מאת:רינה קנוביץ M.Sc, גיהותית וסגנית מנהל מחלקת גיהות במוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:15/06/2015
חשיפה ממושכת לקרינת השמש גורמת לפגיעה בעיניים ולהזדקנות מוקדמת של העור. אך הסיכון הבריאותי החמור ביותר הוא התפתחות של סרטן העור. סרטן העור היא המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל. הגורם הישיר והראשוני לסרטן העור הוא חשיפה לשמש - לקרינה האולטרה סגולה. חלק מהאוכלוסייה נמצאת בסיכון גבוה יותר להיפגע מחשיפה לשמש. אנשים בעלי עור ועיניים בהירות, בעלי נמשים, אנשים שעורם נצרב בשמש בקלות, אנשים עם מספר רב של שומות על גופם, אנשים שלוקחים תרופות המגבירות את רגישות העור לשמש. אך גם בעלי עור כהה שעורם לא "נצרב" בשמש הם אוכלוסייה בסיכון וגם הם חייבים לנקוט אמצעים למניעת חשיפה.
על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, בכל שנה מאובחנים כ- 900 בני אדם כחולים במלנומה, סרטן העור הממאיר. למעלה מ- 10,000 בני אדם מאובחנים בכל שנה כחולים בסרטן העור שאינו מלנומה. מספר המלנומות המתגלות בכל שנה נמוך יחסית למספר גידולי העור האחרים הקשורים לשמש, אך יותר אנשים נפטרים מגידול המלנומה מאשר עקב גידולי עור אחרים. קיימים מקצועות רבים שבמהלך העבודה בהם חשופים העובדים לקרינת השמש, והסיכון שלהם לחלות בסרטן העור גדול ביחס למי שאיננו חשוף לשמש באופן תדיר בעבודתו. עובדי בניין, עובדים במגזר החקלאי, עובדים בגננות, מצילים, דייגים, עובדים בנמל, עובדי תשתיות, שוטרים , פקחים ועובדי עירייה, ואפילו ידועים מקרים של נהגי מוניות ומשאיות, שיד שמאל שלהם נחשפת לקרינת שמש במשך שעות רבות, וחלו בסרטן העור. מידת החשיפה והסיכון של עובדים אלה תלויה בעוצמת הקרינה, משך החשיפה ומידת ההגנה על העור.
קרינה אולטרה סגולה UV
השמש פולטת קרינה אלקטרומגנטית באורכי גל שונים, מהגלים הארוכים ביותר ועד לגלים הקצרים ביותר. בנוסף לקרינה בתחום האור הנראה מגיעה מהשמש גם קרינה אינפרה אדומה (IR ) וקרינה אולטרה סגולה UV)). הקרינה באורכי הגל של האור הנראה מגרה את הקולטנים בעין ומאפשרת ראייה, והיא איננה גורמת לנזק כל שהוא. הקרינה האינפרה אדומה גורמת לחימום הרקמה, ובדרך כלל איננה מזיקה. הקרינה האולטרה סגולה לעומת זאת גורמת בחלקה לפגיעה בריאותית.
תחום אורכי הגל של הקרינה האולטרה סגולה נע בין 100 ננומטר (nm) ל- 400nm והיא מתחלקת לשלושה סוגים עפ"י אורך הגל:
קרינה אולטרה סגולה UVA) - A) – אורך גל הגדול ביותר nm315-400 קרינה זו חודרת דרך האטמוספירה וגם דרך זכוכית (חלונות לדוגמה). הקרניים חודרות לעור עמוק יותר מקרני ה-UVB. קרינת UVA גורמת לקמטים ולהזדקנות מוקדמת של העור. קרינה זו גם עלולה לגרום ישירות לסוגים שונים של סרטן עור, כולל מלנומה.
קרינה אולטרה סגולה UVB) - B) – אורך גל בינוני nm280-315 קרניים אלה הן הגורם העיקרי לסרטן עור מסוג תאי בסיס, תאי קשקש, ומלנומה (סרטן העור הממאיר ביותר) וגורמות גם לכוויות עור. חלק מקרינה זו נעצר ע"י שכבת האוזון. הקרינה איננה חודרת דרך זכוכית החלון.
קרינה אולטרה סגולה UVC) - C) – אורך הגל הקצר ביותר nm100-280 קרניים אלה אינן מגיעות לכדור הארץ. הן נעצרות ע"י שכבת האוזון ומתפזרות באטמוספירה ולכן, ככל הנראה, אין להן השפעה ביולוגיתעל בני האדם.
נזקי השמש
החשיפה לשמש גורמת לנזקים מידיים ולנזקים בריאותיים מצטברים שהשפעתם המזיקה מתבררת רק לאחר שנים.
שיזוף/כוויות שמש
ההשפעה קצרת הטווח של קרינת השמש היא שיזוף /כוויות שמש. כאשר קרני השמש פוגעות בעור הוא מייצר מלנין, הגורם למראה השזוף. שיזוף הוא סימן פגיעה בתאי העור, כתוצאה מחשיפה לא מבוקרת או מחשיפה מודעת אך מתעלמת מהסכנה של קרינת השמש. פגיעה זו עלולה לגרום לאחר שנים התפתחות גידולים שפירים וסרטניים. כוויות שמש, במיוחד בתקופת הילדות, מגבירות את הסיכון להתפתחות מלנומה ממאירה שנים לאחר החשיפה. חשוב להבהיר: אין שיזוף בריא.
סרטן העור
הנזק הבריאותי החמור ביותר שגורמת קרינת השמש הוא התפתחות של סרטן העור. קיימים מספר סוגים של המחלה. בשכבת העור העליונה קיימים שלושה סוגים שונים של תאים: תאי הבסיס ) basal cells), תאי הקשקש (squamous cells) ומלנוציטים (melanocytes). הסוגים השונים של סרטן העור קרויים על שם התאים בהם מתפתח בסרטן.
סרטן תאי הבסיס - (basal cell carcinoma) – הסוג השכיח ביותר, מתפתח לאט.
סרטן תאי הקשקש – ( squamous cell carcinoma) – שכיח פחות, מתפתח מהר יותר ועלול להתפשט לרקמות סמוכות.
מלנומה – סרטן העור הכי פחות שכיח אך המסוכן ביותר. מרבית מקרי המוות מסרטן העור נגרמים מסרטן מסוג מלנומה.
נתונים מאוסטרליה מצביעים על כך שקרינת השמש היא הגורם להתפתחות של סרטן העור ב- 99% ממקרי סרטן עור שאיננו מלנומה וב- 95% ממקרי סרטן המלנומה.
פגיעה בעיניים - התפתחות של קטרקט.
הזדקנות מוקדמת של העור - ריבוי קמטים וכתמים על העור.
מניעת חשיפה לקרינת השמש
הקטנת החשיפה לשמש במקומות העבודה מוטלת על המעסיק והעובד כאחד. המעסיק חייב לספק את האמצעים המתאימים להגנה מפני הקרינה, כולל הדרכה בנושא, והעובד מחויב להשתמש באותם אמצעים. במרבית המקרים הפחתת החשיפה לשמש איננה דורשת השקעת משאבים גדולה אלא נקיטת מספר פעולות פשוטות.
צמצום ומזעור החשיפה
הצללה
הקמת סככות צל באזורי עבודה החשופים לשמש עשויה להיות פתרון אפקטיבי. עבודה בצל מורידה את החשיפה לשמש ב- 50% ואף יותר. חשוב שההצללה תעשה מחומרים נכונים שמקדם ההגנה שלהם הוא לפחות UPF 20 ultraviolet protection factor)) ושהתכנון יחסית לזווית הקרינה של השמש ייתן הצללה מרבית בכל שעות הפעילות. במקרים בהם לא ניתן ליצור הצללה בכל אזור העבודה יש לוודא קיום הצללה לפחות של אזור המנוחה.
חשוב לציין: העובד בצל מוגן רק חלקית, עדיין תיתכן חשיפה לקרינה לא ישירה של השמש, המגיעה ממישטחים מחזירי קרינה.
גם בימים מעוננים קיימת חשיפה לשמש. ביום מעונן עם עננים קלים בשמים עוברים את האטמוספירה. 80% מקרינת השמש המזיקה. כאשר היום מעונן ונושבת רוח ולכן לא חם לנו, קרינת השמש עדיין מזיקה. יש להבדיל בין קרינה אולטרה סגולה שאיננה מחממת אך מזיקה לעור וקרינה אינפרה אדומה אשר גורמת לחימום הגוף והיא איננה מזיקה.
מישטחים מחזירי קרינה
בנוסף לחשיפה ישירה לקרני השמש קיימת גם חשיפה לקרינה לא ישירה הנובעת מהחזר ממישטחים. חלק ממישטחי העבודה ניתן לצבוע בגוונים המפחיתים את החזר הקרניים, או ליצור חספוס של מישטחים חלקים. קיר בטון מחזיר 12% מהקרינה, קיר צבוע בלבן מחזיר 22%, אספלטישן 8.9%, אספלט חדש 4.1% חול ים 18% ושלג 88%.
שינוי שעות העבודה
אמצעי אדמיניסטרטיבי להפחתת החשיפה
תכנון נכון של שעות הפעילות עשוי להפחית משמעותית את החשיפה לשמש. החשיפה הגבוהה ביותר מתרחשת בין השעות 10:00-16:00 ולכן פתרון ראוי הוא ביצוע עבודות חוץ בשעות הבוקר המוקדמות ושעות אחה"צ, ולרכז את העבודה בשעות הצהריים בעבודותבאזורים מקורים או מוצלים. ניתן גם לבצע רוטציה בין עובדים כך שעבודות החוץ תתחלקנה בין העובדים כך ששעות החשיפה לשמש של כל עובד יתקצרו.
הגנה על העובד
ביגוד ארוך - ביגוד נכון עשוי להוות פתרון יעיל בהגנה על העור מפני הקרינה. מידת ההגנה תלויה במידת הכיסוי, סוג הבד, צפיפות האריגה וצבע הבד. הגנה טובה יותר מספק בד עם אריגה צפופה בצבע כהה. קיים מקדם הגנה לבדים - UPF . (Ultraviolet protection factor) דרגת ההגנה הגבוהה ביותר שיש לבד היא 50 UPF, בד בדרגה זו חוסם 97.5% מהקרניים המסוכנות לעור. לחולצת טריקו דרגת הגנה נמוכה בהרבה -15UPF ואילו דרגת ההגנה של חולצת טריקו רטובה יורדת ל 8 UPF. בבחירת ביגוד מתאים שיגן מפני קרינהיש לוודא שהבגד הארוך לא יצור בעיה נוספת של הצטברות חום לדוגמה.
הכובע - המתאים לעבודה בשמש אמור להגן על הפנים, האוזניים והעורף. בדומה לביגוד גם בכובעים יש חשיבות רבה לחומרים ממנו הם עשויים.
משקפי שמש - בבחירת משקפי השמש יש לוודא שהן מספקות הגנה לעיניים מפני הקרינה האולטרה סגולה. בחלק מהמשקפיים יש סימון של EPF (Eye protection factor ). הגנה טובה לעיניים היא כאשר הערך EPF הוא 9/10. במשקפיים שאין עליהן סימון של EPF יהיה כתוב 100% הגנת UV. משקפיים סגורות בצדדים ולמעלה מעניקות את ההגנה המרבית, והן המומלצות לעבודה בשמש.
מסנני קרינה - מסנני הקרינה אמורים לספק הגנה בפני קרני UVA ו-UVB. קרני UVA חודרות עמוק לרקמות, קרני UVB משפיעות על שטח הפנים של העור. על המסנן רשום מקדם ההגנה שלו SPF (Sun Protection Factor). מקדם ההגנה של התכשיר הוא היחס בין מידת הקרינה הדרושה לגרום לאדמומית בעור מוגן לבין זו הדרושה לגרום לכך בעור שאינו מוגן. לדוגמה: אם העור מאדים תוך 20 דקות של חשיפה לקרינת השמש, השימוש במסנן קרינה עם מקדם הגנה SPF 15 יאריך את משך הזמן עד שהעור יאדים פי 15, כלומר העור יאדים רק לאחר 5 שעות של חשיפה. מסנן קרינה עם מקדם הגנה SPF30 חוסם קרינת UVB ביעילות של 96.7% ואילו מסנן עם SPF50 יחסום 98% מהקרניים. חשוב להשתמש בתכשיר המספק הגנה גם מפני קרני UVA ושיהיה עמיד בפני מים.
שימוש נכון במסנן קרינה:
חשוב מאד להקפיד על שימוש נכון במסנן קרינה. יש להשתמש במסנן רחב טווח (המתאים להגנה מקרינת UVB וגםUVA ) , בעל SPF של לפחות 30.
יש למרוח את המסנן בכמות נדיבה שתכסה היטב את כל העור ולהקפיד למרוח בכל מקום כולל העורף, ואפרכסות האוזניים. מאחר שמשך הזמן הנדרש למסננים להיספג בעור הוא כ-30-20 דקות, יש למרוח את התכשיר כחצי שעה לפני היציאה לשמש ולחדש את המריחה כל 3-2 שעות.
יש למרוח את התכשיר מחדש תמיד אחרי הזעה, גם אם התכשיר מוגדר כעמיד במים.
תכשירים דוחי חרקים מפחיתים את דרגת ה-SPF, ולכן כאשר משתמשים בהם יש צורך במסנן קרינה בעל SPF גבוה יותר ולחדשו לעיתים תכופות יותר. למסנני קרינה יש מועד פג תוקף לשימוש בהם, ולאחר התאריך הקובע יורדת מאוד יעילותם.
הדרכות ומעקב רפואי
מעבר למניעת חשיפה לשמש על מנת למנוע התפתחות של סרטן העור חשוב לאבחן אותו מוקדם ככל שניתן. אבחון וטיפול מוקדם מאפשרים סיכויי ריפוי גבוהים. לכן חשוב להדריך את העובדים לא רק בהגנה מפני השמש אלא גם כיצד לבצע בדיקה עצמית לאבחון המחלה, והכרת הסימנים הראשוניים.
חשוב לפנות ולהיבדק אצל רופא עור כאשר:
- *מופיעה שומה חדשה, או נראים שינויים בגודל ובצבע של שומות קיימות.
- *בכל מקרה של שינוי באחד הנגעים בגודל, צורה, צבע, הופעת דימום, הופעת גרד בשומה או דלקת מסביב לנגע.
- הופעת נקודת חן חדשה - ככתם שטוח או גבשושי - שהולכת וגדלה בהתמדה.
- *פצע בעור שלא נרפא.
לסרטן העור אין מראה אחד אופייני, ולכן האבחון דורש מיומנות רפואית. יש חשיבות לבדיקת סקר עורית תקופתית גם אם העובד חש בטוב ואינו מודע לקיום נגעים חשודים.
במקרים בהם הבחין העובד בסימנים מחשידים בעור חשוב לפנות ללא דיחוי לבדיקה אצל רופא עור. בדיקה פתולוגית של השומה לאחר שהוסרה, תקבע בוודאות את טיבה.
מה אומרים החוקים והתקנות
חובתו של המעסיק לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה ובריאה. במקום עבודה בו קיימת חשיפה של העובד לגורם מזיק חלה על המעסיק חובה לנקוט בכל האמצעים להפחתת הסיכון. הקטנת החשיפה לשמש במקומות העבודה מוטלת על המעסיק בראש ובראשונה אך קיימת אחריות גם על העובד. המעסיק חייב לספקאת האמצעים המתאימים כולל הדרכה והעובד חייב להשתמש באותם אמצעים ולשמור על תקינותם.
בתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי) , התשנ"ז – 1997, קיימת התייחסות לעבודה בשמש (בתקנה 10: ובתוספת לתקנות).
"10. חשיפה לקרני השמש
(א) עובד החשוף לקרני שמש ילבש בגדים וכובע שיכסו את גופו וראשו וימנעו את נזקי קרני השמש, וירכיב משקפיים מתאימים לסינון קרינה על סגולה.
(ב) בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א) מעביד לא יעסיק עובד כשהוא חשוף לקרני שמש, אלא אם כן הוא מוגן כאמור בתקנת משנה (א)."
בתוספת לתקנות מצוין שהמעביד חייב לספק לעובדים החשופים לקרני השמש משחות מגן.
מקורות:
- Guide on exposure to solar ultraviolet radiation - safe work Australia – august 2013.
- Skin cancer and sunlight – Canadian centre for occupational health and safety
- .Skin cancer and outdoor work – a guide for employers - the cancer council Australia.
- Regulatory impact statement – radiation protection standard – occupational exposure to ultraviolet radiation – Australian radiation protection and nuclear safety agency.