשינה. נטילת חומרים כגון תרופות, קופאין או אלכוהול עלולה למנוע רצף שינה או שינה עמוקה. לדוגמה, שתיית אלכוהול מעודדת הירדמות מהירה, אך השינה רדודה ורגישה להפרעה קלה.
- תזמון השינה האופטימלי עבור כל אדם תלוי בשעון הביולוגי שלו. השעון הביולוגי האישי קובע מחזוריות של שעות ערנות, שעות ישנוניות ושעות שינה. תפקודו הטוב ביותר של אדם הוא בשעות הערנות הטבעיות שלו. לעומת זאת, שינה כפויה בשעות הלא-מתאימות, בגלל אילוצים של עבודה במשמרת לא שגרתית, לדוגמה, עלולה להיות שינה לא מספקת.
עייפות בעבודה
העובדים במשמרות לילה ישנים 5 עד 7 שעות פחות בשבוע מעמיתיהם העובדים ביום, על פי נתונים בינלאומיים. שילוב של חסך שינה ודרישות ביצוע בשעות שפל ביולוגי עלול ליצור קרקע פורייה לטעויות ולתאונות.
עובדים הסובלים מחסך בשינה, או הנמצאים ערים במהלך שעות ארוכות, עלולים להירדם לזמן קצר, או ל"מיקרו-שינה", אף שתנומות אלו אינן מרעננות כמו שנת לילה, ואינן מביאות לשיפורים בביצוע מטלות. השלכות העייפות ניכרות בעיקר בפגיעה בשני סוגים של תפקודים:
- מטלות חוזרניות, ללא דרישות קוגניטיביות גבוהות, שנמשכות חצי שעה או יותר.
- מטלות מורכבות, הדורשות ריכוז או מחשבה.
ישנוניות ושעות תאונות
על פי מחקרים בעולם, עבודה לאחר פחות מחמש שעות שינה או עבודה בתנאי ערנות שנמשכת יותר מ-16 שעות, מעלה את הסיכון לטעויות. ניתן להשוות את השפעתן של שעות ערות ארוכות להשפעתו של ריכוז מוגבר של אלכוהול בדם:
- השפעתן של 17 שעות רצופות ללא שינה מושווית לריכוז אלכוהול בדם ברמה של 0.05 (הגבול המותר בנהיגה על פי החוק).
- השפעתן של 21 שעות רצופות ללא שינה מושווית לריכוז אלכוהול בדם ברמה של 0.08.
- השפעתן של 24-25 שעות רצופות ללא שינה מושווית לריכוז אלכוהול בדם ברמה של 0.10.
מרבית התאונות בעבודה מתרחשות בשעות שבהן הרצון לישון גובר ביותר באופן טבעי – בין חצות לבין השעה 6:00 בבוקר, ובין 13:00- 15:00 אחר הצהריים. ייתכן כי לעייפות יתר היה תפקיד באסונות היסטוריים, כגון אסון צ'רנוביל, שהתרחש ב-1:30 אחר חצות. במחקרים בקרב נהגי משאיות נמצא כי מספר התאונות הרב ביותר נרשם בשעות המוקדמות של הבוקר.
מחקרים חדשים: עבודת משמרת וביצועי חיילים
חיילים נקראים לעמוד בשמירה או לבצע מטלות אחרות מסביב לשעון. השלכותיהם של סידור המשמרות ושעות השינה על ביצועי חיילים נדונו בשני מחקרים, שהוצגו לאחרונה בכנס ארגונומיה בינלאומי. צוות החוקרים שאטוק ומצנגוס הצטרפו להפלגה של משחתת חיל הים האמריקני, שבה הצוות מתחלק בשמירות במהלך 24 שעות. נערכה השוואה בין שני סידורי עבודה שונים: משמרות של 6/6 (6 שעות שמירה, 6 שעות הפסקה), לעומת משמרות של 3/9 (3 שעות שמירה, 9 שעות הפסקה).
הושוו תגובותיהם של חיילים בשני סוגי המשמרות: 41 מתוך החיילים הוצבו לשמירה בשתי משמרות של 3 שעות, וביניהן 9 שעות ללא שמירה; לדוגמה, משמרות שמירה של 00:00 עד 03:00 ובין השעות 12:00 – 15:00.
הקבוצה השנייה מנתה 11 חיילים, שביצעו שתי משמרות שמירה ביממה, בין חצות לבין 6:00, ובין השעות 12:00 עד 18:00, או בין 6:00 ל-12:00 ובין 18:00 ל-24:00.
במדידת אקטיגרפיה, או ניטור מחזוריות שינה וערנות, נמצאו הבדלים בין הקבוצות:
- משמרות 3/9 ישנו בממוצע 6.45 שעות ביממה; חבריהם במשמרות 6/6 ישנו רק 5.65 שעות. בנוסף לזמן שינה מחוץ למשמרת, התברר כי כ-24% מהחיילים במשמרת 3/9, ו-46% מהחיילים במשמרת 6/6 נרדמו תנומות קצרות גם בזמן המשמרת.
- החיילים במשמרות השונות התבקשו לבצע מבחן קוגניטיבי (PVT- Psychomotor Vigilance Test), שבודק את זמן התגובה לגירוי ויזואלי. משתתפים במשמרות של 3/9 הראו ביצועים טובים במעט, אך לא ברמה של משמעות סטטיסטית. עם זאת, עקביות הביצוע בקרב משמרת 6/6 הייתה גבוהה ביחס למשמרת 3/9.
- חיסרון נוסף של משמרת 6/6 לעומת 3/9 נמצא במספר שעות העבודה בפועל, כולל מטלות שגרתיות מחוץ לשעות השמירה: שעות העבודה של משמרת 6/6 ארוכות בכ-23% משעות העבודה של משמרת 3/9, עם זמן עבודה ממוצע של כ-15 שעות ביממה.
- כשהחיילים התבקשו לדרג שמונה סידורי משמרות שונים, כולל 3/9 ו-6/6, על פי העדפתם, 3/9 דורג כסידור הנוח ביותר, ו-6/6 דורג כגרוע ביותר.
החוקרים הסיקו כי לסידור משמרות של 3/9 יתרונות מובהקים לעומת 6/6, כאשר החיילים ערניים יותר, מקבלים יותר שעות שינה, נרדמים פחות במשמרות ומביעים שביעות רצון מוגבר, לעומת חיילים במשמרת של 6/6.
במחקר נוסף, עקבו צוות החוקרים שאטוק, שאטוק ומצנגוס אחר חיילי נחתים, תוך בחינת ביצועיהם במשימות חיוניות ללחימה, בתנאי שינה שונים. בקרב כל הנחתים המשתתפים נמדדו מחזור השינה (בעזרת אקטיגרפיה, או מכשיר ניטור לביש), ורמת הדיווח על הישנוניות. החיילים התבקשו לבצע שלוש מטלות המייצגות כישורים חיוניים לזמן חירום: קליעה למטרה, ריצה במסלול מכשולים וביצוע מבחן קוגניטיבי, המשלב מהירות תגובה ודיוק בתשובה. משך השינה הממוצע היה כ-5.40 שעות. כ-74% מן החיילים ישנו פחות משש שעות ביום.
- קליעה למטרה – לא נמצא קשר סטטיסטי בין ביצועי הירי לבין משך השינה או מידת הישנוניות.
- מסלול מכשולים – לחיילים שישנו פחות שעות ולחיילים שדיווחו על רמות ישנוניות גבוהות יותר נדרש זמן ארוך יותר לסיום המסלול.
- ביצועים קוגניטיביים – ישנוניות גבוהה יותר הייתה קשורה לביצועים קוגניטיביים ירודים יותר. נמצאה נטייה, ללא משמעות סטטיסטית, לקשר בין שעות שינה רבות יותר לבין ציון גבוה יותר במבחן הקוגניטיבי.
החוקרים מסכמים ומציינים כי רוב החיילים הנבדקים נמצאים בחסר שינה, העלול לפגוע בתפקודם או בבריאותם לטווח הארוך. ביצועיהם בשתיים מתוך שלוש מטלות חיוניות ללחימה נפגמו בהתאם.
לסיכום, תנאי עבודה שונים, כולל עבודה במשמרות, נקשרו לעייפות יתר בעבודה ולחסר בשעות שינה. במקומות עבודה כמו ביחידות קרביות, הפחתה במשך השינה או באיכותה עלולה לפגוע ביעילות העובד, ואף בבטיחותו.
מקורות:
Shattuck, NL, Matsangas, P. 2016. Comparison of the 3/9 and 6/6 Watchstanding Schedules for Crewmembers of a U.S. Navy destroyer. Proceedings of the Human Factors and Ergonomics Society 2016 Annual Meeting
Shattuck, NL, Shattuck L, Matsangas, P. 2016. Combat Effectiveness and Sleep Patterns in US Marines Proceedings of the Human Factors and Ergonomics Society 2016 Annual Meeting
Worksafe Alberta. 2010. Fatigue, Extended Work Hours and Safety in the Workplace. http://work.alberta.ca/documents/WHS-PUB-ERG015.pdf
Alberta Human Resources and Employment. 2016 Fatigue, Extended Work Hours and Workplace Safety. http://work.alberta.ca/documents/OHS-bulletin-erg015.pdf