מאת: המוסד לבטיחות ולגיהות
מקור: ד"ר יוהנה גייגר, מאמר מעודכן מתוך אתר המוס"ל
ניטול משאות
ניטול משאות מהווה גורם משמעותי למעמסה במקומות עבודה ואף לפגיעות ולהיעדרויות. על מנת להגדיר את העומס המירבי הבטוח לעובד, פותחו מספר כלי ניתוח. אחד מהם, גרסת ברנרד לספי ההרמה של ®ACGIH , מוצג כאן.
על פי נתוני המינהל הבריטי לבריאות ולבטיחות (HSE) בשנים 2021/2022, פגיעות הקשורות לניטול ידני, היוו כ- 18% מכל הפגיעות בעבודה ו- 23% מכל הפגיעות התעסוקתיות בהן עובד נעדר מעבודתו שבעה ימים או יותר. נתונים מקנדה מצביעים על משמעותן המכרעת של מטלות ניטול בפגיעות שריר ושלד בקרב עובדים, בהפסד ימי עבודה, ובעלות למשק. פגיעות הקשורות לניטול מהוות כ- 37% מתוך סך הפגיעות המדווחות; גורמות לכ-43% מימי ההיעדרות בגין פגיעה ועלותן מסתכמת ב- 38.5% מסך העלויות לשנה.
|
|
|
פגיעות שריר ושלד כתוצאה מניטול ידני: אחוז הפגיעות; ימי מחלה; עלות
מקור: WorkSafeBC
|
על מנת להפחית את מספרן ואת עוצמתן של פגיעות אלו, יש לערוך ניתוח מטלות ניטול. הניתוח יאפשר לזהות את גורמי הסיכון הייחודיים למטלה, ולנקוט באמצעים מתאימים להפחית את הסיכונים.
ACGIH® Lifting TLVs
קיימים מספר כלים מקובלים להערכת רמת הסיכון במטלות שונות של ניטול ידני. יש להדגיש כי כלים אלה אינם מתבססים על משקל בלבד. כלי ניתוח הנמצא בשימוש שכיח בישראל הינו הערכת ערכי הסף של ארגון הגיהותנים הממשלתיים של ארה"ב. (Lifting TLVs ®ACGIH).
הכלי פורסם לראשונה בשנת 2004, והתבסס על מחקרים מעמיקים בנושא ניטול ידני והסיכונים לפגיעות גב בעקבותיו. התשתית המחקרית העיקרית היתה מסמך הסבר מעמיק שהוכן בשנת 2001 על יד מחלקת הארגונומיה של מדינת וושינגטון בארה"ב. המסמך התייחס למגבלות ההרמה של משוואת NIOSH מ- 1991, המציגה עדות מחקרית לקשר בין גורמי סיכון בהרמה, כגון המרחק האופקי של המשא מן העובד, גובה המשא מעל לרצפה, פיתול הגב, תדירות ההרמה וטיב האחיזה, לבין סיכון מוגבר לפגיעות גב. מסמך ההסבר של וושינגטון סטייט הוסיף ראיות הקושרות סיכון מוגבר לפגיעות גב עם שלושה גורמי סיכון ספציפיים: הרמה בתדירות גבוהה; הרמה מעל גובה הכתף; והרמה מתחת לגובה אמצע הירך. גורמי סיכון אלה עלולים להשפיע על המשקל המרבי המומלץ להרמה. כלי ה- ®ACGIH מציג שלוש טבלאות בהן מצוין משקל מרבי מומלץ למטלות הרמה במרחקים שונים מגוף העובד, ובגבהים שונים מן הרצפה. כל אחת מן הטבלאות מתייחסת למשך חשיפה שונה – משך הניטול במהלך יום העבודה, ותדירות ביצוע המטלה לשעה.
על מנת להיעזר בטבלאות, על המשתמש לצפות במטלה ולקבוע:
- משך הזמן המצטבר בו המטלה מתבצעת כל יום (עד שעתיים ליום, או יותר משעתיים ליום).
- מספר ההרמות לשעה.
שני הנתונים האלה יכוונו את המשתמש לטבלה המתאימה. לאחר בחירת הטבלה המתאימה, יש למדוד:
- גובה הידיים מהרצפה בתחילת ההרמה.
- המרחק האופקי בין העובד לבין נקודת אחיזתו במשא.
הכלי מתייחס להרמות המתבצעות בשתי ידיים, במנח של עמידה, וללא פיתול הגב מעבר ל-°30. הוא אינו חל על מטלות ניטול אחרות כגון דחיפה, משיכה או נשיאה.
הנחיות השימוש של ®ACGIH כוללות רשימת תנאים מגבילים, שבנוכחותם יש להפחית מן המשקל המירבי המצוין בטבלאות. תנאים אלו כוללים גורמי סיכון כגון תדירות מוגברת, משמרות ארוכות משמונה שעות, משא בלתי יציב או ללא מנשק אחיזה נאות, עמידה בלתי יציבה ושילוב עם חשיפה משמעותית לרטט.
בשנת 2006 התאים הארגונום האמריקני פרופ' תומס ברנרד את הכלי של ®ACGIH כדי לשקף את תוספת הסיכון שבתנאים המגבילים. על פי הגרסה המותאמת של טבלאות ®ACGIH , מודגש הצורך לבחון את תנאי ההרמה טרם השימוש בטבלאות. יש להגדיר את תנאי הרמה:
גורמי סיכון מיוחדים – צורך בבדיקה נוספת:
- תדירות גבוהה במיוחד – יותר מ-360 פעמים בשעה.
- משך חשיפה מוגבר - פעולות הרמה מבוצעות במשך יותר מ- 8 שעות ביום.
- הרמה או הנחת משא תוך פיתול הגוף יותר מ- °30.
נוכחות של אחד מהגורמים האלו מצביעה על סיכון מוגבר וצורך בבדיקה נוספת.
סיכון נוסף – הפחתת סף ההרמה המומלץ:
- הרמה ביד אחת.
- הרמה תוך מנח מגביל, כגון ישיבה או שפיפה.
- הרמת משא בלתי יציב.
- הרמה תוך מנח גב בלתי ניטרלי.
- תנאי טמפרטורה גבוהה ולחות מוגברת.
בנוכחות של אחד מהגורמים האלו יש להפחית את סף המשקל המומלץ להרמה, בהתאם למשקלים המסומנים בטבלאות. המשקלים המופחתים מתבססים על כ-50% מן המשקלים המרביים המומלצים ללא תנאים מגבילים. שימוש בערכי הסף להרמה בתנאים השונים, על פי כלי ®ACGIH וגרסתו המותאמת, עשוי להגן כמעט על כל העובדים בפני הסיכון לפגיעות גב וצוואר הנובעות מביצוע יומיום של מטלות הרמה. כלים נוספים לניתוח רמת הסיכון במטלות ניטול כוללים את התקן הישראלי ת"י 11228; משוואת NIOSH למטלות הרמה; וטבלאות סנוק-סירלו.
מקורות: