מאת: ד"ר לליב אגוזי וד"ר אשר פרדו, מחלקת המחקר המוס"ל
תאריך:02/04/2025
סיכום המאמר המקורי נערך על ידי יפעת זר
מבוא
למלחמה שפרצה בישראל ב- 7.10.2023 היו ועדיין יש השפעות רבות על עולם העבודה בישראל. מחסור בכוח אדם, הרחבת מספר משמרות והארכתן, גיוס עובדים חדשים ולא מיומנים, עובדים הנתונים בחרדה ובדאגה לקרוביהם ועובדים שחוו אובדן של יקיריהם. כל אלו הובילו לתנאים מעוררי לחץ המהווים סיכון לבריאות הנפשית של העובדים, לתחלואה ולאירועי בטיחות.
תיאור המחקר
המוס"ל ערך מחקר שבחן את שלומות (Well-being) ובריאות העובדים בישראל בין חודש לפני פרוץ המלחמה לבין חודשיים לאחר פרוץ המלחמה, כחלק ממחקר אורך העוסק בתנאי עבודה, תחלואה, בטיחות ושלומות נפשית.
השתתפו במחקר כ- 2000 עובדים, 55% נשים ו- 45% גברים, מרביתם יהודים משכילים המתפרנסים מעל הממוצע במשק - מדגם המחקר אינו מייצג באופן מדויק בהתפלגות סטטיסטית את האוכלוסייה העובדת בישראל, אולם, ניתן ייצוג לכלל החברה הישראלית וסוגי התעשיות.
רוב המשתתפים עבדו בקיץ 2023 וכן בתקופת המלחמה, ועבור מחצית העובדים, לא היה שינוי משמעותי בהיקף העבודה בין שתי התקופות. כמו כן, כשני שלישים מהמשתתפים התנדבו בהיקף מסוים במהלך החודשיים הראשונים למלחמה.
הגורמים שנבחנו
- תנאי העבודה וסביבתה : היקף המשרה, ריבוי משרות, משך הנסיעה לעבודה, חשיפה לחום, קור, הרמת משא, עבודה במשמרות, תדירות החשיפה לגורמים: רטט, לשמש, עמידה ממושכת, ישיבה ממושכת, תנועה חוזרנית, עשן סיגריות, כימיקלים באוויר או במגע, חומרים ביולוגיים עם פוטנציאל הדבקה.
- גורמים פסיכוסוציאליים (נבדקו במלואם רק בקיץ): דרישות התפקיד (מיומנויות וכישורים, דרישות מנטליות ודרישות גופניות), סביבת עבודה עוינת (השפלה וזלזול, הדרה על רקע מגדרי, דתי או אחר, הסתרת מידע, אלימות מילולית, אלימות פיזית כלפי ציוד, כגון טריקת דלתות, ואלימות פיזית), קונפליקט בית – עבודה (הפרעת העבודה לבית והבית לעבודה), אוטונומיה (חופש ועצמאות בביצועי עבודה ובקבלת החלטות), חוסן אישי (משמעות, השתייכות, הרגעת מתחים, יכולת התנתקות, מתן וקבלת עזרה, בריאות, בקשת משוב) הוגנות (שכר, יחס של אדיבות כבוד והתחשבות)
- חסמים ארגוניים: בירוקרטיה, פוליטיקה ארגונית, בזבוז זמן בישיבות וחוסר בהירות בדרישות.
- בעיות שריר שלד : תחושת אי נוחות או כאב, או מגבלה בפעילות יומיומית.
- משקל עודף.
- לחץ ושחיקה: תחושת לחץ (מצב בו אדם מרגיש מתוח, חסר סבלנות או לא רגוע או מתקשה לישון בשל מחשבות מטרידות) זמני או ממושך.
- קשיי שינה : הפרעות שינה רגשיות, כגון מחשבות טורדות.
- מעורבות בתאונת עבודה.
- היעדרות מהעבודה.
ממצאי המחקר
- המלחמה יצרה ריבוי גורמי לחץ שהתיש את האזרחים וגבה מהם מחירים בריאותיים, נפשיים וכלכליים. מצב המלחמה חשף את העובדים למצבי סיכון לחייהם, למשפחתם, לביתם ולרכושם וייצר אי ודאות גבוהה. עובדים רבים נאלצו לעבוד בתנאי לחץ זמן ותחת איומי המלחמה והאזעקות והתרבו הדרישות מהם בעבודה, למשל להוספת משמרות ולהארכת שעות העבודה.
- החשיפה לריבוי גורמי הלחץ הרעה את שלומות העובדים והובילה לרמות גבוהות של שחיקה תעסוקתית. השפעות אלו הגבירו את הסיכון לתחלואה, לכאבי שלד ושריר ולמעורבות בתאונות עבודה והעלו את שיעור ההיעדרויות מהעבודה.
- יחד עם זאת, מרבית העובדים ציינו כי העבודה בתקופת המלחמה שיפרה את הרגשתם ותרמה לרווחתם.
חשיפה לגורמי לחץ אישיים, משפחתיים ולאומיים בתקופת המלחמה
| |
מספר |
אחוז |
| את/ה מתגורר/ת באזור שיש בו אזעקות במהלך המלחמה |
642 |
42.9% |
| בני משפחה שלך גויסו למילואים |
514 |
34.3% |
| את/ה מכיר/ה בני משפחה שאיבדו קרובים |
427 |
28.5% |
| את/ה מתגורר/ת באזור שנשמעים בו קולות המלחמה (ללא אזעקות) |
244 |
16.3% |
| מקום העבודה שלך הושבת |
137 |
9.1% |
| מקום העבודה או הנסיעה אליו מסוכנים עבורך |
120 |
8.0% |
| איבדת אדם יקר קרוב |
100 |
6.7% |
| יש לך ילד/ה בשירות סדיר קרבי |
87 |
5.8% |
| פונית מביתך |
40 |
2.7% |
| את/ה ממשפחה שכולה או נפגעי פעולות איבה מהעבר |
38 |
2.5% |
| בני משפחה שלך חטופים או נעדרים |
19 |
1.3% |
| ביתך או רכושך נפגעו בעת המלחמה |
13 |
0.9% |
השפעת רמת הגורם הפסיכוסוציאלי על תחושת שחיקה גבוהה מאד
| |
אחוז העובדים השחוקים מאד |
| |
גורם סיכון ברמה נמוכה |
גורם סיכון ברמה גבוהה |
| עבודת משמרות |
22.4 |
32.8 |
| עומס דרישות קוגניטיבי |
17.8 |
26.4 |
| עומס דרישות פיזיות |
20.9 |
50.3 |
| חסמים ארגוניים |
19.6 |
45.6 |
| קונפליקט בית עבודה |
19.6 |
37.9 |
| סביבת עבודה תוקפנית |
17.7 |
45.7 |
| חוסר באוטונומיה |
20.8 |
33.6 |
| לא נדרשים כישורים מיוחדים |
22.6 |
28.7 |
| חוסר הוגנות |
18.4 |
35.4 |
| חוסר בחוסן אישי |
18.5 |
50.2 |
- צעירים, יותר ממבוגרים, עובדים בעבודות בהן יש עומס דרישות פיזיות, חווים חסמים מהארגון לביצוע תפקידם, מדווחים על סמכות ואוטונומיה נמוכות, חווים קונפליקט בין דרישות העבודה לבין חייהם הפרטיים, נתקלים בתוקפנות בסביבת העבודה וחווים חוסר בתחושות המספקות חוסן אישי בעבודה : משמעות, חיבור ותמיכה מאחרים בעבודתם. הסיכון של הצעירים לחוות שחיקה גדל בכ- 19% סיכון מוגבר לכל ירידה בעשור.
- עובדים משכילים חווים האצלת סמכות, קבלת אוטונומיה והוגנות בעבודה יותר מעובדים פחות משכילים, אך נתונים לעומס דרישות קוגניטיבי ומנטלי גבוה יותר וחווים יותר חסמים ארגוניים ותוקפנות בסביבת העבודה.
- הסיכון של נשים לחוות שחיקה ברמה גבוהה מאד היה גבוה בכ- 33% לעומת הסיכון של גברים.
- לא נמצאו הבדלים ברמות השחיקה, הלחץ או קשיי השינה שחוו העובדים שהתנדבו לעזור בתקופת המלחמה לאלה שלא התנדבו, ולא נמצא קשר להיקף ההתנדבות.
כאבי שריר-שלד שפגעו בפעילות היומיומית של העובדים
| שנה |
2022 |
2023 |
תקופת המלחמה |
אחוז עלייה |
| מספר משיבים |
3354 |
2035 |
1498 |
|
| גב עליון וכתפיים |
16.9 |
18.8 |
41.3 |
119.7 |
| גב תחתון |
24.7 |
24.9 |
44.0 |
76.7 |
| עורף וצוואר |
14.9 |
15.6 |
41.1 |
163.5 |
| זרועות |
8.4 |
10.1 |
16.9 |
67.3 |
| כף יד |
10.5 |
11.1 |
17.4 |
56.8 |
| רגליים |
14.0 |
13.9 |
26.1 |
87.8 |
| ברכיים |
13.5 |
13.9 |
23.2 |
66.9 |
| כפות רגליים |
11.7 |
12.6 |
21.5 |
70.6 |
| כאב שריר שלד כלשהו |
44.3 |
43.8 |
68.6 |
56.6 |
התפלגות גורמי הסיכון הפסיכוסוציאליים בקיץ 2023
| גורמים פסיכוסוציאליים |
מספר המדווחים על רמה גבוהה |
אחוז |
| עומס דרישות מנטליות |
1212 |
64.7% |
| עומס דרישות פיזיות |
163 |
8.1% |
| חסמים ארגוניים |
274 |
16.3% |
| קונפליקט בית-עבודה |
393 |
18.6% |
| תוקפנות בסביבת העבודה |
381 |
23.1% |
| אין אוטונומיה |
390 |
19.0% |
| לא נדרשים כישורים |
296 |
18.6% |
| חוסר בחוסן אישי בעבודה |
289 |
20.8% |
| חוסר הוגנות |
551 |
33.0% |
| יותר משלושה גורמים |
362 |
20.0% |
- 21% מהעובדים דיווחו שחוו תוקפנות בסביבת העבודה שלהם לפחות פעם בחודש, מרביתם (71.9%) ממנהלים, 60.4% מעמיתים ו 43.6% מלקוחות. החפיפה גבוהה ורוב החווים תוקפנות באופן תדיר חווים אותה ממספר גורמים שונים.
מגבלות המחקר
- ממצאי המחקר מתבססים על דיווח עצמי סובייקטיבי וככזה יש להתייחס לאמינות ולמהימנות הנתונים בערבון מוגבל.
- משתתפי המחקר, בהשוואה לכלל האוכלוסיה העובדת, הם משכילים יותר, עובדים יותר בעבודות משרדיות עם נגישות למחשב, ויש ביניהם יותר יהודים ויותר נשים. משמעות הדבר היא כי ממצאי המחקר אינם מייצגים את האוכלוסייה העובדת באופן מדויק.
- בחשיפות שמאפיינות מקצועות הכוללים יותר עבודת כפיים יש ייצוג חסר ולכן מוערך שהיקף החשיפות רחב יותר.
- בתקופת המלחמה השתנתה הנגישות למחשב ומידת הפניות למענה לסקר ויתכן שזה יצר הטיה שהובילה למענה נמוך יותר בקרב האוכלוסיות שנפגעו יותר מהמצב ובקרב משרתי המילואים הלוחמים.
מסקנות
ממצאי המחקר ממחישים את החשיבות של הגורמים הפסיכוסוציאליים בסביבת העבודה ואת השפעות ההקשרים הפוליטיים והמצב הביטחוני והכלכלי על ריבוי הסיכונים בסביבת העבודה, על שלומות העובדים ועל הסיכונים הבריאותיים והבטיחותיים איתם הם מתמודדים.
סביבת העבודה מהווה גם גורם מיטיב המספק משמעות, עניין ומהווה סביבה חברתית. אכן מרבית המשיבים ציינו כי העבודה משפרת את הרגשתם בתקופת המלחמה, אך לצד זה תקופת המלחמה הגבירה מאד את העומסים הנפשיים על כלל האוכלוסייה ואת העומסים להם נתונים עובדים בתעשיות השונות. מצב זה מגביר את הסיכונים ואת הסיכוי שהעובדים יחלו או ייפגעו בעבודתם ולכן מצריך תשומת לב יתרה של מעסיקים, ממוני/ות בטיחות ומנהלי/ות משאבי אנוש לבחינת תנאי העבודה ושלומות העובדים.
נתונים אלה צריכים להילקח בחשבון על ידי מקבלי ההחלטות ברשויות המדינה הרלוונטיות, כגון מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית והמוסד לביטוח לאומי, לקביעת מדיניות ופעולות מותאמות למצבי קיצון וחירום.