רקע
פניות רבות מגיעות בעניין החשיפה ל"קרינה" מארונות חשמל וממכשירים חשמליים הנמצאים בסביבת העבודה. קיים חשש בעניין השפעת החשיפות על הבריאות ועקב חריגה מהרמות המותרות. ננסה להבהיר את הדברים בכתבה זו.
מאז המצאת הנורה החשמלית ותחילת הייצור המסחרי של החשמל בסוף המאה ה-19 קשה לדמיין את החיים המודרניים ללא חשמל. האנרגיה החשמלית משמשת לתאורה, לחימום ולקירור, להכנת מזון, להפעלת מכשירים חשמליים ואלקטרוניים בסביבת המחיה והעבודה ולהפעלת מכונות וציוד בכלל המשק. בישראל הוקמה "חברת החשמל לארץ ישראל" בשנת 1923 על ידי פנחס רוטנברג, ותחנת הכוח הראשונה, שהוקמה בתל אביב באותה שנה, סיפקה צריכה של 300 קילו-ואט (לעומת יכולת ייצור בקרבת 15,000 מגה-ואט על ידי חברת החשמל כיום).
האדם נחשף באופן תמידי לשדות מגנטיים וחשמליים, בקרבת תשתיות החשמל וממכשירים חשמליים – בביתו, במקום העבודה, בדרכו לעבודה ובסביבה. החשיפה מקיפה את כלל האוכלוסייה, החל מילדים וכלה בקשישים.
מידת החשיפה של האוכלוסייה מעוררת שאלות וחששות בעניין השפעתה על הבריאות.
היכן אנו נחשפים? אילו עובדים נחשפים לרמות גבוהות?
החשיפה קיימת עקב תשתית החשמל בתוך מבנים (ארונות ולוחות חשמל) ומחוצה להם (קווי מתח, שנאים ועוד) וליד מכשירים חשמליים ואלקטרוניים, ובעיקר בקרבת ספקי כוח ומטענים, מערכות אל-פסק, מכשירים בעלי מנועים, מיקרוגל ביתי ועוד. במקומות עבודה (ובתעשייה) קיימת חשיפה בתהליכים שונים, בקרבת מכונות וציוד ידני חשמליים מסוגים שונים. החשיפות הגבוהות ביותר הן של עובדי הספק חשמלי גבוה, בתהליכי ריתוך חשמלי (ידני או ממוכן), בתהליכים מטלורגיים חשמליים ועוד. עוד קיימות חשיפות במעבדות ציוד חשמלי ואלקטרוני, ממכשור רפואי, בקרבת גנרטורים וכד'.
למה בדיוק אנו נחשפים בקרבת תשתית החשמל ומכשירים חשמליים?
ליד תשתיות חשמל ומכשור חשמלי נוצרים שדות חשמליים ומגנטיים, בעיקר בתדר רשת החשמל, 50 הרץ בישראל. השדות העיקריים, עקב חשמל במתח ביתי, הם שדות מגנטיים. לא מדובר בקרינה, אלא בשדות מגנטיים מקומיים, בתדרים נמוכים, וזאת כיוון שלא נוצרת תבנית מסודרת של קרינה המתפשטת במהירות האור. כאשר מדובר בסיכוני חשיפה, עוצמת השדות המגנטיים מבוטאת בדרך כלל ביחידות של גאוס או מילי-גאוס (אלפית גאוס), [[mG, אשר מבטאות את השטף המגנטי. בקרבת קווי מתח גבוה וציוד חשמלי הפועל במתח גבוה קיימת חשיפה משמעותית יותר גם לשדות חשמליים.
מהם סיכוני החשיפה בתדר רשת החשמל? מהן השפעות החשיפה על גוף האדם?
החשיפה לשדות מגנטיים ברמות גבוהות מאוד – "חשיפה אקוטית", אשר בדרך כלל קשה להגיע אליה, יכולה לעורר את מערכת העצבים ולגרום לתחושות שונות ואף להפעלת שרירים.
החשש העיקרי, אשר נבחן במחקרים, הוא קשר בין חשיפה ממושכת לשדות בעוצמה נמוכה ובין תחלואת סרטן מסוגים שונים. במחקרים אפידמיולוגיים שונים נבחנה האפשרות לעלייה בתחלואת ילדים בלוקמיית ילדים מסוג ALL (Acute Lymphoblastic Leukemia), עקב מגוריהם בקרבת קווי מתח.
ממצאי המחקרים גרמו לארגון הבינלאומי לחקר הסרטן, IARC, לסווג את השדות המגנטיים בתדר רשת החשמל בקטגוריה 2B, שמשמעותה "מסרטן אפשרי לבני אדם". זו דרגת הסיווג השלישית בסולם, לאחר "מסרטן ודאי לבני אדם" ו"מסרטן ככל הנראה בבני אדם", ולפני דרגת "לא מסווג כמסרטן לבני אדם".
מה רמות החשיפה המותרות לשדות מגנטיים?
מגבלות החשיפה לאוכלוסייה תעסוקתית, אשר נקבעו על ידי הגופים הבינלאומיים המנחים (ארגון הגיהותנים הממשלתיים של ארצות הברית, ACGIH, והוועדה הבינלאומית להגנה בינלאומית מקרינה בלתי מייננת, ICNIRP), הן 12-10 גאוס.
עבור האוכלוסייה הכללית, מגבלות החשיפה של ICNIRP הן 2 גאוס (2,000 מילי-גאוס). המגבלות מתבססות על ההשפעות האקוטיות, שהוכחו מדעית. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הפחתת החשיפות מתחת למגבלות אלו, על פי "עקרון ההיזהרות", ועל כן, מדינות שונות קבעו מגבלות מחמירות יותר.
בחוקי המדינה (תקנות הקרינה הבלתי מייננת של המשרד להגנת הסביבה) לא נקבעו רמות מותרות עבור חשיפה ממושכת. המגבלות אשר אומצו בתקנות נקבעו על ידי ועדת המומחים לעניין שדות מגנטיים בתדר רשת החשמל, בשנת 2005, לצורך הפחתת החשיפות על פי עקרון ההיזהרות. בשנת 2013 פורסמה המלצה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, להגבלת החשיפה ל-4 מילי-גאוס – ערך ממוצע ליממה. עבור יום עבודה בן 8 שעות מומלצת חשיפה ממוצעת של עד 10 מיליגאוס במהלך יום העבודה.
מה המעביד נדרש לעשות כדי להפחית את החשיפות?
במקומות עבודה שבהם קיימת חשיפה ממקורות שכיחים – ארונות חשמל, ציוד חשמלי ואלקטרוני ועוד, אפשר במרבית המקרים להפחית את החשיפות באופן פשוט יחסית, בעיקר על ידי שמירת מרחקי הפרדה (ולעתים גם על ידי הגבלת זמני החשיפה). הדבר נכון גם עבור קווי מתח ושנאים הנמצאים בקרבת מקום העבודה.
לדוגמה:
- קווי מתח – 35 מטר מקווי מתח על 20 מטר מקווי מתח עליון ו-3 מטר מקווי מתח גבוה (מרחקי ההפרדה מקווי המתח הנמוך אינם משמעותיים), בשהייה ממושכת.
- שנאים חיצוניים – מרחק של 3 מטר, בשהייה ממושכת.
- מרכזי אנרגיה וחדרי שנאים – מרחק של 3 מטר, בשהייה ממושכת.
- לוחות (ארונות) חשמל – מרחק של 1 מטר, בשהייה ממושכת.
- מערכות אל פסק – 1 מטר ממערכות קטנות ו-3 מטר ממערכות גדולות, בשהייה ממושכת.
- ספקי כוח, מטענים ומתאמים – מרחק של חצי מטר לערך, בשהייה ממושכת.