מאת:ד"ר יוהנה גייגר, ארגונומית ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:19/04/2016
פגיעות שריר ושלד מצטברות הקשורות לעבודה, כגון בעיות גב, פגיעות בגפיים העליונות או פגיעות ברגליים הן סוגיות מדאיגות בעולם המפותח ובעולם המתפתח כאחד. הפחתת הסיכון לפגיעות אלו תביא לשיפור הן בבריאות העובדים ובאיכות חייהם, והן ביעילות עבודתם ובפריונם.
לאחרונה פורסמו תשעה תקנים ארגונומיים ישראליים בהמשך לסדרת הכתבות המסכמות עיקרם של תקני ארגונומיה ישראליים, להלן הנקודות העיקריות בת"י 20646: בתקן ישראלי 20646, קווים מנחים למיטוב עומס שריר-שלד, המתבסס על תקן בינלאומי, מוצעות דרכים ליצירת תכנית פעולה מערכתית להפחתת העומס על שריר ושלד בעבודה.
התקן מסתמך על עקרונות ארגונומיים, כפי שמוצגים בתקנים נוספים, כגון ת"י 6385: עקרונות ארגונומיים לתכנון מערכות עבודה, או ת"י 26800: ארגונומיה גישה כללית, עקרונות ומושגים.
קווים מנחים לשיפור עומס שריר ושלד בעבודה
בתקן מוצגים קווים מנחים לפעילות ארגונומית להפחתת עומס שריר ושלד בעבודה, וכלים לסיוע בהחלת תכנית הפעולה. להלן סיכום הנקודות העיקריות כפי שמוצגות בתקן. לעיון בנוסח המלא של התקן יש לפנות למכון התקנים.
על הנהלת המפעל להיות מעורבת בבחינת שיעורי הפגיעות ובקביעת יעדים, מטרות ולוח זמנים לתכנית פעילות ארגונומית. יש חשיבות לעיצוב תכנית מערכתית לפעילות, הכוללת פעילות ברמת הארגון, פעילות ברמת המחלקה והשתתפות של גוף חיצוני או פנימי לצורך מתן ייעוץ מקצועי.
תהליך להערכת סיכונים ויישום אמצעי בקרה
הפעילות להפחתת הסיכונים כוללת תהליך של הערכת סיכונים בעבודה. בתהליך זה נכללת בחינה של היבטים שונים של מערכת העבודה, ולא רק התמקדות במספר מצומצם של גורמי סיכון מזוהים. הערכת הסיכונים תביא ליצירת תכנית פעולה להפחתתם. התכנית תכלול יעדים ספציפיים, תוך תעדוף הסיכונים הקיימים:
- איסוף מידע לגבי מסגרת העבודה יתייחס לפרטים הקשורים בתהליכי העבודה, במהות העבודה ובארגונה; בנתונים לגבי תאונות עבודה, היעדרויות ומחלות; בחלוקת זמן העבודה בין המשמרות השונות, בין שעות עבודה לשעות הפסקה; באפיוני העבודה, כגון עומס סטטי, פעילות חוזרנית וניטול ידני ובאפיוני העובדים, המשפיעים על ביצועיהם בעבודה.
- בזיהוי סיכונים נבחנים שישה סוגי סיכונים בעבודה. עבור כל סוג סיכון מוצעת רשימת תיוג לזיהוי ראשוני והנחיות לשימוש ברשימות. סוגי הסיכונים הם:
- שעות עבודה וחלוקת זמן העבודה
- סוג העבודה וסוג המאמץ (הפעלת כוח, כגון ניטול ידני; חוזרנות גבוהה; חשיפה לרטט; עבודה עדינה; הקלדה אינטנסיבית או עבודה בעלת דרישות ראייתיות גבוהות)
- מנחי גוף ותנועתיות, כולל עבודה סטטית; מנחים בלתי ניטרליים, תנועתיות חוזרנית או ממושכת; עלייה תדירה במדרגות או הליכה ארוכת-טווח.
- גורמים הקשורים במרחב העבודה והמשפיעים על ביצועה, כגון עבודה במרחב מצומצם או במרחב רחוק מהגוף; גובה וממדי עמדת העבודה; ניטול מעל גובה הכתף או מתחת לגובה הברך; מרחב עבודה שגורם למנחים סטטיים, דרישות להפעלת כוח רב, לחץ מגע, סביבה בעלת טמפרטורות בלתי מתאימות, ועוד.
- גורמים פסיכו-סוציאליים, כגון לחץ זמן, עומס מנטלי או היעדר דרישות מנטליות, או מידה נמוכה של תמיכה, של שליטה בעבודה או של שביעות רצון.
- גורמים הקשורים לסביבת העבודה, כולל רצפה בלתי סדירה או חלקה, תנאי חום או קור, תנאי תאורה ירודים וחשיפה לרטט.
ברשימות התיוג שאלות המתייחסות לסיכונים בכל אחד מהתחומים האלה. השאלונים מכוונים לפעילות, ומסייעים לבדיקת תנאי העבודה הרלוונטיים ולאיתור נקודות המיועדות לשיפור.
- הערכת רמת סיכון מתבצעת על סמך זיהוי וניתוח הסיכונים. בתום מילוי רשימות התיוג ניתן לבחון את מספר הסיכונים המזוהים, את עוצמת החשיפה אליהם, את סבירות החשיפה ואת מספר העובדים החשופים.
- בבחירה וביישום של אמצעים להפחתת הסיכונים מומלץ לבחון את תוצאות הניתוח, את ההשפעה הפוטנציאלית של תכנית הפעולה ואת השלכותיה השונות. כלי יישומי המוצע בתקן הוא רשימת תיוג המכוונת לפעילות: חברי צוות הפעולה בוחנים את תנאי העבודה הרלוונטיים ומציינים אם נחוצה פעילות בקרה, ואת מידת הדחיפות של הפעולה. השימוש ברשימת התיוג משמש בסיס לדיון ולקבלת החלטות בהמשך. מומלץ ליישם באופן מידי את האמצעים הדחופים ביותר, על מנת להקל את קידום התהליך.
- בקרת יעילות היישום. לאחר יישום האמצעים הנבחרים, ניתן לעקוב אחר יעילותם באמצעות הערכה חוזרת של רמת הסיכון, דיווח סימפטומים של העובדים, מדדי יעילות, היעדרות או מעקב בריאותי.
- הערכת סיכון חוזרת והתאמת תכנית חדשה. הערכה חוזרת ותקופתית תסייע בזיהוי השיפורים ברמת הסיכון ובאיתור סוגיות או סיכונים חדשים. חשוב לבצע הערכה חוזרת לאחר שינוי במוצר, בתהליכי העבודה, או בדיווחי העובדים.
סיכום התקן אינו מחליף את נוסח התקן המלא. לתקן במלואו יש לפנות למכון התקנים הישראלי.