איוורור לקוי שאינו עומד בהמלצות גופים מקצועיים |
בוצעו שיפורים במערכת האיוורור והותקנה מערכת push-pull. מערכת האיוורור הכוללת הורכבה מארבע מערכות נפרדות בספיקה של כ- 600 מ"ק/דקה ויניקה של 680 מ"ק/דקה. מהירויות הזרימה המינימליות הושגו (9 – 15 מטר/דקה) ובחלק מהמטווח הושגה מהירות אופטימלית (22.5 מטר/דקה). סינון האוויר דרך מסנן HEPA נעשה לפני שחרור האוויר לאטמוספירה. |
|
רמת חשיפה נשימתית ממוצעת ומשוקללת של מדריכי הירי: 10.3 מיקרוגרם/מ"ק (20% מהרמה המרבית המותרת שהיא 50 מיקרוגרם/מ"ק). |
רמת חשיפה נשימתית ממוצעת ומשוקללת של מדריכי הירי: 1.9 מיקרוגרם/מ"ק (%4> מהרמה המרבית המותרת). |
החשיפה הגבוהה ביותר לא עלתה על 8% מהרמה המרבית המותרת. המדריכים שהו כ- 4 שעות בכל יום באזורי הירי ושאר היום שהו בכיתת ההדרכה או במשרד. |
רמת חשיפה נשימתית ממוצעת ומשוקללת של היורים: 102מיקרוגרם/מ"ק (כפול מהרמה המרבית המותרת). |
רמת חשיפה נשימתית ממוצעת ומשוקללת של היורים: 5 מיקרוגרם/מ"ק (10%מהרמה המרבית המותרת). החשיפה קטנה פי 20 בהשוואה להערכה הראשונה. |
החשיפה הגבוהה ביותר לא עלתה על 20% מהרמה המרבית המותרת. היורים שהו במטווח ובאזורי ניקוי הנשקים כ- 3 שעות בכל יום וכ- 1 שעה בכיתת ההדרכה.
לא חלו שינויים בתפקידי הצוותים ובזמני השהייה בפעילויות השונות בין שתי ההערכות ולכן המסקנה היא שהצמצום המשמעותי בחשיפה הנשימתית נבע מהשינויים שנערכו במערכת האיוורור. |
חשיפתו של טכנאי חומרים מסוכנים הגיעה ל- 670 מיקרוגרם/מ"ק כרמה יומית משוקללת, כאשר המטלה שגרמה לעליה החדה בריכוז העופרת באוויר היא ניקוי מלכודת הכדורים. |
במטלות שאיבת אבק בקו הירי וטאטוא יבש של מסלולי הירי נעו ריכוזי העופרת באזור הנשימה של הטכנאי בתחום 0.3> - 7.3 מק"ג/מ"ק. הרמה המשוקללת היתה 34 מק"ג/מ"ק, אך בשלב ניקוי מלכודת הכדורים שנמשך כ- 45 דקות נמדדה רמת עופרת בגובה 330 מק"ג/מ"ק שבשקלול על פני 8 שעות הגיעה לרמה גבוהה מרמת הפעולה (הרמה שנמדדה על פני המטלה גבוהה למעלה מפי חמש הרמה המרבית המותרת). |
השפעת השיפור באיוורור התבטאה גם לגבי חשיפת הטכנאי כיוון ששיפור זה גרם לשקיעה מופחתת של חלקיקי עופרת על רצפה ושטיחים וכתוצאה מכך פיזור משני של אבק עופרת לאוויר בפעולת הניקוי של רצפה ושטיחים. |
דגימות שטח גילו ריכוזים נמוכים של עופרת בחלל המטווח כתלות באופי הפעילות במטווח. |
דגימות שטח גילו ריכוזים נמוכים של עופרת בחלל המטווח בתחום 0.09> - 3.3 מק"ג/מ"ק. |
|
דגימות משטח גילו זיהום כמעט בכל המשטחים שנבדקו. |
לא הודגם שינוי ברמות זיהום העופרת על משטחים בהשוואה להערכה הראשונה. |
חלקים מסויימים במטווח עדיין כוסו בשטיחים ומדרסים. הסרתם, או החלפתם בציפויים שקל לנקותם, או ניקוי תדיר יותר יכול לתרום להפחתת זיהום העופרת המצטברת על משטחים ובייחוד משטחים שטעונים במטענים אלקטרוסטטיים. |
עופרת נמצאה על כפות ידיים, מכנסיים, נעליים ומגפיים של כל בעלי התפקידים במטווח. |
עופרת נמצאה על מכנסיים, נעליים ומגפיים של כל בעלי התפקידים במטווח וגם בכלי רכב שונים לרבות פרטיים. כפות הידיים של הטכנאי ואחד המדריכים היו נקיות מעופרת כיוון שרחצו ידיהם ביציאה מאזור הירי. |
קיים סיכון של הבאת זיהום עופרת לבית ולמשפחה. |
רמות עופרת בדם לא חרגו מהרמה המרבית המותרת בדם. |
לא חל שינוי ברמות העופרת בדם בהשוואה להערכה הראשונה והן הגיעו עד 12 מיקרוגרם/דציליטר. |
לא חל שינוי ברמות העופרת בדם על אף הירידה הנכרת בחשיפה הנשימתית. המסקנה היא שחשיפה עורית ודרך הבליעה כתוצאה מגהות אישית לקויה היא משמעותית. מדריכים ומתאמנים יורים נצפו אוכלים, שותים ומעשנים בכיתת הלימוד ובחדר ניקוי הנשקים. לא כל האנשים רחצו ידיהם לפני מגע באוכל ושתיה. לא כל המדריכים כבסו בגדיהם במטווח. |
מפלסי רעש גבוהים מהמותר נמדדו עבור כל בעלי התפקידים במטווח. |
לא חל שינוי במפלסי הרעש עקב מתווה ומאפיינים דומים של רעש בשתי ההערכות. בדיקות דוסימטריות הראו שמנות האנרגיה האקוסטית הגיעו לפי 5 מהמותר, דהיינו 500%. פס הרעש הגבוה ביותר היה בעל תדירות סביב 630 הרץ. שיאי רעש הגיעו עד למעלה מ- 150 דציבל. |
ההגנה הדרושה הא כפולה (אטמים ואוזניות). התקנת משתיקי קול בצמוד לקנה הרובה עשויה להפחית את הרעש הנובע מהירי באופן משמעותי. הצוותים השתמשו בהגנה כפולה כאשר ה- NRR של האוזניות היה 30 דציבל וזה של האטמים היה 32 דציבל (לפני הפחתת מקדמי בטחון). |