תחום הפסיכולוגיה החיובית, תחום חדש יחסית, צובר תאוצה מרשימה וסוחף לאחרונה בתחומי הפסיכולוגיה, הניהול, הרפואה המחקר והחינוך.
התערבויות מתחום הפסיכולוגיה החיובית נראות ככלי מבטיח לשיפור רווחת העובד והביצועים שלו בעבודה מצד אחד, ולהפחתת לחץ ושחיקה במקום העבודה, מהצד השני. בכל מגזרי התעשייה, תכניות למנהיגות ולפיתוח ארגוני משלבים מושגים מתחום הפסיכולוגיה החיובית.
במאמר זה אסקור מספר התערבויות עדכניות מתחום הפסיכולוגיה החיובית להפחתת לחץ בעבודה.
הפסיכולוגיה החיובית
גישת הפסיכולוגיה החיובית היא גישת מחקר ויישום אקדמית חדשה המתמקדת בפוטנציאל של בני אדם להתפתחות ובמימוש חוזקותיהם האנושיות למטרה של רפואה מונעת פסיכולוגית. התחום עוסק בהבנת מהות האושר האנושי והתנאים שמביאים לתפקוד מיטבי של אנשים וארגונים ולשיפור החוסן שלהם.
הפסיכולוגיה החיובית מבקשת לאתר את הגורמים לשגשוג. היא שואלת שאלות כמו: "מה תורם לאושר שלנו." מהן ההשפעות הבריאותיות שיש לרגשות חיוביים? ו"כיצד נוכל לבנות חוזק, חוסן, ובריאות נפשית"? מה גורם לנו סיפוק ומשמעות? מה מלהיב אותנו?
הפסיכולוגיה החיובית במקום העבודה
הפסיכולוגיה החיובית במקום העבודה עוסקת בהסטת תשומת הלב מההיבטים השליליים כמו לחץ, אלימות, שחיקה וחוסר ביטחון תעסוקתי, ובמיקוד בהיבטים חיובים בעבודה כמו חשיבה חיובית, העלאת רגשות חיובים בעבודה, שימוש בחוזקות, פיתוח משאבים רגשיים וחברתיים, שיפור חוסן נפשי ועוד.
חשיבה חיובית
חשיבה חיובית - ראיית "החצי המלא של הכוס". תחושת לחץ עלולה לנבוע מהתפיסה של הפרט את המצב ומהפרשנות שהוא נותן לו.
הגדרה שכיחה ללחץ היא כשאדם תופס את הדרישות ממנו, כעולות על המשאבים האישיים והחברתיים שהוא יכול לגייס בכדי להתמודד עם דרישות אלה. אדם נלחץ כשהוא מרגיש מאוים על ידי מצב נתון וכשהוא מאמין שהיכולות והמשאבים שעומדים לרשותו לא מספיקים בכדי להתמודד עם האיום. רמת הלחץ שלו תיקבע על פי רמת הנזק שהוא חושש שיגרם לו ובהתאם למשאבים שעומדים לרשותו להתמודדות עם דרישות המצב.
חשיבה חיובית שלעיתים קרובות אופיינית לאנשים אופטימיים, יעילה בניהול לחץ. לעיתים קרובות חשיבה חיובית מתחילה עם דיבור עצמי שהוא הזרם הבלתי פוסק של מחשבות שמתרוצצות לנו בראש. המחשבות האוטומטיות יכולות להיות חיוביות או שליליות. אם רוב המחשבות הן חיוביות ההשקפה של האדם תהייה אופטימית ולהיפך. חוקרים ממשיכים לחקור את ההשפעות של חשיבה חיובית ואופטימיות על הבריאות. אלה עשויות לכלול: הארכת תוחלת חיים, שיעור נמוך של מצוקה, הפחתת רמות דיכאון, רווחה פסיכולוגית ופיזית טובה יותר, ומיומנויות התמודדת טובות יותר במצבי לחץ וקושי. ניתן ללמוד ולפתח חשיבה חיובית.
העלאת רגשות חיוביים מול הפחתת רגשות שליליים
מחקרים מצביעים על כך שגם לרגשות חיוביים וגם לרגשות שליליים יש תרומה עצמאית לרמת הרווחה הכללית של העובד. להעלאת רגשות חיוביים יש השפעה משמעותית יותר על בריאות העובד ועל תוצאות התפקוד שלו מאשר הפחתת הרגשות שליליים שלו. על פי גישה זו, בעיות בנושא רווחת העובד במקום העבודה לא נגרמות בהכרח כתוצאה מחוויות שליליות בעבודה אלא מכמות נמוכה של חוויות חיוביות. רגשות שליליים כמו: לחץ, חרדה, עצבות, וכעס עלולים להשפיע על הבריאות בדרכים שליליות. רגשות שליליים עלולים להיות טריגר לתגובת לחץ – fight or flight (תגובת לחץ היא אוסף של שינויים שמתרחשים כשאדם חווה איום – כשאדם מרגיש שהדרישות שעומדות בפניו עולות על המשאבים שיש לו לשם התמודדות). ולתרום ללחץ כרוני.
מבחינת נקודת המבט של הפסיכולוגיה החיובית, מומלץ לתרום להעלאת החוויות החיוביות של העובדים. רגשות שליליים גורמים ו/או תורמים ללחץ.
מתן דגש להתערבויות חיוביות
ממצאי מחקרים תומכים בהתערבויות "חיוביות" בהשוואה לגישות של ניהול גורמי סיכון מקצועיים וניהול סיכונים שמתמקדות בעיקר בהפחתת גורמי לחץ ורגשות שליליים של העובדים במקום העבודה. הכוונה היא לא להתעלם מגורמי הלחץ והמצוקות של העובדים, אלא לשים דגש על התערבויות חיוביות שבדרך כלל יש להם השפעה גדולה יותר. לדוגמא, מה היא ההתערבות הרצויה במקרה של עובדים שמתלוננים על דרישות עבודה מוגזמות? (גורם של ללחץ בעבודה). על פי ממצאי מחקרים, לעיתים קרובות שיפור כושר מנהיגות ושיפור של אקלים סביבת העבודה עשויים לגרום להפחתה משמעותית בתחושות עומס העבודה של העובדים ובתלונות שלהם על לחץ הקשור לעבודה – וכל זאת, ללא שינוי בדרישות העבודה עצמן.
מנקודת המבט של תחום הפסיכולוגיה החיובית, אם ידוע שקיים מורל גבוה בקרב חברי צוות מסוים ולמרות המורל הגבוה הם מתלוננים על דרישות עבודה מוגזמות, במקרה כזה מומלץ לבחון ולשקול שינוי בכמות או בקצב הדרישות המוטלות על חברי הצוות.
משאבים רגשיים חברתיים - תקווה, אופטימיות ומערכות תמיכה חברתית
ד"ר טיילור, פרופסור לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת UCLA וחוקרת בעלת שם עולמי, חקרה את נושא הלחץ בעבודה וכיצד מערכות תמיכה עשויות להפחית אותו. ד"ר טיילור חקרה את נושא הלחץ ומשאבים רגשיים – חברתיים. משאבים אלה כוללים תחושות של תקווה, אופטימיות, אמונה של הפרט שיש לו רמה מסוימת של שליטה במצב והערכה עצמית. אנשים שיכולים לפתח את המשאבים האלה ולתחזק אותם מתמודדים טוב יותר עם לחץ. משאבים אלה מפחיתים חרדה ודיכאון (תוצאת לוואי של לחץ) ומפחיתים גם את התגובות הביולוגיות של הגוף ללחץ. בכך, נמנעת או מופחתת השחיקה של מערכות הוויסות הביולוגיות של הגוף ואנשים נשארים בריאים לאורך זמן ארוך יותר. סביבה "מזינה"/מטפחת מסייעת בהעלאת ובחיזוק האמונות הללו ובהגנה על הפרט מפני נזקי לחץ. אנשים שהיו במצבי לחץ רבים במהלך חייהם, עלולים לאבד עם הזמן, מיכולת העמידות והחוסן הנפשי שלהם במצבים מלחיצים. סימנים לכך כוללים, עמידה בפני אינסולין שמוביל לנטייה להשמנה ולסבירות מוגברת לסוכרת, תאים בהיפוקמפוס (אזור במוח) שעלולים להתנוון ולהוביל לבעיות בתפקוד הקוגניטיבי, לבעיות זיכרון ולעלייה בקצב הלב, בלחץ הדם ובקורטיזול . בטווח הארוך, תגובות אלה שוחקות את המצב הבריאותי של הפרט ומציבות אותו בסיכון למחלת לב ולהפרעות כרוניות אחרות.
לחץ כרוני, הוא לחץ שוחק ומתיש. עובדים שיש להם שליטה מסוימת על כמות גורמי הלחץ בעבודה, עשויים להצליח בהתמודדות שלהם עם מצבי לחץ בעבודה מפני ששליטה עשויה להיות גורם מאזן במצבים של לחץ. במצב של לחץ כרוני, לאנשים אין שליטה רבה על קצב העבודה או על הפעילויות שהתפקיד שלהם מכתיב ולכן ההתמודדות שלהם עם לחץ קשה יותר.
אמונות חיוביות, כמו אופטימיות ותקווה, מסייעות בהתמודדות עם מצבי לחץ. אדם המחזיק באמונות אלו יטה להעריך מצבים מלחיצים כאתגרים או כמצבים שהוא יאמין שהוא יוכל להתמודד איתם. אנשים שמאפיינת אותם חשיבה אופטימית ותקווה, מאמינים שהם יצליחו, ולכן הם מתעקשים יותר בביצוע המשימות שהוטלו עליהם, ובכך מגבירים את הסבירות שלהם להצלחה.
תמיכה חברתית מתקיימת כשהאדם חושב שאנשים אחרים זמינים עבורו באם הוא יזדקק לעזרה. הכוונה היא לא רק לידיעה שהוא יכול להתקשר למישהו אם הוא במצב רוח רע, אלא, כשהוא מרגיש במצב רוח רע, הוא חושב "אם אזדקק לכך אוכל תמיד להתקשר לחבר שלי ולדבר איתו על הבעיה המעסיקה אותי", או כשהוא במצב רוח רע הוא חושב "אפגש בסוף השבוע עם המשפחה שלי". זו תזכורת, הוא מזכיר לעצמו מי הם האנשים החשובים בחייו שיבואו לעזרתו אם יצטרך אותם. אנשים שיש להם תמיכה חברתית גדולה נשארים בריאים יותר לאורך זמן.
כשגברים נמצאים במצבים מלחיצים יש סבירות גבוהה שהתגובה שלהם תהיה אגרסיבית. כשהם מתמודדים עם לחץ, הם בדרך כלל נסוגים מבחינה חברתית. הם לא רוצים להתרועע עם אנשים אחרים. גברים שנמצאים במצבים מלחיצים, עלולים לצרוך משקאות חריפים או להשתמש בסמים.
נשים נוטות יותר לבקש /לתת תמיכה חברתית במצב של לחץ. לנשים ולגברים יש תגובות ביולוגיות דומות אבל לנשים יש תגובות יותר טיפוליות ויותר חברתיות. התגובות הללו הן תגובות בריאות יותר ללחץ מאשר התגובות של הגברים. חיפוש אחר תמיכה חברתית ומתן תמיכה חברתית הן התנהגויות הקשורות לבריאות טובה יותר, לסיכון מופחת למחלות ולפחות מקרי מוות.
חוסן נפשי
בשנים האחרונות, מדגישים במקומות העבודה את נושא הרווחה הפסיכולוגית, ובמקום הדרכה בנושא ניהול לחצים, מציעים לעובדים סדנאות לבניית מנגנוני עמידות וחוסן נפשי. באמצעות פיתוח מנגנוני עמידות וחוסן העובדים לומדים כיצד להתמודד עם מצבי לחץ. מצב של חוסן נפשי מתאפיין ביכולת להתאושש ולהסתגל למצבי שינוי, עמימות, קונפליקט, מצוקה או כישלון. אנשים בעלי רמת חוסן נפשי גבוה מתפקדים גם במצבי לחץ ואי וודאות מתמשכים. הם מאופיינים ביכולת גבוהה לקבל את המציאות כפי שהיא – מבלי להתייאש, לחפש משמעות במצב שנוצר, ותוך הפגנת יכולת אלתור גבוהה כדי להתמודד עם מה שקיים ולהפיק ממנו את המירב. ניתן לבנות חוסן נפשי.
שימוש בחוזקות - מפחית לחץ
רוב תכניות ההדרכה המקובלות כיום מלמדות אנשים כיצד להתגבר על חולשותיהם. למעשה, יש קושי בשינוי נקודות חולשה. במחקר רחב היקף של גאלופ נמצא שהגישה התומכת בפיתוח החוזקות של העובדים יעילה יותר לצורך שיפור ביצועיהם בעבודה, מאשר ניסיון לשפר את החולשות שלהם. מימוש חוזקות מוביל גם לשיפור בריאות העובדים ורווחתם. אנשים לומדים בעיקר מהצלחות. לא מטעויות. פסיכולוגיה חיובית מאירה את ההצלחות והחוזקות שבחים ומאפשרת לאנשים ולארגונים ללמוד מהצלחותיהם כדי להיות מאושרים ואפקטיביים יותר.
חוזקה היא שילוב מיוחד של כישרונות, ידע, מיומנויות וניסיון מעשי שיש לכל אחד. כדי לפתח חוזקה בכל פעילות שהיא – נדרש כישרון טבעי מסוים אותו ניתן לשכלל באמצעות רכישת ידע ומיומנות.
אחת מההתערבויות הארגוניות שהתפתחו בשנים האחרונות היא קיום סדנאות בהן עובדים נחשפים לפסיכולוגיה החיובית, מזהים ועוסקים בחוזקות שלהם. ככל שעובדים משתמשים בחוזקות יותר זמן ביום עבודה רמות הלחץ שלהם מופחתות.
סקרים שבוצעו ע"י מכון Gallup מצאו שככל שעובדים משתמשים זמן ארוך יותר בחוזקות שלהם ביום עבודה, הם מדווחים פחות על דאגה, לחץ, כעס, עצבות או מיחושים פיזיים. יותר מ- 52% מהעובדים בארה"ב שמשתמשים בחוזקות שלהם שלוש שעות ליום או פחות, מרגישים לחץ לעומת 36% מהעובדים שמשתמשים בחוזקות שלהם 10 שעות או יותר ליום. עובדים שמשתמשים בחוזקות שלהם במשך 10 שעות או יותר בכל יום נוטים לדווח על כך שיש להם יותר אנרגיה מעובדים שמשתמשים בחוזקות שלהם שלוש שעות ליום או פחות.
ככל שאנשים משתמשים יותר שעות ביום בחוזקות שלהם, יש סבירות גבוהה יותר שהם ירגישו מלאי אנרגיה, שמחה ומקבלים יחס של כבוד.
התאוששות בין מצבי לחץ
הפסיכולוגיה החיובית שמה דגש על הצורך בזמן התאוששות בין מצבים מלחיצים.
פרופסור בריאן ליטל, מאוניברסיטת הרווארד הטמיע את המושג "נישה משקמת". המקום שבו אדם חוזר לאני האמיתי שלו, המקום אליו אדם "הולך" כדי להיטען מחדש ולמלא את המצברים שלו. זה יכול להיות מקום פיזי או אותן הפסקות שעובד יכול לקחת בין פעילויות מלחיצות בכדי להתאושש ולהיטען מחדש באנרגיה. פרופסור ליטל מצא שלכל אדם יש טבע ראשוני מולד. כשאנחנו מתפקדים שלא על פי הטבע שלנו, ההתנהגות שלנו החורגת מהטבע הראשוני שלנו מרוקנת אותנו ומדלדלת את האנרגיה שלנו. לתקופה של מילוי האנרגיה הוא קרא: "נישה משקמת". אדם מופנם עשוי להזדקק לזמן מסוים להיות עם עצמו לאחר שנתן הרצאה בפני קהל ואדם מוחצן עשוי להזדקק להיות בין הרבה חברים אחרי פעילות ממושכת בבדידות. רעיון הנישה המשקמת חשוב גם לצורך התאוששות אחרי שפעלנו בניגוד לטבענו וגם במצבים אחרים בהם אנחנו מרגישים שהחיים תובעים מאתנו השקעה של אנרגיות רגשיות. שימוש בנישות משקמות מפחית את רמות הלחץ. דוגמאות לנישות משקמות: קריאת ספר, האזנה למוזיקה, הפסקות בין שיחות טלפון או בין פגישות, כתיבת מייל במקום שיחה פנים מול פנים וכו'.
המאמר מתבסס על המקורות הבאים: