מאת:ד"ר יוהנה גייגר, מדריכה ארגונומית ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:21/06/2015
יושבנות כסיכון בריאותי
בשנים האחרונות מצטברת עדות נחרצת כי ישיבה ממושכת מזיקה לבריאותנו
ישיבה ממושכת נמצאה כגורם סיכון הקשור לתחלואה ולתמותה ממחלות לב וכלי דם ומסוגים מסוימים של סרטן, לסכרת, להשמנת-יתר ולתסמונת מטבולית, וזאת גם בקרב אנשים המקיימים פעילות גופנית סדירה. על פי אומדן של צוות חוקרים בינלאומי, כל שעת ישיבה יומית קשורה להגברת סיכון התמותה בכ- 2%. ברמות גבוהות של ישיבה, הסיכון מוגבר אף יותר.
הישיבה הממושכת כאורח חיים, או היושבנות, נפוצה הן במשרד והן בבית. היא כוללת זמן הישיבה בכיתה או במשרד, ישיבה מול הטלוויזיה, המחשב או מסכי הטלפונים והטאבלטים, נהיגה או נסיעה ברכב, פעילות פנאי ומטלות בבית. על פי מדידות שנערכו על פעילותם של יותר מ- 6,000 בוגרים וילדים אמריקאים, מתברר שאנו מבלים יותר ממחצית משעות הערנות, או כ- 7.7 שעות בממוצע ביום, בפעילות יושבנית. ההשלכות הבריאותיות השליליות של היושבנות נמדדו בקרב כל סוגי האוכלוסייה, כולל אנשים המקיימים רמות פעילות שונות. עם זאת, רמות הסיכון נמצאו גבוהות יותר בקרב אנשים עם רמות פעילות פיזית נמוכות יותר, בהשוואה לרמות הסיכון בקרב אנשים פעילים יותר.
אמצעים להפחתת היושבנות
ביוני 2013, ארגון הרופאים האמריקאי (AMA) הכיר בסיכונים הפוטנציאליים הטמונים בישיבה הממושכת, והמליץ לעובדים, למעסיקים ולאחרים לעודד את השימוש באלטרנטיבות לישיבה הסטטית, כולל עמדות ישיבה דינמיות או עמדות עמידה.
גם באוסטרליה, ארגוני בריאות וארגונים ממשלתיים כגון צוות המשימה הלאומית לבריאות מניעתית ממליצים להפחית בישיבה ממושכת למען בריאות הציבור. אחת הדרכים המוצעות להפחתת זמן הישיבה במשרד היא שילוב של עמדות עבודה המאפשרות מגוון מנחי עבודה. במשרדים רבים ברחבי העולם, עובדי המשרד מעדיפים לחלק את זמנם בין עמידה לישיבה, ולכלול הליכות קצרות או פעילות אחרת בשגרת יום העבודה. במחקרים שונים נמצא כי השימוש בעמדות משרד המותאמות לעבודה בישיבה או בעמידה לסירוגין עשוי להפחית את רמת האי-נוחות של העובדים, ואף ייתכן שיפור ביעילותם.
פתרונות נוספים לשילוב תנועתיות במהלך העבודה כוללים עמדות מחשב המשולבות עם הליכון, שימוש בדיבורית לטלפון על מנת לאפשר עמידה או הליכה בעת השיחה, כיסאות דינמיים ואמצעים שונים לשילוב הליכה בתוך העבודה. במשרדים רבים, מתקיימות "ישיבות" בעמידה או בהליכה. מרצה אוניברסיטאי במכון הטכנולוגי המלכותי בשוודיה מקיים "סמינר הליכה", בו הסטודנטים דנים בנושאי הקורס תוך הליכה בקבוצות קטנות בפארק הסמוך. סטודנטים בקורס מדווחים על תחושה טובה יותר לאחר ההליכה, ואף על שיפור ביכולת התקשורת וברמת ההשתתפות בדיונים.
ועדת מומחים בינלאומית בנושא היושבנות
למרות ההסכמה הרווחת כי היושבנות מזיקה לבריאות, והמסקנה הברורה כי מומלץ להפחית בישיבה סטטית, עד לאחרונה לא היו המלצות ברורות לגבי משך הישיבה או כמות התנועתיות העשויים להועיל לשמירה על בריאות העובדים.
על מנת לנסח המלצות ספציפיות לקהל הרחב, הסוכנות הבריטית הממשלתית לבריאות הציבור, יחד עם חברה קהילתית, הזמינה קבוצת מומחים בינלאומיים לקבוע קווים מנחים עבור מעסיקים לקידום פעילות להפחתת היושבנות בעבודה. המלצות הוועדה פורסמו בחודש מרץ השנה.
תוך סקירת הספרות הקיימת בנושא, חוקרי הוועדה הדגישו את שני ההיבטים של היושבנות:
- לישיבה ממושכת במשרד השלכות ניכרות על בריאותם ורווחתם של העובדים.
- סביבה משרדית פחות יושבנית עשויה לתרום לשיפור היצרנות והרווחיות של החברה, להפחית תחלואה והיעדרות מהעבודה, ובכך להוביל לחסכון כספי.
החוקרים מציינים את ההקשר הרחב של רמת הפעילות הגופנית בקרב אוכלוסיות העולם. במדינות כמו אנגליה או ארצות הברית, עד 95% מהאוכלוסייה הבוגרת אינה פעילה בחיי היום יום. ארגון הבריאות העולמי אף הציב את הפחתת מידת אי-הפעילות ב- 10% כמטרה במסגרת תכנית הבריאות הכללית "25X25", השואפת להפחית ב- 25% את התמותה המוקדמת בשל מחלות לא-מדבקות עד שנת 2025.
הפחתה באי-פעילות פיזית כרוכה לא רק בעידוד פעילות גופנית שבועית, אלא גם בהפחתת היושבנות בבית, במשרד ובשעות הפנאי. הצעד הראשון, החשוב והיעיל ביותר הוא שילוב עמידה ותנועה במהלך יום העבודה. מחקרים ראשוניים מראים קשר בין זמן עמידה בעבודה לבין הפחתה בסיכונים בריאותיים למערכות השריר-שלד, למערכת הלב-ריאה ולבריאות הנפשית. לדעת חברי הוועדה, יש ללוות את השינויים בסביבת המשרד בשינויים התנהגותיים על מנת להטמיע שינוי לטווח הארוך. יישום השיפורים דורש תמיכה ארגונית ופעילות הסברה נרחבת. יש להדגיש את חשיבות התנועתיות: רצוי להימנע מתנוחות סטטיות הן בעמידה והן בישיבה.
מסקנות הוועדה
בסקירת המחקרים הקיימים, חברי הוועדה מצאו ראיות המצביעות על סף ראשון להפחתה משמעותית של סיכונים בריאותיים בקיום תנועתיות או עמידה לפחות שעתיים ביום. הודגמה הפחתה משמעותית עוד יותר בקרב העומדים ארבע שעות ויותר. המלצות הוועדה מוצגות להלן.
בעתיד, יידרשו מחקרים נוספים ומעקב אחר ההשלכות ארוכות-הטווח, לרבות ההשלכות הכלכליות, של אמצעים לעידוד הפעילות ולהפחתת היושבנות בעבודה ובקהילה.
בצילום עובדי NIOSH בעמדות פעילות (לכתבה):
מקורות: