מאת:ד"ר אשר פרדו, מנהל מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:31/01/2016
מחקר שנערך להערכת השמירה על כללי בטיחות בעת טיפול בתרופות כמותרפיות ע"י צוות רפואי בדק מה הם הגורמים שקיומם מנבא היצמדות של הצוות לכללי בטיחות בעת מתן תרופות כאלה לחולים. תרופות לטיפול כמותרפי אנטי-סרטני (תרופות אנטי-ניאופלסטיות) כוללות גם הרבה תרופות ציטוטוקסיות. במסגרת סקרים הנערכים במוסדות בריאות ע"י רשויות המפקחות על עובדי הבריאות בארה"ב נבדקו אופני עבודה בטוחים ויישום הוראות ונהלי בטיחות בקרב אחיות בתי חולים האחראיות על מתן תרופות אנטי-ניאופלסטיות (טיפול בסרטן) לחולים. דיווחים קודמים הראו שכללי הבטיחות בעת מתן תרופות כמותרפיות לא תמיד נשמרים. המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין רמת הבקרה וההדרכה המסופקת לאחיות המטפלות בחולי סרטן לבין דרגת ההיצמדות של אחיות אלה ל- 3 סוגיות: (1) שימוש בציוד מגן אישי, (2) פעילויות המבוצעות ע"י האחיות תוך שימוש בכפפות ששימשו קודם למתן התרופות למטופלים, (3) אירועי שפך של תרופה אנטי-ניאופלסטית.
במחקר חתך זה נאספו נתונים באמצעות סקר אנונימי מבוסס מרשתת. מתוך 12,028 עובדים שענו לסקר נבחרו 1904 אחיות שענו על כל חלקי הסקר ועוסקות במתן תרופות אנטי-ניאופלסטיות לחולים בבתי חולים. שאלון הסקר נגע גם במודעות האחיות לנהלי בטיחות של המעסיק ונהלי בטיחות לאומיים בנושא וכן בנושאים תפיסתיים של בטיחות בעיסוק.
ככלל הראה המחקר שרמת האספקה והזמינות של בקרה הנדסית, ציוד מגן אישי, הדרכה יעודית על בטיחות וגיהות במתן תרופות אנטי-ניאופלסטיות ומתן זמן להטמעה של נהלים ופרקטיקת עבודה נכונה במוסדות בריאות יכולים להוות מנבא להיצמדות העובדים לכללי עבודה בטוחה והפחתה באירועי שפך של תרופות ובפוטנציאל הזיהום של סביבת העבודה ע"י המטפלים. מאידך, התברר שאחוז גבוה של האחיות לא נצמד לכל הוראות הבטיחות הקשורות במתן תרופות אנטי-סרטניות. לדוגמה, 85% מהמשתתפים דווחו שהם משתמשים בד"כ רק בזוג כפפות אחד בזמן המתן בעוד שהוראות הבטיחות דורשות שימוש בשני זוגות כפפות. רק 20% דווחו על שימוש בשני זוגות כפפות באופן מתמיד. 9.5% מהאחיות דווחו על מקרי שפך של תרופות במהלך השבוע שקדם לסקר.
במחקר נמצאו גם הקשרים הבאים:
1. היכרות עם הוראות מנחות לבטיחות והתנהגות בטיחותית ומתן הדרכה בנושאים אלה הובילו לשימוש עקבי ביותר פרטים של ציוד מגן אישי.
2. תפיסת הזמינות של ציוד מגן אישי ע"י האחיות כטובה היתה קשורה לשימוש גדול יותר בציוד זה ולדיווח על פחות מקרי שפך של תרופות אנטי-סרטניות.
3. שימוש במערכת סגורה (CSTD) המעבירה את התרופות מבית המרקחת המכין בבית החולים ועד למטופל באישפוז יום או באישפוז ממושך, ללא מגע העובד המטפל, ושימוש במזרקים בעלי נעילה מונעת דליפות גרמו להפחתה במקרי שפך. מערכת סגורה להובלת החומר הניתן למטופל היא כזו שאטימותה אינה מאפשרת חילוף אוויר בלתי מסונן עם הסביבה החיצונית הסמוכה או דליפת חומר מזהם לסביבה זו. מבחינה זו החומר האנטי-סרטני הניתן גם יכול להשאר סטרילי או בלתי חשוף לזיהומים מיקרוביולוגיים וכימיים חיצוניים. כמו כן מערכת כזו מונעת דליפה של חומר הן כאדים והן כחלקיקים מוצקים ונוזליים. בעבר, בוצעו מחקרים בהם נמצאה קורלציה במוסדות בריאות בין עבודה עם או בסמוך לתרופות מסוכנות לבין עליה בסיכון של עובדי מערכת הבריאות לפתח דלקות עור, הפלות ומומים מולדים, אי-פוריות, לויקמיה וסוגי סרטן אחרים.
4. אחיות שהיו מעורבות בתדירות גבוהה יותר במתן תרופות אנטי-סרטניות לחולים דווחו באופן תדיר יותר על אירועים של שפך תרופות ועל פעילויות בעלות פוטנציאל לזיהום סביבתי באמצעות האחות כגון מגע בדפנות ומעצורים של מיטות אישפוז, מגע בידיות ולחצני דלתות, מגע בטלפונים בכפפות בהן השתמשו למתן התרופות.
5. אחיות שקצב עבודתן במתן התרופות איפשר מספיק זמן להצמד וליישם הוראות בטיחות דווחו על מקרי שפך פחותים ועל פוטנציאל פחות לזיהום סביבת עבודתן כתוצאה מאי הסרת כפפות בהן השתמשו למתן התרופות.
במחקרים קודמים נמצא שגיל, רמת השכלה, שנות ותק כאח/אחות ושנות ותק במתן תרופות אנטי-סרטניות למטופלים היו משתנים פחות קשורים לתודעת הבטיחות במתן תרופות בקרב העובדים.
המחקר מראה שוב את הצורך במאמץ לספק הגנה הנדסית ואישית, הדרכה ונהלים טובים מצד המעסיק ואת הצורך לבקש אמצעים ונהלים כאלה מצד העובדים.
מקור: