מאת:ד"ר מירב פז, PhD הנדסה כימית, מרכז מידע של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:09/11/2014
אמוניה (CAS No.: 7664-41-7), NH3, היא גז חסר צבע עם ריח חריף אופיני. האמוניה מצויה בגופינו וגם משמשת לשימושים רבים: כחומר גלם לייצור חומרים ומוצרים שונים כגון חומצה חנקתית, מוצרי פלסטיק, חומרי ניקוי, חומרי נפץ, סיבים סינטטיים בתעשיית הטקסטיל, כקטליזטור לייצור שרפים סינטטיים, בטיפולי מים, כדשן, דלק, לקירור במתקנים תעשייתיים, ועוד.
אמוניה מסיסה מאוד במים. אמוניה לשימוש ביתי היא תמיסה מימית בריכוזים נמוכים (לרוב 5-10% אמוניה). היא עשויה לגרום לגירוי אך לרוב לא תגרום לכוויות או השפעה בריאותית חמורה יותר. לעומת זאת אמוניה אל מיימית (anhydrous ammonia) היא למעשה אמוניה טהורה (99%<) ללא מים. במקרה של מערכות קירור על מנת לוודא פעולה תקינה של מערכת הקירור ריכוז האמוניה (נוזל או גז) צריך להיות אף גבוה יותר (99.95%<). למרות שנעשה בחומר שימוש רב, מדובר בחומר מסוכן, וחשיפה לאמוניה בריכוז גבוה עשויה להיות קטלנית כפי שקרה באסון האמוניה במפעל הבשר "הוד חפר" ביום חמישי האחרון.
למרבה הצער זו אינה תאונת האמוניה הראשונה: בעולם דווח בשנים האחרונות על מספר תאונות, שמקורן היה מתקני קירור עם אמוניה (דוגמאות ספורות הן האסון שהתרחש באוגוסט 2013 בשנחאי שבסין בו נהרגו 15 איש ונפצעו 26 במפעל Shanghai Weng's Cold Storage Industrial Co. Ltd בשל דליפה של אמוניה נוזלית מיחידת קירור; ב-2012 באיזור ריין-וסטפליה בגרמניה 4 עובדים במפעל הבשרTönnies נפגעו פגיעות נשימתיות חמורות כתוצאה מדליפת אמוניה במהלך עבודות תחזוקה (12 עובדים נוספים טופלו בבית החולים); בסוף 2011 אושפזו 15 עובדים מהמחלבה BCC Handel dairy plant בעיר אלנה בבולגריה בעקבות דליפת אמוניה, שארעה לאחר פגיעה של משאית בצינור האמוניה המוביל למתקן הקירור; והרשימה עוד ארוכה ). רוב התאונות הן תוצאה של טעויות אנוש או כשל בציוד. טיפול בחומר צריך להעשות רק לאחר הכרות עם הסיכונים ואמצעי הזהירות תוך שמירה על כללי בטיחות.
תכונות החומר וסיכונים
- אמוניה היא גז דליק, רעיל ומאכל (קורוזיבי).
- כשאמוניה רותחת היא יכולה לקלוט כמויות חום גדולות (ולכן מתאימה לקירור). נק' הרתיחה של אמוניה היא °C−33.35 בלחץ אטמוספרי ולכן הנוזל צריך להיות מאוחסן תחת לחץ או בטמפרטורות נמוכות.
- החומר לרוב יציב בטמפ' החדר במיכל סגור תחת תנאי אחסון רגילים, אך הוא עשוי לגרום לפיצוץ אם יחומם.
- החומר עשוי להתפרק בטמפרטורות גבוהות . חימום אמוניה יכול לגרום לפירוק החומר וליצירת אדי אמוניה ותחמוצות חנקן (NOx).
- אמוניה יוצרת תערובת נפיצה עם האוויר העשויה להתפרק תוך שחרור גז מימן דליק וגז חנקן בטמפרטורות גבוהות מ-°C450.
- סיכון מוגבר לשריפה ופיצוץ במגע עם חומרים מחמצנים (לדוגמא פרוקסידים), חומצות חזקות (לדוגמא חומצת מימן כלורי) והלוגנים (לדוגמא כלור).
- ריכוזים גבוהים של החומר מהווים סיכון אש ופיצוץ במיוחד בחללים מוקפים.
- גז אמוניה ללא מים קל מהאוויר ויעלה למעלה; בנוכחות אוויר רטוב (לחות גבוהה, בוקר ערפילי, גשם קל וכו') וכן טמפרטורות נמוכות יווצרו אדים כבדים מהאוויר וענן אמוניה ישאר קרוב יותר לקרקע.
השפעות בריאותיות
אמוניה היא חומר רעיל שעשוי לגרום להשפעות בריאותיות שונות. החומר ידוע כמגרה את העיניים, מערכת הנשימה, מערכת העיכול והעור. החומר מגיב עם רקמות ריריות בגוף (תוך יצירת תמיסה בסיסית מאכלת של אמוניום הידרוקסיד). מידת הפגיעה של החומר בגוף תלויה במשך החשיפה ובריכוז החומר. נזק לטווח ארוך עשוי להגרם כתוצא מחשיפה לריכוז גבוה למשך זמן קצר.
דרכי חדירה שכיחים: נשימה, עור ועיניים.
נשימה: החומר מאוד רעיל ועשוי לגרום למוות. עשוי לגרום לגירוי חריף של האף והגרון. עשוי לגרום להצטברות מסכנת חיים של נוזלים בריאות (בצקת ריאות, pulmonary edema). תסמינים שכיחים הם שיעול, קוצר נשימה, ריור יתר, דלקת גרון, קשיי נשימה ולחץ בחזה, תרדמת ועוויתות. תסמינים עשויים להתפתח שעות אחרי החשיפה ולהחמיר במאמץ פיזי. חשיפה לריכוז של 2500-4500 חלקים למליון למשך 30 דקות עשויה להיות קטלנית. חשיפה חוזרת עשויה לגרום להתפתחות אסטמה, ברונכיט, כאבי ראש וישנוניות.
מגע עם העור: החומר קורוזיבי ויגרה את העור ויגרום לצריבה או כאב, שלפוחיות, נמק לרקמות וזיהומים. החומר עשוי לגרום לכוויות עמוקות במיוחד באיזורים בהם העור לח. מגע עם הגז המונזל עשוי לגרום לכוויות קור וכוויות עמוקות עם כיבים. מגע חוזר עם העור עשוי לגרום לדלקות עור.
מגע עם העיניים: החומר קורוזיבי, ויגרה את העיניים ויגרום לתחושת צריבה. בפגיעה קשה יותר החומר יגרום לכוויות, דלקת הלחמית, נפיחות, אדמומיות העפעפיים, נזק לקרנית, הווצרות קטרקט ותסמינים דמויי גלאוקומה. מגע של העיניים עם הגז המונזל עשוי להקפיאן. החשיפה לחומר עלולה לגרום לנזק זמני או תמידי כולל עוורון.
במקרה של חשיפה נשימתית הצעדים הראשונים צריכים להיות העברת הנפגע לאיזור עם אוויר צח ובמידת הצורך קבלת טיפול רפואי. במקרה של מגע עם העיניים או העור יש לשטוף האיזור עם כמויות גדולות של מים פושרים במשך מספר דקות ובמידת הצורך יש להזעיק עזרה רפואית. להוראות עזרה ראשונה מלאות יש לפנות לגליון הבטיחות של החומר או מסמכים אחרים המפרטים דרכי טיפול.
ערכי חשיפה
ערכי חשיפה תעסוקתיים של אמוניה על פי ספר ACGIH-2014 של ארגון הגהותנים של ארה"ב, שערכיו מקובלים בישראל בהעדר ערכים אחרים המפורטים בתחיקה:
- TLV-TWA (חשיפה משוקללת מרבית מותרת - הרמה המשוקללת המרבית של גורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודתו של העובד אשר עד אליה מותרת חשיפה במשך יום עבודה של 8 שעות מתוך יממה): 25 חלקים למליון (ppm) ; (18 מ"ג/מ3).
- TLV-STEL (חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר - הרמה המרבית של גורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודתו של העובד אשר עד אליה מותרת חשיפה של עד 15 דקות בכל פעם, לא יותר מ-4 פעמים ביום עבודה של 8 שעות מתוך יממה ובמרווח של 60 דקות לפחות בין פעם לפעם, ובתנאי שרמת החשיפה הכוללת ל-8 שעות עבודה ביממה תהיה נמוכה מרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת): 35 חלקים למליון ; (27 מ"ג/מ3).
- סף הריח (הרמה הנמוכה ביותר שבני אדם יבחינו בריח של אמוניה) הוא כ-5 חלקים למליון. ספי ריח שנמדדו נעים בטווח של בין 5-50 חלקים למליון. ריח עשוי פעמים רבות לספק אזהרה מפני חשיפה. עם זאת אין להסתמך על חוש הריח לבדו על מנת לקבוע חשיפה מסוכנת. במיוחד לאור העובדה שאנשים החשופים לאמוניה במשך תקופה ממושכת מאבדים את יכולתם לזהות את הריח לאמוניה.
- ריכוז IDLH (סיכון מיידי לבריאות או לחיים) של אמוניה, רמת הריכוז המרבית באוויר במקום העבודה, שאדם יכול להיחלץ ממנה ללא סימני נזק ו/או השפעות בלתי הפיכות על הבריאות בתוך 30 דקות היא 300 חלקים למליון. חשיפה מעל ל-30 דקות מציבה את העובד בסכנה מיידית לחיים או פגיעה בלתי הפיכה בבריאות.
- על פי תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011 אמוניה מוגדרת כגורם מזיק טעון ניטור המחייב בדיקה סביבתית תעסוקתית בהתאם לתקנה 4.
ערכי חשיפה סביבתיים של אמוניה -
מטרתו של "חוק אוויר נקי – 1992" הינה להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר. במסמך "ערכי ייחוס לפי סעיף 6(ה) לחוק אוויר נקי" של המשרד להגנת הסביבה http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Laws/Documents/toxicity_values_clean_air.pdf מפורטים ערכי ייחוס לנוכחות באוויר של חומר מזהם הנקוב בטור א' בטבלה בריכוזים המרביים ובפרקי הזמן הנתונים הקבועים בטור ב' לצידו. עבור אמוניה הערכים הם כדלקמן:
מניעה
- יש לציית לכל תקנות הבטיחות והבריאות ולקודי האש והבנייה בין היתר:
- אמוניה מוגדרת בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג – 1993 כחומר מסוכן. גיליון בטיחות (MSDS) משמש מעין תעודת זהות של חומר מסוכן ומפרט סיכונים והנחיות עבודה בטיחותית עם החומר. לפני העבודה עם אמוניה יש לעיין בהנחיות גיליון הבטיחות. המסמך חייב להיות נגיש במקום העבודה כפי שנדרש על פי תקנות "תקנות הבטיחות בעבודה (גליון בטיחות, סיווג, אריזה, תווי וסימון של אריזות), התשנ"ח-1998". מידע רב הנכלל בפרסום זה מתבסס על מידע המופיע בגיליון הבטיחות של החומר מתוך המאגר Genium.
- תקנות ארגון הפיקוח על העבודה מחייבות להכין נוהלי חירום למצבי סיכון ולמקרי תאונות עבודה במסגרת הכנת תכנית בטיחות למפעל. הנהלים צריכים להתבסס על דרישות החוק, סקר סיכונים, ומידע רלוונטי נוסף. טיפול באוכלוסיית המפעל בעת אירוע דליפת אמוניה הוא חלק מנוהלי החירום המצויים בתיק מפעל המחזיק/מטפל באמוניה. ההוראות יגזרו מתנאי השטח, המתקנים, כמות החומר, מספר העובדים וכיוב' ועשויים להיות שונים ממפעל למפעל.
- קיימים "תנאים למערכות קירור המשתמשות באמוניה" של המשרד להגנת הסביבה שהם חלק מהיתר הרעלים הניתן במקרה של עיסוק בחומרים מסוכנים. http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/HazardousMaterials/Permit/Documents/poison_permit_ammonia.pdf
- יש לאפסן מיכלי אמוניה באיזור מאוורר, יבש, לא חשופים לשמש ישירה, רחוק מחום ומקורות הצתה וחומרים לא תואמים. יש לאבטח המיכלים בתנוחה זקופה ולהפרידם מאיזורי עבודה. יש להקפיד על סגירה טובה של מיכלי האמוניה ולהגן עליהם מפגיעה. אין לגרור , לגלגל או להפיל מיכלים.
- בעבודה עם אמוניה יש להמנע מטמפרטורות גבוהות, להבה, ניצוצות, מטען סטטי, חום ומקורות הצתה אחרים. אין להשתמש באמוניה בסמוך לפעולות ריתוך או מקורות אנרגיה גבוהה אחרים.
- יש למנוע מגע של אמוניה עם חומרים לא תואמים.
- איזור העבודה צריך להיות מאוורר היטב כך שריכוז החומר באוויר יהיה נמוך מריכוזי חשיפה המותרים.
- יש להשתמש באמצעי מגן מתאימים (לרשימה מפורטת יש לפנות לגיליון הבטיחות של החומר).
- במקרה של שפך או דליפה יש לפנות את איזור הסכנה מייד ולבודדו.
- אין לאכול, לשתות או לעשן בסביבת העבודה. כמו כן יש לשמור על היגיינה אישית אחרי טיפול בחומר - במיוחד לפני אכילה, שתיה, עישון, הליכה לשירותים ושימוש במוצרי קוסמטיקה.
מידע נוסף:
- מאמר מאת מהנדס דורון שוורץ פורסם בביטאון "בטיחות" של המוסד לבטיחות ולגיהות (בטיחות 345, אוגוסט ספטמבר 2013, עמודים 22-25) עוסק בהתמודדות עם סיכונים בעת השימוש באמוניה במתקני קירור.
https://www.osh.org.il/UploadFiles/12_2013/22-25.pdf
- דף מידע מס' 125 לאמוניה מתוך ה-ERG-2012, המדריך לפעולות הראשוניות הנדרשות במקרה של אירוע חירום עם חומרים מסוכנים:
http://wwwapps.tc.gc.ca/saf-sec-sur/3/erg-gmu/erg/guidepage.aspx/guide125/id6/mnid6
- דף מידע לאמוניה מתוך מאגר תגובות חירום של NIOSH, המכון הלאומי לבטיחות ולבריאות תעסוקתית (ארה"ב):
The Emergency Response Safety and Health Database - AMMONIA SOLUTION (UN 3318); AMMONIA, ANHYDROUS (UN 1005) : Lung Damaging Agent
http://www.cdc.gov/niosh/ershdb/EmergencyResponseCard_29750013.html
- פרסומים של המרכז האמריקאי ובקרת מחלות, CDC, בנושא הכנה ותגובה למקרה חירום עם אמוניה:
http://www.bt.cdc.gov/agent/ammonia/
- נהלי חירום לאמוניה המשמשת למתקני קירור של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית האמריקאי:
Emergency Response – ammonia refrigeration e-tool
http://www.osha.gov/SLTC/etools/ammonia_refrigeration/emergency/
- כרטיס בטיחות לאמוניה של ארגון העבודה הבינלאומי (ICSC-0414)
http://www.ilo.org/dyn/icsc/showcard.display?p_card_id=0414
- דף מידע לחומרים מסוכנים של משרד הבריאות של מדינת ניו-ג'רזי, ארה"ב לאמוניה
http://nj.gov/health/eoh/rtkweb/documents/fs/0084.pdf
הנושא הזה ונושא תאונות בעבודה בכלל יידון בכנס שעורך המוסד ב-17.11.14 במרכז הכנסים אווניו, קריית שדה התעופה. ידע, מודעות והקפדה על כללי הבטיחות עשויים למנוע את האסון הבא.