כניסה הרשמה צור קשר

תקינה ארגונומית בישראל: ארגונומיה ניטול ידני - הרמה ונשיאה

מאת:ד"ר יוהנה גייגר

תאריך:31/12/2013


* מאמר שני בסדרה
מאת: ד"ר יוהנה גייגר-מדריכת ארגונומיה ארצית

באוקטובר השנה  אושרו לראשונה תקנים ישראלים בנושא ארגונומיה. חלק מתקנים אלו מתווים גישה כללית להטמעת הארגונומיה במקומות עבודה, ומציעים קווים מנחים בגישה הארגונומית. לסיכום עיקרי תקן ישראלי מס' 26800, ראה מאמר 1 בסדרה "ארגונומיה:  גישה כללית, עקרונות ומושגים". תקנים נוספים, ת"י 9241, חלקים 1, 1.1, 2, ו-5,  מתייחסים לעבודה במשרד ועבודה מול מחשב.
 
תקנים בנושא ניטול ידני כוללים 11228-1, 11228-2 ו-11228-3. הראשון ביניהם, ת"י 11228 חלק 1, מתייחס להרמה ולנשיאה של משאות.  חלק 2 (ת"י 11228-2) מתייחס למשיכה ודחיפה; בחלק 3 נדון "ניטול עומסים נמוכים בתדירות גבוהה".  

להלן התייחסות לנקודות עיקריות מתוך תקן 11228-1, המתבסס על תקן ISO-11228-1 .

הערה:  
ניטול ידני מוגדר בתקן כ "כל פעילות הדורשת הפעלת כוח על ידי אדם לצורך הרמה, הורדה, נשיאה, או לצורך כל תנועתיות או ריסון אחרים, של חפצים או עצמים" (בעבר היה מקובל לעיתים הביטוי "טלטול ידני"). מודגש בתקן כי אין להתייחס למשקל המשא בלבד. במידה ולא ניתן להימנע מהרמה או נשיאה ידנית, יש לערוך ניתוח רמת הסיכון בהתייחס לאינטראקציה שבין מסת המשא, טיב האחיזה, מיקום המשא ותדירות ומשך המטלה.

הימנעות מניטול ידני
ניתנת העדפה ראשונית למניעת גורמי סיכון גופניים על ידי הימנעות מניטול ידני. בתכנון או בנייה של מפעלים, רצוי לבטל את הצורך בניטול ידני על ידי התאמת הסביבה והתהליכים, לדוגמא על ידי החלת אוטומציה או מיכון של תהליכי השינוע.  כמו כן, יש  לקחת בחשבון את הצורך בהדרכת עובדים בשימוש נאות באמצעי שינוע חדשים. במידה ולא ניתן לבטל את הצורך בניטול ידני, יש להצטייד באמצעי עזר כגון רצועות, משטחי גלילה, לומים וכו'.

עיצוב תהליכי עבודה:

מטלה
בתכנון נכון של המטלה:
  • יש להפחית עומסים על הגב וסיכונים לתאונות.
  • יש להבטיח קרבה אופטימלית לחפץ בעת ההרמה, לדוגמה, סילוק מכשולים, פינוי מרווח נאות לרגליים בקרבת החפץ, שימוש במשטחי אריזה מסתובבים או שימוש במשטחי החלקה או גלילה במידוף עמוק.
  • יש להפחית עומסים על ידי הספקת ממשק אחיזה יציב וידיות מתאימות. 
תכנון מקום עבודה
  • תכנון מקום העבודה צריך לאפשר מאמץ ידני מינימלי, ובפרט להפחית את הצורך בפיתול הגוף, בכיפוף ובנשיאת משאות.
  • יש לדאוג למרווחי תנועה סבירים עבור העובדים ועבור ציוד עזר כנדרש, כדי למנוע צורך במנחי גוף קיצוניים בעת הניטול וכדי להבטיח מרחב ראייה פנוי בעת הנשיאה.
  • יש למנוע ניטול על משטחים חלקים, על מדרגות או על סולמות, ובמקום בו נמצאים מכשולים המהווים סכנת מעידה או נפילה. 
ארגון עבודה 
  • עבודה רצופה במנחי גוף קבועים עלולה להגדיל את הסיכון לפגיעות.
  • כמו כן, תדירות ביצוע המטלה משפיעה על הסיכון, בפרט כאשר קצב העבודה אינו בשליטת העובד.
  • רצוי להקפיד על רוטציה של  עובדים בין מגוון מטלות -  גיוון מטלות וקיום הפסקות מספיקות להתאוששות השרירים ולריענון. 
  • רוטציה בין תפקידים ובין מטלות עשויה לתרום ליכולת הביצוע ולמניעת עייפות, אך יש להתייחס  לשוני הגדול ביכולתם של עובדים שונים.
  • ניטול על ידי יותר מאדם אחד עשוי להגדיל את יכולת ניטול המשא, אך יש לזכור כי כאשר מספר עובדים מבצעים מטלת הרמה ביחד עלולה להיווצר הפרעה באחיזה, בתנועה או בראייה. לדוגמא, יכולתו של צוות של בן שלושה עובדים מעורכת כחצי מן הסכום של יכולות כל עובד בנפרד.  
  • במידה ויש צורך באמצעי מגן אישיים, יש לוודא כי ביגוד מגן ונעלי מגן יהיו מותאמים למשתמש.  ביגוד מגן כגון כפפות, סרבלים או סינרים עלול להפחית את יכולת העובד או להפריע לתנועתיות, בפרט שאינם מותאמים לעובד.
עיצוב משא הניטול
לפרמטרים הבאים יש השפעה על הסיכון בניטול :
  • צורת המשא
  • משקל המשא
  • מיקום מרכז הכובד של המשא
  • ממשק האחיזה
יש לשלב שיקולים אלו בשיקולים של:
  • תדירות הניטול
  • משך הניטול
  • עיצוב המטלה
  • ארגון העבודה
לדוגמא, ניטול חפץ בו מימד אחד או יותר רחב מרוחב הכתפיים של העובד עלול להגביר את הסיכון. כמו כן, חפץ בו מרכז הכובד בלתי סימטרי או בלתי יציב מעלה את הסיכון בניטול. 

עיצוב סביבת העבודה:

תנאי  סביבה - יש להתייחס לתנאי סביבת העבודה, לרבות תאורה, טמפרטורה ורמות רעש.

הקריטריונים לסביבה המאפשרת תנאים אידיאליים לניטול ידני:
  • סביבת בעלת טמפרטורה סבירה
  • ניטול בשתי ידיים בלבד
  • מנח עמידה חופשי ממגבלות
  • ניטול על ידי אדם אחד בלבד
  • תנועת הרמה חלקה
  • ממשק אחיזה טובה
  • ממשק טוב בין הרצפה לבין כפות הרגליים
  • דרישה מינימלית לתנועתיות נוספת של המשא, פרט להרמה
  • המשא הניטול אינו חם, קר או מזוהם
  • העברה אנכית של 0.25 מ' או פחות, בגובה שבין גובה הכתף לגובה אמצע הירך ("knuckle height")
  • הגו זקוף, וללא פיתול
  • המשא נשמר קרוב לגוף

שיטות הערכה
 בתקן יש התייחסות למגבלות מומלצות לניטול, תוך התייחסות לפרמטרים המשפיעים על עומס ההרמה והנשיאה: 
  • משקל החפץ.
  • מרחק אופקי לאחיזת החפץ
  • גובה אחיזה מן הרצפה
  • מרחק ניטול אנכי
  • תדירות הניטול במספר ממוצע של הרמות לדקה
  • משך ההרמה בשעות
  • זווית הפיתול
  • טיב האחיזה

בתנאי ניטול אידיאליים (בהתייחסות לפרמטרים הנ"ל) , עבור כלל אוכלוסיית העובדים, הגבלת המשקל לניטול ל- 25 ק'ג עשויה לספק הגנה סבירה ל- 95% מן הגברים, ול – 70% בלבד בקרב הנשים.  הגבלת המשקל ל- 15 ק'ג מומלצת על מנת לספק הגנה סבירה, בתנאים אידיאליים, ל- 95% מקרב קבוצת עובדים רחבה יותר, לרבות עובדים צעירים או מבוגרים יותר. בנסיבות מיוחדות, ובהיעדר אמצעים טכנולוגים מתאימים, משקלים גבוהים יותר עשויים להתאים לאוכלוסייה ספציפית של עובדים מיומנים.

ככל שתנאי המטלה אינם אידיאלים (כגון מרחק אופקי גדול, תדירות גבוהה ביחס למשך הביצוע, צורך בעבודה תוך פיתול, וכו') יש להפחית במשקל המירבי, ולתת עדיפות לפתרונות התאמה.

יש להדגיש כי התקן מציע שיטה להערכת הסיכון בניטול משאות בתנאים שונים, ואינו מתייחס למשקל המשא בלבד.

תוכן המאמר אינו בא במקום נוסח התקן המלא. ניתן לעיין בתקן במלואו במרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגהות או לפנות למכון התקנים.

 

 

שלח להדפסה כתוב תגובה

 

לחדשה זו התפרסמו 0 תגובות לפתיחת כל התגובות

כתוב תגובה סגור תגובה

שם: תוכן
כותרת
כתוב תגובה