מאת:ד"ר אשר פרדו, מנהל מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:22/09/2014
לפני כשלוש שנים נדונה במדור זה חשיפה של מדריכי ירי לרעש מתמשך בעת אימוני ירי במטווחים. להשלמת התמונה בנושא זה תתואר כאן תמונת חשיפה של מדריכי ירי לרעש התקפי. יש מקום להתייחסות לחשיפה לרעש התקפי במספר מגזרים שבהם פוטנציאל הסיכון מרעש זה הוא גבוה, על אף שרעש התקפי אינו מטופל יותר כפרק נפרד בתקני חשיפה של ה- ACGIH וגם במדינת ישראל, בתיקון עתידי של תקנת הרעש, יש כוונה להכליל רעש התקפי בהערכה משולבת עם רעש מתמשך ולא כישות נפרדת. אחד המגזרים בהם פוטנציאל הסיכון גבוה הוא אימוני ירי במטווחים אזרחיים, צבאיים ובמתקנים של אנשי אבטחה של רשויות וסוכנויות שונות.
מנהל בטיחות של אחת הסוכנויות הפדרליות בארה"ב פנה למכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית שם ובקש הערכת הסיכון לנזק שמיעתי כתוצאה מחשיפה לרעש התקפי באימוני ירי טקטיים של צוות האבטחה של הסוכנות. הערכת החשיפה כללה חשיפה של מדריכי ירי במטווחים פתוחים וסגורים, בחלל ירי במבנה ובמתקן אימונים וירטואלי במתחם האימונים תוך כדי שימוש בסוגים שונים של כלי נשק ובמטרה להעריך את מספר התקפי הירי (מספר היריות) המקסימלי המותר ביום שלא יצור סיכון משמעותי לנזק לשמיעה. המדידות נערכו בעת אימוני נשק חי באמצעות מיכשור מיוחד ופוטנציאל הסיכון לשמיעה הוערך באמצעות קריטריון שפותח ע"י משרד ההגנה האמריקאי (MIL-STD-1474D), קריטריון מפלס הרעש שווה הערך ל- 8 שעות עבודה ובאמצעות מודל אלגוריתם להערכת נזק שמיעתי באדם (AHAAH). מיקרופונים על כנים הוצבו בעמדות מייצגות של מדריכי הירי ובעמדת צריח ירי של רכב יעודי שעליו מורכב מקלע. כלי הנשק שהופעלו במטווחים ובאתרי המדידה כללו בעיקר מקלעים מסוגים שונים (M240, M249) ורובים (M4). ההגנה האישית על השמיעה כללה שימוש משולב באוזניות ואטמים יחד כאשר דרגת ההנחתה האפקטיבית של עוצמת הרעש ע"י שילוב אמצעי המגן הוערכה ב- 34 דציבל. באותם מקרים שבהם קצב הירי בלחיצת הדק אחת כלל מספר יריות הוערכו עוצמת הרעש ההתקפי ופוטנציאל הנזק על פני בסיס זמן של שניה אחת כאירוע או מחזור ירי אחד.
רעש התקפי נחשב כמזיק יותר מרעש מתמשך. חשיפה לרעש התקפי בעוצמה גבוהה עלולה לגרום טראומה אקוסטית חריפה שמתבטאת בתסמינים של נזק שמיעתי כגון טינטון. איבוד השמיעה עלול להיות קבוע אם העוצמות ההתקפיות גבוהות מאד ונגרם נזק מכני לאוזן הפנימית. בעבר נחקרו אפקטים בריאותיים מרעש מזיק של כלי נשק, אולם המחקרים לא התמקדו בהערכת סיכון כמותית לאיבוד שמיעה ובכימות היחס בין רעש התקפי לנזק שמיעתי. מאוחר יותר פותח קריטריון סטנדרטי לחישוב מספר ההתקפים המותר לחשיפה, לרבות בתחום הירי, בהתאם לעוצמת שיא ההתקף, שלא יגרום סיכון משמעותי לאיבוד שמיעה. קריטריון זה התייחס גם לסיכון כתלות באמצעי המיגון האישיים כנגד רעש ובמשך הזמן של קטע גל ההתקף הכולל את כל שינויי הלחץ שנמוכים ב- 20 דציבל לפחות מעוצמת שיא ההתקף (B-duration). דרישות התקנות לאיסור על חשיפה לעוצמת רעש גבוהה מ- 140 דציבל בישראל, ארה"ב ואירופה, לדוגמה, מתבססות על קריטריון זה. אך גם בו התגלו חולשות ולכן פותח אחריו קריטריון אחר להערכת סיכון לנזק מרעש התקפי (AHAAH), שבוסס על מודל המדמה את התנהגות האוזן התיכונה והאוזן הפנימית ואת תגובתן לרעש התקפי גבוה. מודל זה מביא בחשבון גורמים שלא עברו התייחסות בקריטריון הקודם ומגדיר יחידות סיכון לשמיעה (ARU) וקשר בין מספר יחידות סיכון לבין דרגת הנזק השמיעתי הצפוי עד דרגה של איבוד שמיעה קבוע. באמצעות המודל ניתן לנבא כמה יחידות סיכון צפויות אם ידועים תנאי החשיפה ועוצמת הרעש הצפויה ובעקבות זאת לתת התרעות והתראות ביחס לכך. הקריטריון החדש עדיין לא יושם כבסיס לדרישות בתקנות.
תוצאות הערכה שונות התקבלו על פי המודלים השונים שבהם השתמשו לחישוב הסיכון לפגיעה בשמיעה. בירי מקלע מצריח של רכב במטווח פתוח, לדוגמה, נמדדו בעמדת המדריך שיאי ההתקפים הגבוהים ביותר בתדירויות רעש בין 50 ל- 160 הרץ כאשר שיא ההתקף הגבוה ביותר הגיע ל- 171.4 דציבל. המספר המקסימלי המותר של אירועים התקפיים בתרחיש זה, שלא יגרום לסיכון לנזק לשמיעה, נע בין 5 ביום על פי המודל החדש יותר (AHAAH) לבין 276 אירועים של רעש התקפי על פי קריטריון ההערכה של משרד ההגנה האמריקאי. מספר זה חושב תוך כדי התחשבות בדרגת ההנחתה של מגיני האוזניים שהיו בשימוש בניסוי. קביעת מחיצת עץ בין עמדת המדריך על הרכב לבין קנה המקלע כדי לבלום את הרעש (תמונה מס' 1) הפחיתה את שיא ההתקף המקסימלי שנמדד ל- 160.7 דציבל והבדל זה של 10 דציבל בהשוואה למצב ללא מחיצה העלה את המספר המקסימלי המותר ביום של אירועי רעש התקפי ל- 37 על פי מודל AHAAH ול- 17,131 על פי הקריטריון של משרד ההגנה האמריקאי.
 |
| תמונה מס' 1: עמדת מדריך ירי ברכב בעל צריח ירי כאשר מחיצת עץ מותקנת בין העמדה לבין קנה המקלע (NIOSH HHE report 2013-0124-3208, תמונה של מבקש הסקר). |
בירי מקלעים ורובים במטווחים פתוחים (תמונה מס' 2) נעו שיאי ההתקפים הגבוהים ביותר בעמדת מדריך שעמד במרחק 1.2 – 2 מטר מעמדת היורה בין 159-164 דציבל בתדירות שבין 1,250 – 1,600 הרץ. המספר המקסימלי המותר של אירועים התקפיים בתרחיש זה, שלא יגרום לסיכון לנזק לשמיעה, נע בין 19 ביום על פי המודל החדש יותר (AHAAH) לבין 412 אירועים של רעש התקפי על פי קריטריון ההערכה של משרד ההגנה האמריקאי. מספר זה חושב גם הוא תוך כדי התחשבות בהגנת האוזן שהשתמשו בה. התרחקות המדריך למרחק של 3.3 מטר מעמדת היורה הפחיתה את שיאי ההתקפים המקסימליים שנמדדו לתחום 149-151 דציבל ומפלסים אלה העלו את המספר המקסימלי המותר ביום של אירועי רעש התקפי ל- 154 על פי מודל AHAAH ול- 40,000> על פי הקריטריון של משרד ההגנה האמריקאי. במונחים של מספר מקסימלי מותר של סבבי ירי למתאמנים בטרם תהיה חשיפת המדריכים הקרובים לעמדות הירי חריגה יכולים המדריכים על פי ה- AHAAH להיות נוכחים רק בשני סבבים כאלה כשבכל סבב 16 אירועי רעש התקפי לעומת 25 סבבים על פי הקריטריון של משרד ההגנה האמריקאי. התרחקות המדריך מהיורה תאפשר לו להיות נוכח ב- 9 סבבי ירי על פי ה- AHAAH (16 אירועי רעש התקפי בכל מקבץ) כדי לא להגיע למנת חשיפה חריגה, ואילו על פי קריטריון משרד ההגנה היא תאפשר לו נוכחות במשך כל היום.
במטווח ירי סגור (תמונה מס' 3) שבו השתמשו ברובים ואקדחים והירי בוצע במרחקים שונים מהמטרות נמדדו שיאי רעש התקפי בגובה 152 ו- 146 דציבל בעמדות המדריכים (2 מטר מהיורה) עבור ירי רובים וירי אקדחים, בהתאמה. ערכים אלה נמדדו עבור מטרות מרוחקות יותר. במקרה של מטרות במרחק קרוב ליורה עמדו המדריכים קרוב יותר למתאמנים ולכן שיא הרעש ההתקפי שנמדד בעמדתם היה 160 דציבל. במטווח סגור יש תוספת חשיפה מהדהוד קירות. שימוש באמצעי הגנה כנ"ל מאפשר למדריכים למעלה מ- 40,000 אירועי רעש התקפי במשך היום על פי קריטריון משרד ההגנה, למעט מצב שבו צלם המטרה קרוב מאד ליורה ומותרים רק 6,551 אירועי רעש התקפי. על פי קריטריון ה- AHAAH, מותרים במרחק קרוב עד 91 אירועי רעש התקפי ביום בעוד שעבור מרחק ירי גדול יותר מותרים ביום 149 אירועי רעש התקפי עבור רובים ו- 476 עבור אקדחים.
 |
תמונה מס' 2: עמדות מדריכים במטווח ירי מקלעים ורובים פתוח
(NIOSH HHE report 2013-0124-3208,תמונה של מבקש הסקר). |
 |
תמונה מס' 3: אימון ירי חי ברובים בכריעה במטווח סגור
(NIOSH HHE report 2013-0124-3208 , תמונה של מבקש הסקר). |
ירי רובים ורימוני הלם בתוך מבנה חדרים (תמונה מס' 4) למטרת סימולציה של תרחישים שונים גרם לשיאי רעש התקפי בתחום 163 – 172 דציבל המאפשרים על פי קריטריון ה- AHAAH ושימוש באמצעי המגן 5 אירועי רעש התקפי ביום לסוג רובה אחד ו- 95 לסוג רובה אחר (עקב לחיצות רבות יותר על ההדק בסוג הרובה הראשון) ועל פי קריטריון משרד ההגנה האמריקאי יותר מ- 11,000 ויותר מ- 2,500, בהתאמה. תמונה דומה של שיאי רעש התקפי התקבלה מהפעלת רימוני הלם שם תדירות שיאי הרעש הגבוהים ביותר נמוכה מ- 1,000 הרץ.
 |
| תמונה מס' 4: אימון ירי חי ברובים במבנה חדרים NIOSH HHE report 2013-0124-3208תמונה של מבקש הסקר |
הסקר שבוצע מצביע על נוכחות שכיחה של שיאי רעש התקפי גבוהים מ- 150 דציבל בעת אימוני ירי במערכות הנשק השונות ומקרים של שיאי רעש התקפי גבוהים מ- 170 דציבל. קריטריון ה- AHAAH הוא השמרני ביותר מבין שלושת הקריטריונים להערכת הסיכון לנזק שמיעתי, כאשר קריטריון משרד ההגנה האמריקאי הוא הפחות שמרני וקריטריון המפלס שווה הערך ל- 8 שעות נמצא ביניהם. על פי קריטריון משרד ההגנה לא היתה חריגה מחשיפה מותרת בכל מתארי הירי שתוארו כאשר נעשה שימוש במגיני אוזניים משולבים (אוזניות ואטמים יחד) בעוד שעל פי קריטריון ה- AHAAH הגנה זו לא הספיקה במטווחים פתוחים, בצריחי מקלעים ברכבים ובחדרי ירי. על פי קריטריון המפלס שווה הערך ל- 8 שעות עבודה לא היו המדריכים מוגנים מספיק רק בצריחי ירי כאשר לא הותקן מחסום רעש כלשהו בין הצריח לקנה המקלע הבולט ממנו החוצה. בתנאים של שימוש בסוג אחד של מגיני אוזניים (אטמים או אוזניות) חרגו חשיפות המדריכים בכל מתארי הירי שתוארו.
ההמלצות שנתנו ע"י המכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית בארה"ב לצמצום מפלסי הרעש ההתקפי היו עקביים עם ההירארכיה הנהוגה בבטיחות ובגיהות. סדר העדיפויות מציב בעדיפות גבוהה את הבקרה ההנדסית שיכולה לכלול משתיקי קול כאשר אפשרי; מחסומי רעש בין המקור לעמדת מדריך הירי; ריפוד המעטפת הפנימית של מתקני המטווחים, לרבות רצפת בטון, קירות ותקרות, במשטחים ופנלים מחומרים בולעי רעש; ריפוד מחסומי הרעש הפיסיים שמותקנים; ריפוד גגות גליים העשויים ממתכת; בניית תאים בולעי רעש הפתוחים מצידם האחד, שבהם ישהו המדריכים בזמן הירי. ריפודי משטחים מצמצמים גם רעש מהדהד החוזר ממשטחים אלו.
בעדיפות משנית מומלץ לנקוט באמצעים אדמיניסטרטיביים, כגון קיצור משך השהייה של מדריכי ירי בעמדות הדרכה ויצירת תחלופה בין מדריכים במשך יום העבודה. אמצעי הגנה אישיים נמצאים בעדיפות אחרונה בהירארכיית ההגנה כאשר במטווחים יש צורך באמצעים משולבים של אוזניות ואטמים יחד, ובחינת שימוש בקסדות לבלימת רעש המגיע דרך עצמות הגולגולת. כמו כן, חשוב לבצע בדיקות התאמה של האוזניות והאטמים (fit test) כדי לוודא שהם מכסים היטב את תעלת האוזן ומשיגים את דרגת ההנחתה המוצהרת ע"י היצרן.
מקור:
http://www.cdc.gov/niosh/hhe/reports/pdfs/2013-0124-3208.pdf